מנחם בן הוא איש קסום, שאוהב גם ריבים קסומים, ומספיקה רק מילה אחת שתיזרק לאוויר כדי להדליק את הפתיל. הפעם היה זה צחי שכינה את אחי בתואר "זבל אורגני", מה שפתח למנחם צוהר לשיחה על בלשנות, סלנג ומה שביניהם.
"צחי, תקשיב לי ואל תענה לי מיד. אתה מדבר בלשון ירודה למדי, הלשון הירודה הזאת עושה לך שם רע", אמר מנחם, "זה נשמע כמו שפה של פשוטי עם, אך אחד לא מדבר ככה". "אבל אני אומר סתם, זה בצחוק", ניסה צחי להתגונן לשווא.
"תקשיב ושתוק!"
"הסתם הזה הוא דוחה! אלו צחוקים ירודים", המשיך מנחם להתגרות, וצחי ניסה בכל כוחו להימנע מהוויכוח: "שתהיה בריא עד מאה ועשרים, אתה אדם מבוגר ולא מבין את הצחוקים האלו".
"תקשיב ושתוק, אני מכיר אנשים צעירים, מעודנים, שלא מדברים בשפה כזאת", נימק מנחם בעוד צחי בורח לחדר השינה וצועק: "מנחם, אני עייף, די". אבל מנחם המשיך בשלו: "אומרים עליך 'טוב הוא סבל אז מדבר בשפה כזאת'".
איך הסתיים הוויכוח? צחי שלף שפן מהכובע: "מנחם, אני בלי סיגריות אז מחר נדבר", ובעודו מתכרבל מתחת לשמיכה ומנסה לצאת מלב הסערה, אחי זחל אליו למיטה ונתן לו חיבוק מכל הלב, מה שהצליח להפתיע אפילו את צחי: "מה אתה עושה? מה אנחנו זוג?".
הצבעתם בסקר? לחצו כאן, ענו על השאלה ותוכלו לזכות בפרס>>
עורכי וידאו: יונתן בר אור ונועה יפה
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן