רגע לפני פתיחת העונה ה-21 של עובדה, הגיעו חברי המערכת לרדיו תל אביב, שם ניסו להכניס את כולנו אל תוך החיים שלהם, חדרי העריכה ומאחורי המצלמות.

במשך שעה ארוכה שוחחו ביניהם חברי המערכת על מאחורי הקלעים של הסיפורים אותם ראינו כולנו, התחושות, החששות ורגעים קטנים של אושר. "יש רגע אחד באוגוסט האחרון", פתח גלעד טוקטלי, "בו נסענו אני ואילנה אל תוך המלחמה, לפגוש את חיילי הצנחנים, ובאותו רגע ביקשתי מכולם להסתכל סביב ולהביא לצופים מעט ממה שאנחנו חווים. מאוחר יותר, דווקא בחדר קטן ומלא בחיילים גמורים מעייפות, עם מדים מלאים ונשק, היה רגע אחד של שקט בלתי נשכח".

חבר מערכת נוסף, רוני קובן, מספר על הרגע שלו: "אני זוכר את אחת הכתבות הכי פחות נצפות שלנו, במקום שנקרא 'כל יכול', על אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, כאלה שאף אחד לא נותן להם סיכוי, והייתה שם בחורה אחת בשם אפרת שהתעקשה להתראיין. לבסוף, אחרי ראיון של עשר דקות, היא זכתה לקבל למחרת שלוש הצעות עבודה - אין ספק שכל שינוי קטן כזה הוא מבורך ומדובר באושר עצום".

רוני קובן צילום אלדד רפאלי (צילום: אלדד רפאלי)
"מדובר באושר עצום" | צילום: אלדד רפאלי
בהמשך המשדר, סיפרה אילנה דיין על המושג "ארגז" שקיים בין חברי המערכת, בו מגיע הרגע שנכנס למערכת ארגז שאף אחד לא ראה וכדאי שמישהו יראה, בדיוק כמו שקרה לעמרי אסנהיים עם הסיפור של אסון צאלים: "אני זוכר שהתקשרתי לאייל העורך", מספר אסנהיים, "וסיפרתי לו שיש לי מסמכים שהוא ממש ישמח לראות וייתכן ותישמט לו הלסת".

לסיום, סיפר בן שני על אחד הסיפורים הכי מדוברים של התכנית מאז מעולם, סיפורו של רון ארד: "הסיפור הזה הוא הכי מיוחד, בעיקר בגלל שזה לא ממש טלוויזיה", נזכר שני בהתרגשות, " זה הרבה יותר גדול מזה. זה התחיל מכך שקיבלתי לידי את הדפים שרון כתב עליהם בשבי, הסתכלתי עליהם וראיתי שזה הדבר האמיתי ואחרי שהוא הפך לסמל כל כך גדול, פתאום יש לו קול. אני זוכר שסימסתי לאייל העורך שיכין כספת, והוא הבין בדיוק למה אני מתכוון".

"עובדה" חוזרת, הערב (שני), 21:00