אז בית האח הגדול הפך לקיבוץ והדיירים מחויבים לכל מיני חוקים משונים, אבל מאיפה בעצם הכל התחיל ומהו אותו רעיון העומד מאחורי ההמצאה הישראלית הכי מפורסמת בעולם, שהצליחה לסחוף אחריה דורות שלמים של מתיישבים וגם לא מעט מתנדבים סקנדינביים?
גל העלייה של תחילת המאה העשרים היה מורכב ברובו מחילונים שבאו לישראל בעקבות רעיונות ציוניים של גאולת הארץ וגם התחברו לאידיאולוגיות שצברו תאוצה באותה תקופה כמו שוויון, הגשמה עצמית, והומניזם. השילוב של הרעיונות האלה ביחד עם צורך כלכלי והישרדותי - אנחנו מדברים על תקופה של מחלות, ביצות, טרשים וכל השאר - הוליד את הרעיון של התיישבות שיתופית, שהתגלגל והפך לקיבוץ. בגלי העלייה הבאים, כשהרעיונות הסוציאליסטים היו פופולאריים יותר והקיבוצים מבוססים יותר, כבר הגיעו קבוצות שמלכתחילה תכננו להצטרף לקיבוצים או להקים כאלה בעצמם.
"מכל אחד לפי יכולתו – לכל אחד על פי צרכיו"
רבים מהקיבוצניקים הראשונים קיוו שהקיבוץ יהפוך למודל עולמי לחברה חדשה וצודקת, בה כולם יהיו שווים וחופשיים מניצול, אבל בתור התחלה הם היו צריכים לתפעל את חיי היום יום בקבוצה, מה שהתברר כמשימה לא פשוטה בכלל. הרעיון המרכזי שלפיו הם ניסו לחיות הוא שכל אחד נותן כמה שהוא יכול ומקבל כמה שהוא צריך.
איך זה התנהל בפועל?
עד שנות ה-70 רעיון השוויון נלקח מאד ברצינות, וכל הרכוש של חברי הקיבוץ היה שייך לכולם, כולל הילדים. בקיבוצים הראשונים קרה לא פעם שאמא אחת היניקה מספר תינוקות, והילדים גדלו יחד בבית משותף ובנפרד מהוריהם, מתוך מחשבה שמורים ומדריכים מוכשרים יכולים לעשות עבודה טובה יותר מההורים חסרי הניסיון בחינוך הדור הבא של הקיבוצניקים. המשק חולק לענפים, והחברים עבדו בהם לפי תורנויות – פעם ברפת, פעם במכבסה, פעם בשדה. ההחלטות התקבלו באספות קבוצתיות על ידי הצבעות, גלויות בדרך כלל, וגם חיי החברה היו משותפים – החל מארוחות שנערכו יחד בחדר האוכל ועד למסיבות, חגים ואירועים. הקיבוצים היוו מוקד משיכה למתנדבים מכל העולם, והקיבוצניקים החזיקו חזק בדימוי של הצבר הישראלי הגבר גבר.
הסרט "מבצע סבתא" מספק הצצה קטנה לחיים הטובים בקיבוץ:
תחילת הסוף?
עם הזמן הרעיונות השיתופיים החלו להתפורר ובשנות השמונים נכנסו הקיבוצים למשבר אמיתי: חלק גדול מהם התקשה לשרוד מבחינה כלכלית, אבל לא רק בגלל זה חברי קיבוץ רבים החליטו לעזוב וקיבוצים רבים החליטו לשנות את אופן ההתנהלות שלהם על מנת להצליח לנהל חיים משותפים כלשהם למרות הכל.
מה הביא להתפוררות הזאת? קודם כל – הקפיטליזם שהלך ותפס תאוצה בעולם על חשבון רעיונות סוציאליסטים, וחלחל גם לקיבוץ: אנשים רצו להרוויח יותר, לחיות את החיים הטובים, ולהרגיש שהם מתוגמלים באופן אישי מהעבודה שלהם. גם אורח החיים השיתופי הקשה על אנשים להגשים את עצמם מבחינה אישית, וילדים רבים שנולדו בקיבוץ גדלו והפכו לאנשים שרוצים לחיות את חייהם ולקבל החלטות בלי להתחשב בדעתם של כל חברי המשק.
איך נראית ההתנגשות בין דור המייסדים לדור הצעיר? "מצבע סבתא" נותן דוגמא:
ומה עכשיו?
בישראל היום עדיין יש יותר מ-250 קיבוצים שמקיימים חיים שיתופיים כלשהם, חולקים בעלות על האדמה של הקיבוץ ומנהלים חיי קהילה משותפים יותר או פחות, לצד תהליך הפרטה בו מה שהיה שייך פעם לקיבוץ – עובר לידיים פרטיות. בשנים האחרונות קם דור חדש של "קיבוצים מחנכים" שמתייחסים לחינוך כאל משימה, בדומה לאופן שקיבוצי העבר התייחסו ליישוב הארץ.
התחברתם לרוח הקיבוצית? אז קדימה, שתפו
מה קורה עכשיו בקיבוץ עין האח? צפו בשידור החי