אריס סאן הפך לאגדה עוד בחייו. הצעיר שהגיע לארץ מיוון, ניגן בגיטרה במועדוני יפו והטריף את תל אביב, עולם הבידור, צמרת המדינה, וגם את עליזה עזיקרי.
מותו המיסתורי בהונגריה רק הוסיף להעצמת המיתוס. כמוזיקאי יש לאריס סאן חלק נכבד בעיצוב הצליל של המוזיקה הישראלית. בז'אנר הים תיכוני והמזרחי השפיע על גיטריסטים כמו יהודה קיסר, ברוק הישראלי מגעה השפעתו עד ברי סחרוף, אהוד בנאי, רן שם-טוב (להקת 'איזבו') וההרכב הקרוי על שם אחד מלהיטיו הגדולים, 'בום פם'. להיטיו של אריס סאן: 'סיגל', 'תל אביב', 'נערה ממש אוצר', בום פם', 'דם דם', הפכו לאבני דרך במוזיקה הישראלית וחודשו מאז בהקלטות וערבי מחווה.
הסרט התיעודי 'תעלומת אריס סאן', כולל קטעים נדירים שלא נראו מעולם מהופעותיו של אריס סאן בארצות הברית. העורך והבמאי דני דותן ('הקליק', רחוב שינקין, 'מילקשייק') יחד עם הבימאית (ובת זוגו) דליה מבורך, מגדירים את הסרט כ"סיפור מוסיקלי בלשי, בו נראה אריס סאן כפי שלא ראו אותו מעולם".
"פגשנו אנשים שהיו עם אריס בימי ההצלחה והכישלון שמענו מהם זיכרונות וגם חוויות שהדחיקו. אספנו סרטים ביתיים שבהם אריס מצולם, היינו בכל המקומות שהיו בשבילו בית: ביוון בישראל בארצות הברית ובהונגריה. מצאנו הרבה חלקים של הפאזל והרכבנו מהם את הדמות שלו. ראינו את אריס וגם את מה ואת מי שהשאיר אחריו. את הצלקות והגעגועים והתוכניות הלא ממומשות".
"כך נפגשנו עם הכאב של הבת שלו שראתה אותו בפעם הראשונה כשהייתה בת שבע, עם האמרגן שלו שנשאר עם חלום על הקאם-בק הגדול לישראל. היינו עם החברים שניסו להזהיר אותו מהמאפיה ועם הנגנים שהיו אתו לאורך כל הדרך. ייצרנו סרט עם פסקול שכולו אריס סאן. ראינו את הנגינה שלו הולכת ומתעצמת לקראת היום האחרון שלו על הבמה".
"אריס גר בישראל 12 שנה והוא שינה את המציאות הישראלית הרבה יותר ממה שיכול היה לשער זה התחיל ביום שבו הוא חיבר את 'אינתא עומרי' הערבי לרוקנרול האמריקני, ל'בומפאם' היווני. הוא התיך את המזרח והמערב בלב הישראליות. אריס בשבילנו הוא סוג של גיבור תרבות נשכח שרצינו להחזיר הביתה".