העדכון האחרון:
אז מה היה לנו היום ?
התושבים מוטרדים מהמיקום החדש שלהם בטבלה. סמי חש שהוא בסכנת הדחה, מה שפוגע במצב רוחו. הודיה מתוודה בפניו ואומרת לו שהוא אחד האנשים הכי קרובים אליה בעיר. סמי מוסיף שגם שניים מחבריו הטובים ביותר – לימור ודודו, נמצאים על סף הדחה, מה שמגביר את חששותיו. מנואל לובשת את אותם הבגדים כבר כמה ימים ברציפות, ומפחדת לקנות בגדים חדשים מחשש שמיקומה מטבלה ירד. אך בסוף היא נכנעת וקונה פיג'מה בחנות. לימור מספרת לדודו על המתחים בבית הפרטי וטוענת ששרי שתלטנית מדי ביחסיה עם מנואל. סיגל מתגעגעת לכלבה שלה, אותה לא ראתה מאז שנכנסה לעיר, ולטענתה הכלבה זקוקה לה מאוד כי אין לה אף אחד מלבדה.
05:00 – חזון אחרית הימים
האם יום אחד רובוטים יחליפו אותנו ? תשאלו את שרי. לאחר שראתה תכניות רבות בנושא, הגיעה למסקנה שאכן חזון עגום זה הוא אפשרי. "הבעיה עם רובוטים כרגע היא שאין להם אנושיות" היא מספרת לסיגל בפינת הישיבה "אם ייתנו להם רגש אנושי, בעוד חמישים שנה מהיום, כשהרובוטים יהיו ממש משוכללים, דבר לא ימנע מהם לחשוב שהם המין השולט והם ירצו להחליף אותנו". סיגל המומה מעצם המחשבה.
04:00 – איינשטיין ותורת היחסות
שרי מעבירה לחברותיה לימור וסיגל שיעור בהיסטוריה עם דגש מיוחד על אלברט איינשטיין. "הוא המציא את תורת היחסות" אומרת "לפי תיאוריה זו, הזמן הוא לא משהו קבוע אלא סובייקטיבי. למשל : כשעולים במעלית הזמן עובר לאט יותר בגלל כוח המשיכה. הוא הוכיח את זה בתיאוריה". לאחר מכן לימור עזבה את פינת הישיבה, ועברה לשבת בבית הפרטי עם מנואל.
03:00 – סמי נרדם על הספסל
סמי נשכב על הספסל שליד הבית הפרטי. לאחר שהוא שר לעצמו שישירם מוכרים ואהובים כמו "הילדה הכי יפה בגן" , הוא נרדם. תושבים נוספים הלכו אף הם לישון, וכעת שרי, לימור וסיגל הן היחידות שנשארות בפינת הישיבה מחוץ למסעדה.
02:00 – תחזית מזג האוויר בסין
מנואל יושבת עם חבריה בפינת הישיבה מחוץ למסעדה, ומספרת להם על חוויותיה בסין, או יותר נכון, על מזג האוויר שם. "חם שם עם 150% לחות. אתה כל הזמן מטפטף" מספרת מנואל. בניגוד לסין, בעיר קר מאוד. והתושבים לובשים מעילים ומשתדלים לשרוד את מזג האוויר החורפי.
01:00 – המקום הכי קר בעיר ומלך האריות האמיתי
דומיניק ומנואל מתיישבים בפינת הישיבה שליד המכונות. אולם, השיחה האינטימית נאלצת להידחות בשל תנאי מזג האוויר הקשים. "קר פה..." אומר דומיניק, ומנואל משלימה את המשפט : "ברמה". דומיניק מוסיף ואומר : "זאת הפינה הכי קרה בעיר". השניים עוזבים את המקום והולכים לשבת על המרפסת של הבית הפרטי, שם ממשיכים את שיחתם.בינתיים, לימור, מיכאל, שרי וסיגל יושבים ליד השולחן מחוץ למסעדה, ומיכאל מספר על מסעותיו באפריקה : "נכנסו לשמורה של אריות, ואמרו לנו לא לפתוח חלונות כשאנחנו שם. איך שראינו אריות חבר שלי פתח את החלון והתחיל לצלם. התחלתי לצרוח ובמקום לצלם את האריות הוא צילם אותי". הסיפור על האריות גורם לתושבים לתהות האם יצאה כבר גירסת הליב-אקשן של הסרט "מלך האריות" מבית דיסני. או כמו שהם מכנים אותה : "מלך האריות האמיתי".
