העדכון האחרון:
02:00 – דודו על מנואל: "הבחירות של העם שונות מהבחירות שלה"
דודו מסביר לסייף ולימור על שיחות שמנהל מול כמה מהתושבים בעיר, כדי לנסות להשפיע על בחירתם בהעברת הכספים מחר. דודו מפרט: "לא אכפת לי שלא יתנו לי. אני יודע מי יתן לי, אבל אם יתנו למישהו אחר דופקים לי את כל האסטרטגיה". דודו מתאר כי יפנה למספר תושבים שחושב שמיסו אותו, ידבר אל מצפונם כדי לגרום להם להעביר לו כסף חזרה. אחד מהתושבים שדודו כבר ניסה להפעיל עליו לחץ הוא מיכאל. בהמשך, ברוח שטות, השלושה מתרגמים את מקומות התושבים בטבלה לציוני בית הספר היסודי וצוחקים.
כשסייף הולך לישון ומשאיר את לימור ודודו לבד, השניים מנצלים את זמן האיכות שלהם ביחד כדי להעביר ביקורת על המענקים והתגובות של התושבים. לימור ודודו לא יכולים להתעלם מתגובתה של מנואל. השניים מתארים כי בחירות המענקים היו שונות ממה שמנואל ציפתה לו, "הבחירות של העם שונות מהבחירות שלה", חולק דודו. באותו הזמן נטע נכנסת לשיחה ארוכה ואישית עם רד הברמן.
01:00 – סיגל מתאכזבת מהודיה
הודיה וסיגל מתכוננות לשינה, כשהשתיים נכנסות למיטה הודיה מנסה לפתח עם סיגל שיחה כדי לראות איך היא אחרי שלא קיבלה מענק מהצופים, ואומרת: "אני רוצה לדעת מה איתך". סיגל לא משתפת עם הודיה פעולה, ועונה בצורה שטחית: "איתי הכל טוב, שמחה שהם קיבלו". השיחה מתפתחת למקומות אחרים. סיגל בוחרת לפתוח מול הודיה שהתאכזבה ממנה שלא סיפרה לה את הדברים שדודו דיבר איתה עליה: "זה קשור לזה שערך החברות שלי שונה מהתפיסה שלך. את הבן אדם הכי קרוב אלי לא באת ואמרת לי כלום". בינתיים באכסניה, לשרי עדיין קשה לפרגן לדודו על המענק הכספי, ומשתפת את מנואל: "אם את היית מקבלת הייתי שקטה שרואים נכון. נטע נגיד בחורה מהממת, בן אדם חייכן וטוב".
במקביל, דומיניק, סייף, לימור, דודו, נטע ורומי יושבים מחוץ לבר ומדברים על העזיבה של אחד התושבים שצפויה להיערך מחר. דומיניק חולק עם החבורה את הפחדים שלו מהעזיבה: "זה לא פשוט לראות מישהו עוזב את העיר". התושבים מחכים לראות מה יקרה מחר, והאם יהיו תושבים שישפיעו על מצב הטבלה בצורה דרמטית.
00:00 – דודו להודיה: "יש לי מטרה ואני צריך שתעזרי לי, אני רוצה את סייף במשחק"
התושבים מתחילים לעכל את השינויים שמתרחשים בעיר. דודו שהיה בתחתית הטבלה, פונה אל ג'ו שחלק איתו את המקומות האחרונים כתושבים העניים בעיר, וצוחק: "ג'ו אתה מאמין? 20,000 ₪". השניים הצליחו לצמצם פערים ולהגיע למקום טוב באמצע. כשרוב התושבים נמצאים מחוץ לבר לחגוג, דודו פונה אל הודיה בנימה אישית: "יש לי מטרה ואני צריך שתעזרי לי, אני רוצה את סייף במשחק". הודיה, שהצליחה להתחבר בשבוע האחרון עם סייף, לוקחת על עצמה את האחריות ואומרת לדודו: "אני על זה. כשרואים דבר טוב, לא מפסידים אותו". בהמשך, רומי מתבודדת בבית המלון, ואחר כך מתיישבת אצל רד בר לשיחה צפופה. רומי, שלא קיבלה מענק, מחפשת מישהו קרוב לשתף אותו בתסכולים שלה, ועכשיו היא מתגעגעת לאימה: "איך הייתי רוצה להתקשר לאמא שלי", מתוודה בפני רד הברמן.
