תחקיר עובדה ששודר השבוע, חשף קרב גרסאות בין צה"ל לשב"כ בנוגע להתרעות שניתנו לפני מבצע "צוק איתן" ומחולל סערה בצמרת הביטחונית של ישראל. אתמול זימן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את ראש השב"כ ואת הרמטכ"ל ללשכתו בניסיון להרגיע את הרוחות בין הצדדים. עוד באותו היום פורסם כי הרמטכ"ל, בני גנץ, שיגר אל ראש הממשלה מכתב חריף וזועם ובו הוא מכנה את הדברים שאמרו בכירים בשב"כ לתוכנית "שערורייה" וקובע כי אותם גורמים בשירות הביטחון הכללי "חצו כל נורמה מוסרית ואתית". בעקבות הפרסומים פרסם ראש השב"כ, יורם כהן, הודעת הבהרה לפיה "אנשי השב"כ לא טענו כי העבירו ידיעות על מלחמה מול חמאס ביולי", אלא "הופצה על ידי שב"כ התרעה על כוונה להוציא פיגוע גדול אשר עלול להוביל למערכה".
אילנה דיין שערכה את התחקיר עם נעמה פרי מסבירה היום בראיון ל-mako כי נחשפה לגודל המשבר בצמרת הביטחונית עוד לפני פרסום התחקיר. "התחלנו להרגיש את המהומה שמתחילה להתלקח בין שני הארגונים כבר בשבוע-שבועיים האחרונים לקראת שידור הכתבה, כי דיברנו במשך כל הזמן הזה עם שני הצדדים", היא מספרת, "לכן, גם בכתבה דיברנו בעיקר על קרע עמוק שאנחנו מזהים בצמרת הביטחונית שלנו. בסופו של דבר היו פה, לפחות בנקודות מסוימות, שתי עמדות מנוגדות לחלוטין ושתי דרכים שונות לגמרי של הצגת הדברים".
במהלך השבוע-שבועיים האלה ניסו למנוע את שידור הכתבה?
"אף אחד לא מעלה בדעתו שאפשר למנוע מאתנו לשדר אינפורמציה שחושפת את עצם קיומו של עימות כל כך חריף בין שני ארגונים כל כך חשובים, רגישים, משמעותיים וחזקים. היו אנשים בצמרת צה"ל ובצמרת אמ"ן, שהרגישו שמדובר כמעט בעלילה ודיברו במושגים כאלה, אבל גם הם הכחישו את העובדה שהועברה אינפורמציה בתחילת 2014 שמוזכרת בה האפשרות של מלחמה עם חמאס. הדגש, גם של דובר צה"ל, היה שלא נאמרה בשום שלב המילה מלחמה.
"בניגוד לרושם שאולי מנסים כל מיני גורמים לייצר ביממה האחרונה – השב"כ לא טען שהוא העביר התרעת מלחמה. התרעת מלחמה זה משהו מאוד ספציפי שמצלצל בפעמונים מאוד חזקים. בשב"כ נאמר: 'העברנו ידיעות על הערכות למלחמה בקיץ', ובצבא מנגד טענו: 'לא קיבלנו ידיעות על הערכות למלחמה בקיץ'. כשאנחנו עומדים מול מחלוקת כזאת, אנחנו חייבים לשדר את עצם קיומו של העימות".
מה שאת אומרת הוא שגם הודעת ההבהרה שהשב"כ מוציא הבוקר, בעצם לא סותרת את מה שנטען בכתבה?
ומה קורה ביום שאחרי? גנץ מכנה את הראיון שנתנו גורמים בשב"כ שערורייה. גם את מקבלת טלפונים עם טענות מצד גורמי ביטחון?
"עד עכשיו לא שמעתי טענות. אבל אני חייבת לומר שלפני שהשידור היו שיחות מאוד אינטנסיביות וגם חוויתי משהו בעוצמות שאני לא זוכרת שחוויתי בעבר מבחינת החרדה, הלגיטימית והמוצדקת אגב, של כל אחד מהארגונים למוניטין שלו וליוקרה שלו. במובן הזה אני יכולה להבין את השב"כ שחושב שאנשים צריכים לדעת על עבודה שהוא עשה, על ידיעות שהוא קיבל בזמן, במידה שזה לא פוגע בביטחון המדינה (והכתבה כמובן עברה צנזורה), ואני יכולה להבין את הצבא שמרגיש שמישהו פה פוגע בו, בצה"ל, באמ"ן, ביוקרה שלו ובמוניטין שלו ולכן יכולתי להבין למה כל אחד נדרך".
"עומק הקרע וסדרי הגודל של המהומה והמינוחים והמילים שאני רואה שמשתמשים בהם גם היום בעיתון הם משהו שאני לא הכרתי ואני חושבת שאחת השאלות שאנחנו צריכים לשאול אות עצמנו זה: אם זה יושב על משהו יותר עמוק? אם זה לא יושב על איזושהי עוינות יותר עתיקה שגם אותה אולי הגיע הזמן לברר. שאלות כמו: מי משתף את מי וכמה? ומי מכבד את מי? וזה, אני מניחה, אחד הדברים הכן טובים שיצאו מהמהומה הזאת: שגם מי שצריך להניח את היסוד לחלוקת טריטוריות יעילה ונכונה בין הגופים האלה יעשה את זה".
אנשי שב"כ מכהנים התייצבו מול מצלמת עובדה וסיפרו על אופן התנהלותם במלחמה ולפניה. זה דבר חריג, שהעלה בין השאר טענות שהמניע הוא תחושת קיפוח, תחושה שרק צה"ל מקבל את התהילה
דיין עוסקת בתחקירים כבר מעל שני עשורים, ועם זאת, היא מודה שבתחקיר האחרון הייתה רגישות יוצאת דופן שנלקחה בחשבון. "עבדתי על הכתבה עם נעמה פרי, שעשתה עשרות פגישות עם אנשים מכל הקצוות של מערכת הביטחון, עם הבמאי גלעד טוקטלי ועם איל גונן, העורך שלנו, שהיה מעורב עד רמת המילה והפסיק בחומרי הגלם. ואני חייבת לומר לך שאני לא זוכרת כתבה שבאמת שכל כך התלבטנו בה וקיימנו דיונים ממושכים, לפעמים בקולי קולות, על כל מילה וכל קאט. היה ברור לנו כמה הנושא רגיש עבור האנשים שנוגעים בדבר וכמה הכתבה משמעותית מבחינתם", היא מספרת.
"המלחמה הזאת היא עדיין עניין פתוח שעוד לא נדון ולובן עד הסוף בציבוריות הישראלית ולכן הרגשנו שאנחנו מסתובבים באיזשהו אזור רגיש מאוד, שלא לומר נפיץ. שמעבר לאחריות שיש לנו תמיד בבדיקת העובדות, פה יש אחריות נוספת ולכן היו לכתבה הזאת עשרות גרסאות. אמרנו לעצמנו בחדר העריכה הוא שאין פה 'באד גייז' ו'גוד גייז', יש רק 'גוד גייז' ו'גוד גייז'. בשני הארגונים ברור לי שיש אנשים שמחויבים באופן טוטאלי לביטחון שלנו, ומצד שני יש גם אגו ויש שאלות ביקורת שמותר שתאמר ושאלות שצריכות להישאל, שהן מחולקות באופן שווה לשני הארגונים".
בנוסף, היא מסבירה כי מעבר לעימות בין גופי הביטחון שביקשו בתוכנית לחשוף, ניסו גם לשפוך אור גם על נושא המנהרות שעמד במרכז השיח הציבורי במהלך המבצע בעזה. "היה פה ניסיון להרים את המסך מעל הנושא שגם כן נשאר פתוח – מה זה הדבר הזה המנהרות? מה ידענו על זה? מתי ידענו? כמה ידענו? אני חושבת שבדיאלוגים גם עם הדסקאית בשב"כ וגם עם הבכיר בשב"כ, דברים נהיו יותר ברורים: כן, ידענו אבל לא הכל ולא הכל ידענו מוקדם. זה שהם דיברו על זה ביושר, כולל הביקורת העצמית וכולל החורים השחורים, זה דבר מאוד מרשים בעייני".
בדיעבד את מצליחה להבין איך ידיעה כל כך קריטית וחמה לא מגיעה לגורמים הרלוונטיים?
אם היו נוהגים בצורה שונה – תוצאות הלחימה ב"צוק איתן" היו שונות?
"זאת שאלה מאוד חשובה כי תשובת הצבא לעניין הזה משמעותית, אבל במובן מסוים גם נותנת רוח גבית דווקא לשב"כ. הצבא אומר שכבר בסוף 2013 הרמטכ"ל נתן הנחייה להיערך לאפשרות של הסלמה ברצועה בקיץ של 2014 והצבא נערך בהתאם. כך או כך- לא הייתה בעיה במוכנות. יתרה מזה, כולם מסכימים שבאפריל הייתה התרעה על פיגוע גדול אפשרי ולכן מאפריל ואילך כולם מיושרים וכל המערכת נדרכת".
התרשמת שבאמת הייתה חוסר הקשבה מצד צה"ל למידע שהועבר אליו?
"זאת השאלה הגדולה שנשארה פתוחה ואנחנו בהקשר הזה נזהרנו מאוד ולא לקבוע מי צודק ומי לא צודק. רק אגיד שעצם החשיפה של עימות כל כך חריף ומחלוקת שמגיעה לרמות רתיחה גבוהות כל כך שחשוב מאוד בעייני. אני חושבת שכבר עברנו את השלב כחברה שבו אנחנו מנסים לדחוק דברים כאלה לקרן זווית רק בגלל שמתנוססת עליהם הכותרת שירות הביטחון הכללי או צבא ההגנה לישראל או אגף המודיעין בצה"ל, גם אלה גופים שמותר לדעת עליהם ומותר לשאול לגביהם ואפילו, סליחה על הביטוי, מותר למתוח עליהם ביקורת, הכל בגבולות של ביטחון שדה ויש צנזורה במדינת ישראל וגם בגבולות של אחריות עיתונאית"
דיין מסכמת את ההתרחשויות האחרונות ומסבירה שנותרה עדיין עם שתי שאלות מרכזיות: "יש שאלה גדולה לצה"ל: האם מישהו שם מוכן לבדוק אם היה מידע משמעותי שנתקע בדרך גם אם לא קוראים לו התרעת מלחמה? ושאלה לשב"כ: האם היה נכון אולי לצעוק חזק יותר מידע שהועבר אבל אולי נתקע איפשהו בדרך?".