"הוא פשוט שאב תשומת לב. זה ניכר שהוא זקוק לזה. אני זוכר שדיברנו באנגלית והוא כל הזמן אמר שהוא חייב לדבר עם מישהו על הסוד. היה לי ברור שהוא צריך לפגוש דמות טיפולית דווקא מהארגון שבו הוא עבד. מישהו שיגיד לו: 'עשית טעות אבל יהיה בסדר'. אני זוכר שלפני שיצאתי הוא שאל אותי: אתה תבוא לבקר אותי שוב?'" – כך מספר גורם בשב"ס, על מפגש עם האסיר איקס פחות משבוע לפני מותו. הביקור הדרמטי הזה, שפרטיו נחשפים בתחקיר של מערכת התוכנית "עובדה", הוא גם הביקור שבמהלכו נדלקו כל האורות האדומים בעניין מצבו הנפשי של בן זיגייר – אבל גם אחר כך לא נעשה די למנוע את מותו. לעובדה נודע שלפחות שני גורמים שונים התריעו על מצבו הנפשי המתדרדר של בן זיגייר ועל החשש שיתאבד.

הגורם המקצועי מטעם השב"ס ערך פגישה של כשעה עם בן זיגייר, הנודע בכינוי "האסיר איקס" ובזמן מעצרו, כך חושפת התוכנית, הוחזק תחת השם בדוי "יוסי". אותו גורם הוא בין היחידים שבאו במגע עם האסיר המסתורי. "הגעתי אליו מאוחר בלילה", תיאר הגורם בעדותו שהגיעה לידי אילנה דיין. "קצין המודיעין הראשי של השב"ס, קצין המודיעין של הכלא ו'נ' מהשב"כ הכניסו אותי אליו לתא, וחיכו לי בחוץ. הייתי אצלו המון זמן".

"בימים שאחרי הרגשתי שאני משתגע", מתאר בעדותו הגורם. "ממה? מזה שהוא הולך להתאבד. הייתי במצוקה נוראה. גם אי אפשר לדבר על זה עם אף אחד. אתה עומד ומחזיק את האצבע בסכר, ומרגיש שהסכר מתפוצץ. אני מסתובב סביב עצמי ולא יודע מה לעשות. הכתובת באמת הייתה על הקיר". את ההודעה על התאבדותו של האסיר איקס, קיבל אותו גורם בערב ה-15 בדצמבר 2010, בדיוק כשהגיע לביתו. "הייתי עדיין בחניה. אני מקבל טלפון מהשירות ואומרים לי: הוא התאבד. זה היה ברור מי זה, וכל מה שאני מצליח להגיד זה: 'אוי לא'. אשתי שואלת אותי: 'מה קרה?' ואני אומר: 'כלום'. הייתי שבור. פשוט הרגשתי שנכשלנו. העיניים הכחולות שלו הלכו איתי כל הזמן. הוא ממש נכנס לי מתחת לעור".

עדותו של הגורם נחשפת יחד עם פרטים חדשים נוספים במסגרת תחקיר התוכנית על ימיו האחרונים של האסיר איקס בכלא. רק לפי כשבועיים פורסם כי זיגייר, שעבד בשירות המוסד נעצר לפני כשלוש שנים בחשד שמסר מידע סודי, והיה עצור בבידוד בכלא איילון. הוא העביר את תקופת המעצר בתא מבודד – תא "15" –  באגף ההפרדה בכלא. בתא הזה גם שם זיגייר קץ לחייו ב-15 בדצמבר 2010 כשתלה סדין אל חלון חדר השירותים בתאו.

תחקיר "עובדה" חושף כי פרשת זיגייר הציתה מלחמת האשמות בין שני ארגוני הביטחון בישראל: המוסד והשב"כ. "איש כזה לא היה צריך להיכנס לארגון שלנו", אומר בכיר לשעבר. במוסד מפנים אצבע משאימה לשב"כ: "אנשי השב"כ פספסו נתונים קריטיים באישיותו של זיגייר גם בנוגע ליכולתו לשמור סוד". הנתונים הללו היו אמורים לצוף במסגרת הבדיקות הראשוניות ובדיקות הפוליגרף שמעביר השב"כ למועמדים לשירות באירגוני הביטחון. בשב"כ לעומת זאת טוענים: "אנחנו נותנים שירותי פוליגרף. המוסד צריך להחליט אם האיש מתאים להם".

זיגייר שהה בתא המבודד כעשרה חודשים. גורמים שונים שבאו במגע עם האסיר איקס תיארו בעדותיהם, שהגיעו לצוות "עובדה", את חייו של זיגייר בבידוד, תחת זהות בדויה: בתא ניצבו שתי מיטות קומותיים צמודות – על אחת מהן ישן זיגייר ועל השנייה הניח תמונות של בני משפחתו. באופן חריג הוצבה בתא גם כספת: בתוכה שמר האסיר את חומרי החקירה בעניינו. כשרצה לעיין בהם אסור היה לסוהרים להיכנס לתאו. "את האוכל היינו מניחים לו בחדרון ליד התא", מתאר גורם בשב"ס. "היינו יוצאים מהחדרון ורק אז הוא היה יכול להיכנס ולקחת את האוכל. לא ידענו איך קוראים לו, ואסור היה לנו לשאול".

את מרבית שעות היממה העביר זיגייר בתא המבודד. פחות מעשרה אנשים בשב"ס ידעו על קיימו של האסיר המסתורי, אף לא אחד מהם ידע את שמו האמיתי. מדי יום הוקצו לו שלוש שעות בלבד בחוץ – בחצר קטנה הנושקת לחומת הכלא, סגורה מכל עבריה, כמובן – בבידוד מוחלט.

זיגייר נפגש עם פסיכולוג של השירות וגם עם רופאים מטעם המשפחה. בשלב מסוים הוא גם מקבל כדורים נוגדי דיכאון. "התפקיד של השב"ס היה לבודד אותו, לא לשמור אותו בחיים", כך גורם בשב"ס. "זה היה נראה אחרת אם הגדירו לנו כמטרה עליונה למנוע ממנו להתאבד".