"התחלתי את המסע שלי באקדמיה אי שם לקראת שנת 2011. למדתי חינוך במכללת תל חי וכחלק מקורסי החובה, התבקשתי לקחת גם את הקורס מבוא לפסיכולוגיה עם ד"ר יוסי לזר. כבר אז שמו הלך לפניו. ד"ר לזר נחשב למרצה המבוקש ביותר בחוג והקורס מבוא לפסיכולוגיה נחשב לקורס הקשה ביותר. בין הסטודנטים ד"ר לזר תואר כ"מרצה לא מהעולם הזה" ו"חוויה חד פעמית", ואני מצטטת כל סטודנט וסטודנטית שהכרתי ולמדו את הקורס הזה בעבר.
כל מי שמכיר אותי יודע שאני מה שנהוג לכנות חרשנית לא קטנה. בהתאם לכך, הגעתי ראשונה לשיעור הראשון והתיישבתי בשורה הראשונה, בדיוק באמצע. כמו שהובטח לי, זו הייתה חוויה חד פעמית. ד"ר לזר היה מרצה מרתק. יש משהו שונה בללמוד פסיכולוגיה ממרצה שהוא פסיכולוג בעצמו. בהרצאות שלו לא היה רגע אחד משעמם.
אחד הדברים המדהימים בללמוד עם מישהו כל כך מרתק כמו ד"ר לזר, זה כשהוא מלמד, את מרגישה שרק את איתו בחדר. ממש שיעור פרטי. לא היה שום דבר בו שהיה אמור לעורר חשד.
שמועות משונות על יוסי תמיד היו במכללה, אבל מצד שני, אין מרצה שלא היו עליו שמועות. תל חי הייתה ונשארה מכללה קטנה ואני משתייכת למין הנשי, ככה שלרכל זה בטבע שלנו. השנים חלפו והשמועות נעלמו, עד שכמה שנים אחר כך הגיע הפרסום, שחור על גבי לבן. מרצה מתל חי מואשם בהטרדה מינית.
זה היה הלם מוחלט לגלות שמדובר ביוסי. התגובה הראשונית הייתה שלי הייתה הכחשה: אין מצב שיוסי עשה את זה. שום סיכוי. כמו רבים אחרים, פשוט סירבתי להאמין. לאט לאט התחילו להתגלות עוד ועוד פרטים. הבנתי מי הסטודנט שנפגע והתעורר פחד שאולי אחת החברות הקרובות שלי מתקופות הלימודים חוותה משהו דומה כשהייתה איתו לבד. לשמחתי התבדיתי.
לצערי, אני יכולה להבין את הסטודנטים שנפלו קורבן להתחזות, כי הייתי במצב דומה בעבר. גם אז לא התלוננתי. צריך הרבה אומץ כדי להתלונן והמון ביטחון בידיעה שיש לך גב מאחורייך. למזלם, לסטודנטים האלה היה את כל זה.
לדעתי מה שגרם לסטודנטים לבטוח בד"ר לזר, זה הנגישות שלו. בשיעור הראשון לדוגמה, הוא כתב על הלוח את הטלפון ואת המייל האישי שלו ולא את המייל של המכללה כמו רוב המרצים. מעולם לא עלה בדעתי לצלצל לבקש משהו, בכל זאת, זה מרצה והפעולה הזאת חוצה את הגבול מבחינתי, אבל לכל שאלה שהייתה לי, קיבלתי תשובה תוך מספר שעות. זה היה מדהים. הוא נתן לנו את ההרגשה שמי שעומד מולך הוא לא רק מרצה, אלא גם בן אדם.
יחסים בין סטודנט למרצה אמורים להיות כמו בין חייל למפקד, יחסים עניינים של כבוד הדדי ודיסטנס בריא שמגן על שני הצדדים. במקרה של יוסי, הגבולות נחצו. אולי אני נאיבית, אבל עד היום נותר בי הרושם החזק מיוסי המרצה המוערך. הראיות הקשות על מעשיו כמתחזה מאכזבות ומעציבות אותי מאוד".
יוסי לזר סירב להגיב לשאלות הפקת התוכנית "המתחזים". עורך דינו מסר כי הוא מודה ששיקר בעניין הסרטן, אך אין זו עבירה פלילית וכי הוא אינו מודה ביתר הדברים המיוחסים לו. בימים אלה מתנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת ערעורו של יוסי לזר על הרשעתו ועל גזר דינו.
ממכללת תל-חי נמסרה התגובה הבאה:
"ד"ר יוסי לזר הועסק במכללה האקדמית תל-חי כמורה מן החוץ וסגל זוטר בשנים 2009 עד 2013, מאוקטובר 2013 הועסק כמרצה בסגל האקדמי לאחר שעמד בדרישות האקדמיות המקובלות לחברי סגל. הדרישות והבדיקות הנערכות על ידי המכללה לחברי הסגל אינן שונות מאלו המקובלות בכלל המוסדות האקדמיים. בספטמבר 2015 הסתיימה העסקתו של לזר משיקולים אקדמיים ואתיים. מטעמים של צנעת הפרט, איננו יכולים למסור פרטים מתוך תיקו האישי של העובד, ולענות למירב השאלות שהבאתם בפנינו. כמובן שנוכל לעשות כן, אם ד"ר לזר יוותר על הפרטיות המוקנית לו על פי חוק או בהתאם לצו שיפוטי.
עוד נוכל להוסיף, כי כשהובאו בפני הנהלה המכללה מיעד ו/או תלונות ביחס לד"ר לזר - הן טופלו באופן מיידי. חלק ניכר מהדברים שצוינו בשאלותיכם לא היו ידועים למכללה, ונודעו לה רק בדיעבד.
נוכל לציין כי במסמכים הרשמיים שהעביר ד"ר לזר לידי המכללה, הוא לא הציג עצמו כפסיכולוג קליני, ובכתבה שפורסמה בבלוג המכללה, שבה הוא תואר כפסיכולוג קליני, נפלה טעות".