צריך מידה לא קטנה של קהות חושים כדי להסתכל למוסא בעיניים ולהגיד שלא היה צריך לשדר את התחקיר הזה. תחקיר שבו עמרי אסנהיים ואני חשפנו כיצד עזרא נאווי, בעזרתם של שני פעילי שמאל נוספים, התחזה למתווך קרקעות בעצמו כדי להפליל את מוסא ולהסגיר אותו לביטחון המסכל הפלסטיני באשמת מכירת קרקעות ליהודים.

יש איש כזה. הוא אמיתי. הוא לא שתול של "עד כאן" למי שדאג. הוא עומד עכשיו בפינה של תחנת דלק בפאתי עיר בדרום, רוטט מדריכות, מסתכל כל הזמן לצדדים ומעשן סיגריה אחרי סיגריה. לא חשבתי שהוא יגיע למפגש שלנו. בהתחלה הוא באמת סירב. אחרי הכול לסחור בקרקעות פלסטיניות עם יהודים זה מקצוע מסוכן.

ב-2012 אוסמה מנצור, איש מודיעין לשעבר ברשות הפלסטינית, נפל אל מותו מהקומה שהשלישית של בניין המודיעין הפלסטיני ברמאללה אחרי שנעצר בחשד לסחר בקרקעות. באותה שנה נגזר על מוחמד אבו שהלה, שתיווך עסקאות מאותו סוג, גזר דין מוות. אבו שהלה עדיין ממתין בתא הנידונים למוות. ב-2014, אבו מאזן, נשיא הרשות הפלסטינית שמאז היבחרו לא אישר ביצוע עונשי מוות כאלה, הצהיר בתקשורת שיש להחמיר עם סוחרי הקרקעות הפלסטיניים ולגזור עליהם, לצד המאסר גם עבודות פרך. מהסוג שנגזר על א"ק ב-2011, כשנכנס לעשר שנות מאסר ועבודות פרך על סחר בקרקעות. א"ק היה אז בן 70. היום הוא בן 75 ולמיטב ידיעתנו עדיין עובד בפרך בכלא.

כל אלה ועוד עברו ודאי למוסא בראש בשעה שהמתין לראות את הסרטים שהבטחתי להביא. הגעתי אליו במסגרת תחקיר של שלושה חודשים, יומם וליל, שכל מטרתו הייתה לברר שכל מילה ופסיק שאנו מפרסמים, היא אמת. חומר הגלם היה הפיתוי היחיד שהביא אותו למפגש. גם אחרי שהסכים איחר בשעה, בחר את מיקום הפגישה בעצמו וכמעט חזר בו. בהתחלה חשבתי שהתבלבלתי כשזיהיתי אותו לראשונה: שפוף, המום, שונה מאוד מאיך שהוא נראה בצילומי הווידאו. הוא גם עמד ליד רכב שבבירור לא היה שלו ושמר את יד שמאל בכיס. יכול להיות שפשוט היה קר, אבל כשהצעתי לו להכנס לרכב שלי או לתוך חנות הנוחות כדי שיוכל לראות את הסרטון בלי להסתנוור מהשמש ולזהות את עצמו, הוא סירב בתוקף.

הוא שיקר לי במצח נחושה. אמר שהוא זוכר את עזרא נאווי, שפגש אותו במיתר, אבל הסביר שבכלל רצה לעזור למצוא קרקע ששייכת לו בפאתי שכם. זה סיפור כיסוי טוב, כזה שיכול להצדיק מפגשים עם יהודים שונים, ולתרץ את ההתעסקות המפוקפקת בקרקעות במידה ומישהו מנסה לטמון לו פח. גם אחרי שראה את שני סרטוני הפגישה, שאינם מותירים מקום לספק, לא הסכים לשנות את גרסתו. הוא לא הסכים להאמין שהוקלט. הוא יודע מה משמעויות הדבר.

העיניים שלו נהיו קצת רטובות. באמצע שטף התירוצים על הקרקע הסודית של המשפחה שלו משכם, שנמכרה לפני שנים, מוסא נעצר פתאום והרים לעברי את ראשו בעיניים קרועות. "אז מה אתה רוצה ממני עכשיו", הוא שאל אחרי שסיפרתי לו את הסיפור כולו. שאלתי אותו למה הוא פנה דווקא לעזרא, והוא לא ענה. אני חושב שהוא התבייש. שזו היתה פאדיחה גדולה. לפנות לפעיל שמאל מוכר ומרכזי במטרה לתווך לו קרקעות זו טעות של מתחילים. ואז זה נפלט לו: "לא פניתי אליו סתם, אנשים אמרו לי שהוא יוכל לעזור לי, שהוא מקושר ליהודים ושקנה קרקעות בעבר". שנינו הבנו שמהבושה האמת פשוט החליקה לו מהגרון.

ואז הוא שוב הכחיש, ואחר כך אמר שהוא לא מפחד בכלל מנאווי והחברים שלו, ושיעשו מה שהם רוצים. בסוף הוא התחנן. הוא רצה שלא נראה בטלוויזיה את פרצופו או רכבו, שלא נשמיע את קולו, ושלא יהיה מזוהה. ברור שהסכמנו. אפילו השם מוסא הוא שם בדוי לשם הבדוי שהציג לעזרא נאווי מלכתחילה. לרוע מזלו, על עזרא נאווי ועל הביטחון המסכל הפלסטיני הוא לא הצליח לעבוד. אחרי שפעיל תעאיוש גיא בוטביה ניסה לברר את זהותו באמצעים שהיו ברשותו ולא הצליח (כשבוטביה יודע שהמידע יועבר לפלסטינים), הגיע מידע מהבטחון המסכל עם שמו האמיתי. אנחנו יודעים את זה כי במהלך הפגישה השנייה בין עזרא נאווי למוסא, בחלק שלא שודר, יש רגע שבו נאווי מתבלבל וקורא למוסא בשמו האמיתי. מוסא נלחץ לרגע ומתעשת, וגם נאווי שקולט את טעותו ממשיך בשיחה כאילו לא קרה כלום.

את הזיעה הקרה של מוסא, אי אפשר היה להראות בתחקיר הטלוויזיוני. ללחץ האמיתי שלו, שראיתי בעיניים שלי, לא היה מקום בכתבה. המוקד היה תיעוד במצלמות נסתרות, כפי שלא נראה עוד מעולם, של אזרח ישראלי שפועל עבור הביטחון המסכל הפלסטיני ואזרח ישראלי נוסף שמסייע לו.

אבל ביום ההוא, בתחנת הדלק ההיא, אני ראיתי את הקורבן, והפחד שלו אמיתי לגמרי. מבחינתו הסכנה אמיתית – סכנה שאי אפשר לבטל בכך שנאווי פשוט ניסה להתרברב. שום אידאולוגיה ושום מילים שנונות שנועדו לגמד, אם לא להלבין לגמרי, את ההתנהגות של נאווי ושותפיו - לא יגרמו לפחד הזה להיעלם.

 >> לצפייה בכתבתו המלאה של עמרי אסנהיים, לחצו כאן

"עובדה"
, חמישי ב-21:00