23:00 – חלוקת המענקים
ארז וקורין מכריזים בפני התושבים מי השישה שקיבלו השבוע את המענקים מהצופים. נטע, הודיה, דודו, ג'ו, דומיניק ולימור, הם אלו שקיבלה את מירב הקולות מהקהל. נכון לעכשיו, נטע תופסת את המקום הראשון בטבלה, כשסייף נמצא במקום האחרון ואחריו רומי. המהפך בטבלה גורם לסערה בין התושבים. רומי לוקחת קשה את בחירת הקהל: "אני לא רוצה ללכת הביתה", היא בוכה.
דומיניק תופס את רומי בזרועותיו ומנסה לנחם אותה: "זה השבוע הראשון, צריך עוד להכיר אותך". לעומתה, נטע מתרגשת מהמענק שלימור קיבלה יותר מאשר שלה. היא ניגשת לחבק אותה ואומרת בהתלהבות: "איזה כיף, הלב שלי על 3000. את לא מבינה איך אני שמחה". העובדה שדודו קיבל מענק, מערערת את שרי: "אני לא מבינה מה הקהל מצביע". שרי מתעצבנת, וטוענת שההתנהגות של דודו לא מצדיקה אף פרגון מהקהל ופורקת: "אני לא רואה מה רואים מכאן שרואים משם, אני לא אוהבת את מה שאני רואה. סיגל לא תקבל? מיכאל לא יקבל?".
22:00 – נטע: "אין מישהו שאני ברע איתו"
השידור החי מתחיל והתושבים מתפזרים למגוריהם. הודיה ודודו מנצלים את הזמן לדבר בסלון הבית. דודו חולק עם הודיה את הרגשתו הכללית בימים האחרונים בעיר, ומתוודה כי לא יצר קשרים חדשים ועמוקים עם שאר התושבים: "באתי לפה והיה לי ממש כיף עם סמי. מהרגע שסמי הלך אני פחות נהנה. מה מעניין פה? האנשים, ואני לא מצליח למצוא".
נטע, סייף ורומי מעבירים ביחד את הזמן בסוויטה. הציפייה לקראת שינוי המאזן הכלכלי שיקרה בהמשך הערב משפיעה עליהם. סייף מתעניין בקשרים של נטע עם שאר התושבים ושואל: "מי את מעדיפה שילך מחר?". נטע עונה לו בהרחבה: "דודו אני מרגישה שאני מפספסת אותו. לימור ממש לא. את ג'ו אני מאוד אוהבת. אתה מלא בשמחת חיים, כיף לי לדבר איתך. אתה ורומי הכנסתם אנרגיה, לא מיציתי אתכם". לסיכום, נטע בטוחה: "אין מישהו שאני ברע איתו".
21:00 – סייף: "הרגשות כאן קופצים לגבהים"
סייף, הודיה, דודו ורומי יושבים במרפסת. סייף מפנק את הודיה במסאז' ברגליים, ודודו ורומי מבינים את הרמז ומשאירים אותם לבד. סייף והודיה מדברים על הטלטלות והרגשות שמתעצמים בעיר, וסייף משתף את הודיה בתחושותיו: "הרגשות כאן קופצים לגבהים", הודיה מזדהה, ומספרת לו על הריב שהיה לה עם נטע ביום הולדת שלה שיצא מפרופורציה.
במשך הערב, התושבים הנרגשים מצפים בקוצר רוח לשידור החי, מתאספים לארוחת ערב בבית הקפה עם אוכל מהאוטומטיים ושרים שירים להנאתם.
