זה קרה לפני יותר מעשרים שנה, בימים הראשונים של 1996. האישה הצעירה שהגיעה אלינו, למערכת "עובדה", הרגישה שהיא חייבת להבין מי הוריה הביולוגיים, איך בדיוק הגיעה לידי הוריה המאמצים, מה קרה שם כשנולדה. היא כבר היתה אמא לילדים כשהגיעה אליי, ומכל מיני סיבות רצתה לפתוח סוף סוף את עברה. המסע אל העבר של עדינה לקח אותנו עמוק אל תוך סיפורם של ילדי תימן, אל הצלקת שרבים פחדו לגעת בה.

באביב של אותה שנה שידרנו פרויקט מיוחד של "עובדה". הסיפור של עדינה הוביל למפגש יוצא דופן: עם האבא הביולוגי שלה, ועם האמא המאמצת, שגילתה איך נמסרה לה התינוקת ההיא, במחנה העולים בראש העין.
בפעם הראשונה אפשר היה לחבר את המשולש: הילדה שנלקחה, האשה שקיבלה אותה, והאבא שלרגע לא הפסיק לחפש. צפו בכתבתה של עינת ברקוביץ' שהביאה את סיפורה של עדינה.

לא, את התעלומה הגדולה לא הצלחנו לפצח. ספק גדול אם אפשר. אולי היה בלגן ברישומים, אולי רוב הילדים נפטרו, ורק תעודות פטירה לא היו. אולי רוב המעשים נעשו בתום לב, לא בזדון. אפשר להתווכח עם המספרים, עם העובדות, עם חלק מן הטענות, אבל אי אפשר להתווכח עם כאב.

הגל שמתעורר בימים אלה מחדש, הכה בנו כבר אז: גל של כאב חד וחותך, מטען עמוק של כאב שנצבר במשך שנים. כאב של אנשים שלא ידעו לומר מה קרה לילדים שלהם, לאחים שלהם, לבני הדודים, לשכנים. אמהות, בעיקר אמהות, שנשארו עם רגשי אשמה נוראיים, קהילה שלמה שחיה בתחושה שחטפו את ילדיה ואחר כך הסתירו וטייחו.
אנשים בני גילי, כמו חבר שלי, זוהר, שגדל במושב של יוצאי תימן בעמק חפר. הוא היה ילד קטן בשנות השישים, אבל עד היום הוא זוכר איך אמא שלו הייתה מחביאה אותו מתחת למיטה בכל פעם שאשכנזים היו מגיעים לכפר.
הסיפור של זוהר ליווה אותי לאורך כל העבודה על המשדר ההוא. בעיקר כששמעתי את עדותה של נעמי גברא, בכתבה שעשה הבמאי אורי רוזנווקס לאותו משדר, כשראיתי איך נעמי תופסת את אורי בידיים וממחישה לו איך תלשו לה את ציון שלה מהידיים, במחנה העולים בעין שמר.

נעמי גברא הלכה לעולמה לפני שנתיים. נכדתה, שמרית יונתי-קפלן, כתבה לי מייל קצת אחרי הלוויה. היא סיפרה שנעמי, עד יומה האחרון, לא הפסיקה לחפש את ציון, ושגם היא עצמה, שמרית, דור שלישי לטראומה, מרגישה מחוייבת לחפש את האמת. לדעת מה קרה לציון שנולד במחנה העולים בעין שמר, בחורף של 1949. מבחינתה של שמרית, זאת הצוואה של סבתא.

>> לכתבות ותחקירים נוספים של מערכת "עובדה" היכנסו