"התחושה היא בעיקר תחושה של פספוס, של כישלון עצמי", אומר קצין מג"ב ניר סומך, שירה למוות בשכנו וחברו, בן טל. "אבל לא הייתה לי ברירה אחרת. היה ברור לי שהייתי חייב לפעול כפי שפעלתי".
סומך, שהואשם ברצח, טען שירה מתוך הגנה עצמית, אבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לא קיבל את גרסתו והרשיע אותו לפני שבועיים בהריגה. בראיון בלעדי ל"עובדה" משחזרים סומך ואשתו טלי את מערכת היחסים הסבוכה והאפלה, שקדמה לשלוש היריות הקטלניות. מערכת יחסים שתחילתה בחברות גדולה.
הזוג סומך גרו בשכנות לבן טל, חבר הילדות שלהם, במושב גבעת ישעיהו. בן טל הרבה לשהות בביתם של בני הזוג במשך כל שעות היום, והקשר בינו לבין טלי הלך והתהדק. במכתבים שהשאיר אחריו מתאר בן טל את הנשיקה הראשונה ביניהם. נשיקה שאחריה דרשה ממנו טלי לעזוב. טלי סומך: "היה ברור לי שזהו, כאילו, הוא לא יכול לבוא יותר, כלומר, זה כבר לא לא יכול להימשך ככה".
אז הוא בורח הביתה?
"הולך הביתה. אבל הוא חוזר והוא בא עם אקדח".
כדי לעשות מה?
"הוא בא והוא דורך אותו, כאילו, ומצמיד אותו אליו".
מה הוא אומר?
"שההחלטה הזאת, שהוא לא יבוא יותר, החלטה שהיא שלי, פשוט גומרת לו את החיים, אין לו טעם יותר, שהוא לא יכול לבוא יותר לבית".
חצי שנה התנהלה טלי סומך תחת איומי ההתאבדות של בן, ולא העזה לספר דבר לבעלה ניר. אחרי אחת ההתפרצויות של בן נשברה. במקום לנתק את הקשר עם בן, בחר ניר דווקא להדק אותו ולנסות לדבר אל ליבו. לשווא. "זה התחיל משיחת טלפון אחת, שתיים, שלוש ביום, וזה הגיע למצב של ארבעים שיחות טלפון ביום", מתאר ניר סומך, "הטלפון לא מפסיק לצלצל. במסגרת השיחות שלי אצלו, אז הוא מתחיל מדי פעם לבקש אם נוכל לא לגלות גילויי חיבה אחד כלפי השני בחוץ כשהוא נמצא, ואחר כך שטלי לא תלבש את השמלה האדומה".
כשראו שבן אינו מרפה נאלצו טלי וניר לעזוב את המושב ועברו לקיבוץ זיקים, מבלי להשאיר אחריהם כתובת. אבל כעבור כמה שבועות הוא הצליח לאתר אותם גם שם. באחד הלילות חיכתה לטלי הודעה ממנו במשיבון: "את יודעת שאני אוהב אותך, את יודעת שאני לא יכול בלעדיך. על הזלזול שלך את תשלמי. על ההחלטה שלקחת יחד עם ניר את אחראית כמוהו באותה מידה".
למחרת, ב-13 בספטמבר 2009 בשש בערב, פתחה טלי את דלת ביתה ומצאה את בן עומד במרפסת. היא התקשרה לניר, שדהר לבית מאשקלון. לדברי ניר סומך, כשהגיע לבית ראה את בן יושב במכוניתו, ורוכן לעבר תא הכפפות. "עולה לי בראש תמונה שהוא מוציא אקדח ויורה בנו. בלי לחשוב פעמיים אני פשוט קופץ מהאוטו, אני רץ אליו ונותן לו מכה".
במהלך העימות שפרץ בין השניים שלף סומך את אקדחו וירה בבן מטווח קצר שלוש יריות. בחקירתו טען שנאלץ לירות לאחר שבן שלף לעברו מוט ברזל והניף אותו עליו, אבל בית המשפט קבע שבן מעולם לא הניף לעברו את אותו מוט ולא איים עליו.
"ניר התקשר אליי אחרי זה, כאילו הוא ביצע משימה: 'הרגתי את בן'", מספרת ל"עובדה" אביבה, אמו של בן. "אני אומרת לו, "למה? 'הוא הרים עליי מוט ברזל' וניתק את הטלפון. לא הבנתי מה קורה איתי. פשוט הייתי בהלם".
אביבה, אמו של בן, מתקשה להבין מדוע לא פנה סומך למשטרה, אם חש מאוים, ומיהר להתעמת עם בנה לבדו. היא מבטלת את ניסיונם של בני הזוג סומך לצייר את בנה כמסוכן. גם בית המשפט לא קיבל את טיעון ההגנה העצמית. שלוש שנים וחצי ארך המשפט, ובמהלכו סירב ניר סומך להגיע להסדר טיעון וטען לחפותו המלאה. בית המשפט אמנם קיבל את הטענות על מסכת ההטרדות והאיומים מצד בן, אבל לא התרשם שנשקפה סכנה לחייו של סומך בעת שירה במי שהיה עד לא מכבר חברו הטוב.
עורך דין נחמי פיינבלט, המייצג את משפחתו של בן טל, מסר: "בית המשפט הרשיע פה אחד את ניר סומך בהריגה. כל ניסיון לייצר ספק בדבר חומרת העבירה של סומך הוא זריית מלח בעיני הציבור".
>> הפרק המלא של עובדה לצפייה ישירה
עובדה, שני ב-21:00