20:00 – שרי וסיגל במתח
בזמן ששרי וסיגל הולכות לקנות ארוחת ערב מהאוטומטיים, שרי מתעניינת ב'בידינג' הקרב ובא. ושואלת את סיגל: "מה נעשה עם השינה?". סיגל עונה לה שהיא רוצה שהן יישנו יחד השבוע. שרי מתלהבת מהרעיון אך מנסה להיות ריאלית: "זה נורא תלוי איך הטבלה תיראה". השתיים מתוחות לקראת חלוקת המענקים מהצופים. הערב. שרי מספרת על הקושי הכספי שלה בעקבות המיסוי של התושבים: "אותי גירזנו מלא". השתיים מתיישבות ברחוב ואליהן מצטרפת רומי לארוחה ומגלה עניין רב בעסק של שרי.
גם בבית הקפה, לימור, ג'ו ודומיניק מדברים ביזנס, כשלימור מספרת על המספרה שלה, תעשיית השיער ועל תסרוקות אפשריות לקרחת של ג'ו.
19:00 – דודו: "אני לא מתאמץ להיות חבר בחבורה"
נטע ולימור יושבות בבניין העירייה, ומדברות על התושבים. נטע אומרת ללימור מה דעתה על רומן אפשרי בעיר: "הודיה נראה לי בקטע של סייף אבל לא תעשה עם זה כלום", אומרת נטע. לימור חושבת על דומיניק: "הוא נאמן לערכים שלו, הוא לא יעשה למישהו רע. הוא יהיה הומלס אפילו אם יהיה לו כף כדי להציל מישהו. בכל השאר הוא ילד שמשתמש בסיפור שלו". לימור משווה את עצמה לדומיניק ומדגימה לנטע איך בחייה לא בחרה להשתמש בסיפור קורע הלב שלה כדי להשיג מטרות.
באותו הזמן, הודיה ודודו נמצאים במרפסת הבית, ודודו מפרשן ממרום גילו את המשחק, התושבים והמענקים של הצופים. הוא מחליט לעקוץ את הודיה: "אני חושב שלא נתקלת בהרבה דברים בחיים". דודו לא ממהר להתחבר ליותר מידי אנשים בעיר, ומבהיר שזו לא אסטרטגיה: "אני לא מתאמץ להיות חבר בחבורה, זו לא אסטרטגיה. לדעתי 80% מהחיבורים של חלק מהאנשים לא אמיתיים".
18:00 – סיגל לסייף: "אתה מנסה לגרום לאדם ללכת בדרכך, זה סוג של סירוס"
סייף קורא לסיגל לשיחה פרטית על הספסלים, לאחר שנוצרה ביניהם מתיחות, שהובילה לצעקות, כמה שעות קודם לכן. הוא פונה אליה ואומר: "ממש התעצבנת עליי מקודם, ובגלל זה הרמתי את הטונים", סייף מודה בפני סיגל, שזה לא הסגנון שלו: "אני לא מדבר כך, אלא אם כן צועקים עליי. אני מנסה לתקשר איתך ולא באמת מצליח, לכן אני רוצה להבין אם יש לך בעיה איתי, שאני אדע אם אני צריך ללכת לידך על ביצים או להרגיש בנוח".
סיגל מקשיבה, ופורסת את הצד שלה בסיפור: "אני לא בנאדם שמחפש לריב, הכוונה שלי היא טובה, וגם שלך, פשוט הדרכים שלנו שונות. מרגיש לי שברגע שאתה רואה דעה שהיא שונה משלך, אתה מנסה לגרום לאדם ללכת בדרכך, זה סוג של סירוס". היא מסבירה לסייף, ואז מוסיפה: "אני יודעת שבלב שלך אתה לא עושה את זה ממקום רע, אבל קשה לי עם זה".
סייף מצידו, מסביר לה את כוונותיו: "אני לא בנאדם כזה. אני מנסה לתקשר איתך פה, ושתדעי, ברגע שירדתי מהמונית, חייכתי אלייך וביומיים האחרונים זה השתנה. אם התבאסת עליי למה לא באת לדבר איתי?". סיגל מסבירה שרצתה לשוחח איתו, אך לא הספיקה. לבסוף, אחרי דין ודברים, השיחה מסתיימת בטון חיובי וסיגל מחמיאה לסייף: "זה יפה מצידך שאתה בא לדבר ומודה בטעויות שלך. זה יפה מאוד בעיניי".
