חג פורים זו התקופה בשנה שכולנו יכולים להיות, ולו לכמה רגעים, מישהו אחר לגמרי ממי שאנחנו - אבל בשביל השחקנית והמורה למשחק טלי שרון זו דרך חיים ומקצוע. ביום שלישי הקרוב תעלה בערוץ 12 העונה החדשה של סדרת המתח והריגול "כפולים", בה תגלם שרון מנכ"לית חברת טכנולוגיה שעורכת אירוע גדול בחוץ לארץ שבמהלכו מתרחש פיגוע כימי.
בפינת "שיעור פרטי" בתוכנית "חדשות הבוקר", סיפרה שרון על ההכנות שעשתה לקראת התפקיד החדש ב"כפולים". "כדי להבין לעומק את התפקיד, ביליתי יממה עם מנכ"לית במשרד שלה", חשפה השחקנית, "עקבתי אחרי הפעולות שלה, למדתי את השפה הייחודית שיש לה כמנהלת ארגון, הקשבתי כיצד היא מדברת עם קולגות והתבוננתי בשפת הגוף שלה כדי לסגל לעצמי את הפיזיות המתאימה".
"כשאני מקבלת דמות חדשה הדבר הראשון שאני עושה זה להסתקרן ולחקור. אני הופכת לסוג של גשש-בלש שרוצה לדעת עליה הכל. בשלב הראשון, אני פשוט שואלת שאלות. חלק מהתשובות אמצא בטקסט של המחזה או התסריט, אבל חלק מהתשובות לא נמצאות שם ואצטרך להמציא אותן מהדמיון שלי. אני שואלת: מי זאת הדמות הזו, מאיפה היא, מה ההשפעות שלה, איך היא חושבת, איך היא מתבטאת, מה האופי שלה, מה היא רוצה?".
המתח הורג אתכם? עוד על "כפולים" בדף הפייסבוק של התוכנית
"דמות מורכבת מהפנים שלה, האופי והאישיות שלה - הרגשות, הפחדים, התשוקות, החלומות, המחשבות, החיצוניות ושפת הגוף שלה - הדיבור, צורת ההליכה, הקצב שלה והאנרגיה. אני אוהבת לבנות את הדמות שלי דרך הפיזיות והלבוש. ברגע שאני מוצאת את הדבר המדויק לדמות שלי, יש פיצוח. בינגו".
"כשאנחנו משנים אצלנו משהו פיזי, משהו משתנה גם מבפנים. זה משפיע עלינו. הלבוש מאוד תורם לזה. כששיחקתי את אלקה בסדרה 'אוטונומיות', הייתי מגיעה לסט עם הג'ינס הקרוע והטי-שירט שלי, אבל ברגע ששמו עליי את הפאה והחצאית הפכתי לאלקה. החצאית הייתה ממש צרה והגבילה את הצעדים שלי. אלקה לא יכולה ללכת בחופשיות. היא נמצאת בסוג של כלא, והלבוש החיצוני היווה דיסוננס לאישה החזקה והעוצמתית שהיא. הפער הזה היה מרתק".
"טכניקה נהדרת מהחוץ לפנים נקראת 'איבר מוביל'. לכל אחד מאיתנו יש איבר שבולט לפעמים או מוסתר לפעמים, איבר שמוט או מכווץ באיזור מסויים. וזה לא סתם. הרבה פעמים זה קורה מסיבות פסיכולוגיות שאין לנו אפילו מודעות אליהן. זאת דרך נפלאה לבנות דמות שונה ממני. כששיחקתי את הודיה ב'סרוגים' האיבר המוביל שלי היה עדין וכמעט לא מורגש - האישונים. הודיה הייתה דמות סקרנית, והרגשתי שאם אפתח את העיניים וארחיב אישונים זה ייצור דמות שכל הזמן מחפשת ומתבוננת. זה עזר לי לאפיין אותה ולייצר ייחודיות שהיא רק שלה".
"לשחק דמות זה לרקוד ואלס, צריך שניים לריקוד הזה. כשאני משחקת, אני הצינור שתפקידו לספר סיפור של דמות אחרת. חשוב לגשת לתפקיד ממקום של ענווה. גם כשאני מגיעה עצבנית להצגה, אשים את זה בצד אם זה לא משרת את הסיפור של הדמות שלי. אם לא אתחבר רגשית לדמות הסיפור לא יעבור, זה יהיה טכני וקר. ארגז הכלים של השחקן זה הרגשות שלו".