17:00 – לשים רגליים או לא?
כשהבנות יוצאות לקניות, הן מתעכבות ארוכות בחנות הבגדים של פינק, ומתלבטות מה לרכוש במסגרת התקציב שלהן. במקביל, סייף וג'ו מעבירים את הזמן בחצר, והראשון מצהיר בפני ג'ו: "אם תהיה לי יכולת לשים לבחורה על היד טבעת של חצי מיליון, אני אעשה את זה". ג'ו תומך ברעיון אבל רק בתנאי ש"מגיע לה".
מאוחר יותר, סייף, מנואל, נטע ורומי נכנסים לדיון על השאלה: האם מתאים לשים רגליים על השולחן או לא? "אצלנו אפשרי בסלון המשפחתי הקטן, אבל אם אעשה את זה בסלון המרכזי, אמא שלי תוריד לי את הקרסול", צוחק סייף. מנואל לחלוטין נגד הרעיון: "לא מגניב לשים נעליים במקום שבו אנחנו אוכלים", היא טוענת. נטע דווקא לא מסתייגת מהרעיון: "אין לי בעיה לשים רגליים, רק לא עם נעליים".
16:00 – חביתת הטונה של נטע
מנואל, שרי ורומי יושבות בחצר ומשוחחות על ענייני בנות. רומי מתרשמת מיכולותיה של שרי לשכוח מהר ממריבות ולהתקדם הלאה. "אני חושבת שבכל בנאדם אפשר למצוא את הטוב ואת הרע באותו המידה, ולכן אני לא שופטת את הבנאדם, וכשאני נרגעת אני שוכחת וסולחת", מסבירה שרי. רומי מצידה מודה שהיא לא כזאת, וקשה לה לדפדף הלאה במהירות ולשכוח כעסים.
מאוחר יותר, נטע מצטרפת ומשתפת את התושבים בפנטזיות שלה: "מאוד מאוד בא לי לבשל, זה מרגיע אותי, איך אני אוהבת לאכול חביתה עם טונה, זה טעים ברמות. אני מכינה את זה לכל החברות שלי". סייף מופתע מהשילוב: "נשמע כמו פשטידת טונה", הוא קובע. התושבים מגלים עניין בתבשילים יוצאי הדופן של נטע, אך היא מסרבת לגלות את סודות המטבח שלה. לאחר החלומות על חביתת הטונה שלה, היא יוצאת לריצה ברחבי העיר.
15:00 – מה עדיף להיות: חכם או צודק?
לימור, דודו, ונטע משתזפים במרפסת הבית הפרטי, כשלימור תוהה: "בחיים אתה כל הזמן שואל את שאלת השאלות, להיות חכם או צודק". נטע מיד מביעה את דעתה: "אני אומרת להיות חכם". מנגד, דודו חושב שעדיף להיות צודק, ומוסיף: "לכן בהרבה דברים אנחנו לא מסכימים". נטע מנמקת את בחירתה: "מה זה עוזר להיות צודק? כשאת חכמה את שומרת על הנפש שלך ועל מערכת העצבים שלך, מה זה שווה להיות צודקת אם את יוצאת מדעתך?".
הדיון סביב השאלה מוביל לוויכוח בין דודו ונטע, שמגיע לטונים גבוהים. הם מתווכחים על הגישה השונה שהם נוקטים בה כדי לתמוך בלימור, שהשהות בבית קשה לה. "לימור כבר דשה בזה, אי אפשר להתעסק כל הזמן בלדוש ולדוש, זה מחליש אותה", טוענת נטע. אך דודו מצידו חושב אחרת: "למה זה בסדר שאת דשה איתה ולא אני? אולי צריך להעיר אותה בתור חבר שלה? אני אוהב אותה ודואג לה כחבר". נטע מבינה את דודו אבל מתעקשת: "לא אמרתי שלא, אני פשוט חושבת שלדוש בזה לא עושה טוב, לא לה ולא לך". אחרי כמה דקות, הרוחות נרגעות, ודודו ונטע מגיעים להבנה.
14:00 – סטורי יום הולדת לירון
מנואל רוכשת טלפון מחנות הבגדים, במטרה לצלם סרטון סטורי לכבוד יום ההולדת של בן זוגה, ירון. הודיה מביימת את התושבים, שמתגייסים למשימה בהתלהבות. "ירון אתה של פעם בחיים", מנואל מברכת, והתושבים מתגודדים סביבה, רוקדים וצוהלים בזמן שנטע מתפקדת כצלמת האירוע. לאחר מכן, דומיניק מניף את מנואל על כתפיו ורוקד איתה ברחבי העיר. מאוחר יותר, הבנות יוצאות לשופינג בעיר. נטע, שנהנית מהיום החמים, מבקשת מפינק, מנהלת החנות, לרכוש משקפי שמש.
13:00 – עקרות בית נואשות
לימור ורומי עושות כביסה והראשונה מתוודה בפניה שהיא רוצה לחזור לגור בבית: "בבית אני יכולה להתקלח, וזה נותן לי תחושה של בית". נטע מצטרפת והן נוכחות לראות שהחולצה הלבנה של דודו נצבעה בכחול, מה שמוליד שיחה בין הבנות בנושא כביסות. "אמא שלי מכבסת הכי טוב, אני לא מכבסת בגדים, רק כשיש להם כתם של קטשופ", אומרת נטע ולימור מזדהה איתה: "אצלי בבית אני הורסת את כל הבגדים, והבת שלי לא מרשה לי לכבס לה, היא עושה הכל, כל הדברים היקרים שאני יודעת שאני אהרוס, אני לא מכבסת". בהמשך לימור מוסיפה: "גם בתפירה אני לא מתעסקת. אם יש משהו לתפור בבית, מחכים שהבת שלי תחזור, וגיהוץ בכלל זה ממני והאלה. לקח לי פעם שלוש שעות לגהץ חולצה, מאז רק היא מגהצת". בתגובה נטע ורומי צוחקות בקול: "אנחנו מדברות כבר שעתיים על כביסה".
בינתיים בחצר רומי משתפת את מיכאל בחששות שלה לצאת העיר. מיכאל מרגיע אותה ומשרה בה ביטחון: "את לא תצאי". בהמשך היא משתפת אותו בחלומותיה להפוך למנחת טלוויזיה.
12:00- לימור לדודו: "זאת אני. אני לא אוהבת לעשות את זה לאנשים"
לימור נפגעת מחוסר הנדיבות של מנואל, ומתלבטת אם לאפר את אותה. "לאפר אותה? האיפור שלי גם עולה כסף. כל יום אני עושה לה שפם, והחוט שלי עוד מעט ייגמר". היא מתייעצת עם דודו, אך לבסוף מחליטה לאפר אותה. מאוחר יותר, כשהיא חוזרת דודו תוקף אותה: "אנשים פה מתחשבנים על 10 שקלים. מה הרעיון של להיות בסדר עם אנשים שלא בסדר איתך? מה היית עושה אם היית בחוץ? אם זה מרים לך להנחתה-תנחיתי. די לצביעות". לימור בתגובה מתגוננת: "זאת אני. אני לא אוהבת לעשות את זה לאנשים". היא הולכת לאכול ארוחת בוקר שג'ו ודומיניק הזמינו אותה ומבקשת מדודו שיהיה בשקט כי זה שלה. דודו לא מקשיב וממשיך: "הם גם לא ישלמו עליך. אל תהיי נאיבית".
במקביל, רומי, סייף ונטע עושים מחווה למר בראון בבית המלון, ושרים לו שיר שכתבו לו. סייף מעניק למר בראון את עניבת הפפיון שלו: "מגיע לך את הפפיון הזה על שירות פר-אקסלנס". בסוף המחווה הם יוצאים מלובי המלון, ולימור ממהרת לשתף את נטע בכל מה שעבר עליה כדי לקבל דעה נוספת על האופן שבו הייתה צריכה להתנהל.
11:00 – הודיה חוששת: "אני מקווה שהקהל יתמוך בנו"
התושבים מתעוררים ליום חדש, וכל אחד מעביר את הבוקר באזור אחר של העיר. בבית הפרטי, דודו מנצל את הבוקר הרגוע כדי לסדר את הבית ולעשות כלים, בזמן שהודיה וסיגל מכינות את ארוחת הבוקר. בינתיים, הודיה מספרת לדודו שהיא מתרגשת לקראת הערב: "אני מקווה שהקהל יתמוך בנו", ודודו מרגיע אותה: "אני לא דואג לגביך". במקביל, בבית המלון, סייף, רומי ונטע נהנים מארוחת הבוקר שמוצעת להם בלובי, בעוד התושבים שלנים באכסניה יושבים מחוץ לבית הקפה, ומקשיבים ללימור, שנזכרת בחלום שחלמה בלילה: "אתם לא מבינים מה חלמתי, מכרו לי את המספרה".
10:00 – דודו תוהה: "זה משחק של צדק או שרק צריכים להיות חכמים?"
מבזק הבוקר מעיר את התושבים, והשדרן מודיע שהיום יוכלו לרכוש טיפול יופי אצל פינק בחנות, ומוסיף שמצפה להם בערב ארוחת שף. המבזק נסגר בשירו של עידן רייכל "ואם תבואי אלי". בהמשך, בית הקפה נפתח, וג'ו, שממהר להיכנס, מזמין את קפה הבוקר הקבוע שלו. אחרי שהוא מסיים את הקפה, ג'ו הולך לאכסניה ומעיר את חבריו בקולניות: "דומיניק, קום!".
בזמן שהתושבים באכסניה מתקשים להתעורר, דודו וסייף דווקא קמים מהמיטה במהירות. הראשון, מכין לעצמו כוס קפה בבית הפרטי, ואילו סייף מניח תפילין בסוויטה. אחרי שסייף מסיים, הוא יורד אל לובי המלון, מכין לעצמו קפה ומתיישב יחד עם דודו לשיחה על אירועי אמש. "לימור ואני ניסינו לחשוב אם זה משחק של צדק או שרק צריכים להיות חכמים", משתף דודו בשיחה הלילית, ומודה: "לא הגענו לתשובה".
09:00 - שיר הבוקר של ג'ו
אחרי חגיגות הקריוקי של אמש, התושבים עדיין ישנים וג'ו הראשון להתעורר. הוא מנצל את השקט בעיר למתיחות בוקר, מציין לעצמו שמזג האוויר קריר ומחפש את השמש שתכניס קצת אור ליום נוסף בעיר.
מה קרה אתמול?
הרדיו העיר את התושבים לעוד בוקר שטוף שמש, והזכיר להם ששינה במהלך שעות היום עולה כסף. הודיה הבינה שסייף ככל הנראה נמשך אליה, ומיהרה להכריז שהיא לא מעוניינת לפתח מערכת יחסים במהלך המשחק.
אחרי שדאגו לחשב כל שקל שהם מוציאים, מבצע בחנות הבגדים גרם לנטע, סייף ודודו להתפרע בקניות ולחדש את המלתחה שלהם. בשעות הערב, התושבים שיחררו את המתח של הימים האחרונים בערב קריוקי מפנק תמורת 50 שקלים לתושב. שיר אחד שהתנגן ברקע גרם לרומי לבכות מגעגוע לאקס, ממנו נפרדה שבועיים לפני הכניסה למשחק: "אני מקווה שהוא רואה אותי". סייף מיהר לתת לה כתף לבכות עליה, ונטע עודד אותה: "אם מישהו אוהב אותך - הוא יעריץ את האדמה שעליה את דורכת". נטע חלקה מהניסיון האישי שלה וחשפה: "כשהאקס שלי היה עושה דברים רעים הייתי אומרת לכולם שרק אני מכירה אותו ולא מעניין אותי מה אומרים. לא האמנתי לאף אחד, והוא היה עושה דברים רעים".
למרות האווירה השמחה שהשתלטה על העיר, דודו הודה בפני לימור שבמשחק הזה הוא משחק לגמרי לבד ולא סומך על האנשים שסביבו.
2025 משודרת בקשת, ערוץ 12