00:00 - מיכאל: "באתי להיות פה שטחי"
ארוחת השף מסתיימת, והתושבים מרוצים. "רוקנו את המגש של הבשר", סמי אומר, ודודו מוסיף: "כל המנות היו בטוב טעם. זו התחושה שאיתה צריך לצאת מהמסעדה". הודיה מכנסת את כל התושבים בבית הקפה כדי להקדיש את השיר "בזמן האחרון" לסמי ולדודו. סיגל מבחינה בחוסר הנעימות של הודיה מסמי ודודו, ומנסה להרגיע אותה: "מה שהיה היה. אני מבינה אותך בלי שתדברי בכלל. את נאמנה לעצמך, משהו שהוא בלב הוא בלב תמיד". הודיה מסבירה את עצמה: "מרגיש לי כאילו אני צבועה אבל זה לא נכון. התחברתי אליהם". הן תוהות איפה ישנו מחר, והודיה אומרת: "מה אני אעשה שאני במקום הראשון. זו לא אשמתי, אבל אני לא רוצה להישאר במלון". סיגל מסכימה איתה, ואומרת: "אני אתגעגע למר בראון. אין כמו לקום בבוקר ולראות אותו. אני הכי אוהבת אותו מכולם". בינתיים, נטע מספרת למיכאל שהתושבים דאגו לו כשבחר להתרחק מכולם בבית הקפה. מיכאל מסביר: "הכל פה משחק על הרגש, ואני התמודדתי מספיק עם הרגש. באתי להיות פה שטחי".
23:00 - מנואל: "העולם הוא לוח ואני מקרן"
התושבים יושבים מחוץ לבית הקפה. מנואל מספרת לנטע שהיא נוהגת לטוס לבד בעולם ולכתוב על החוויה: "לפני כמה שנים הרגשתי שאני מאבדת את עצמי כשבעלי טס לעבוד. אני נשארתי בבית עם הילדים, והייתי צריכה קצת אוויר, אז התחלתי לטוס כדי לכתוב מחשבות וטקסטים. פעם הייתי לוקחת מחברת ועט ופשוט יושבת כותבת. למדתי על גישה שאומרת שהעולם הוא לוח ואני מקרן, ומה שאני משדרת החוצה זה מה שמוקרן. כתבתי על מה שטוב בי ועל מה שיש בי כדי להקרין חיוביות". אורחי המסעדה יוצאים לשאוף אוויר לפני הקינוח, ודודו אומר לג'ו: "תודה על ההמלצה על הסטייק. לא להאמין שיש בשר כזה". הודיה מודיעה לחיים כהן שהם הולכים לעשות איתו סלפי לפני הקינוח. היא לוקחת את הפלאפון לסלפי ונזכרת בתחושה של פלאפון בכיס.
22:00 – שרי: "זה שאת אמא, לא אומר שאת לא אינדיבידואל"
שרי ולימור דואגות ומתגעגעות לילדים שלהן. נטע שואלת את שרי אם היא לא מרגישה צורך להיות חזקה בתור אמא, ושרי מסבירה לה: "זה לא מחזק. זה מחליש. זו סיסמה לומר שבתור אמא את צריכה להיות חזקה. זה שאת אמא לא אומר שאת לא אינדיבידואל". הודיה, סמי, סיגל ודודו מגיעים אל מסעדת השף, ושמחים מכך שרק ארבעתם שם. הבנים מרגישים שזו ארוחת הערב האחרונה של אחד מהם בעיר, ומנסים לנצל כל רגע. "אני מרוצה מכל מהלך שעשיתי במשחק", סמי מספר לבנות, ודודו משלים אותו: "ואם הייתי מחזיר את הגלגל אחורה, לא הייתי משנה שום דבר. אתן לא מבינות כמה למדתי מכל מה קרה שבנינו. זה חינך אותי". הם מתענגים על הארוחה וסיגל מבקשת מחיים כהן:" תקרא לי שאתה עושה ניסויים, אני אהיה שפן הניסויים שלך".
21:00 - דודו: "צריך למתן את ההתנהגות הכלכלית שלנו"
התושבים מתארגנים לקראת ארוחת השף לה חיכו. הודיה לובשת את הבגדים החדשים שקנתה ומבקשת משרי שתאפר אותה. מיכאל, לימור וג'ו יושבים במרפסת של הבית הפרטי בדממה. ג'ו מנסה לשבור את הקרח ואומר ללימור: "שנינו מתוחים עד מחר". מיכאל עונה לו: "זה לא רק שניכם, כולנו יכולים לצאת מחר. כולם חוץ מהחמישייה הראשונה בטבלה". במקביל, סמי ודודו יושבים מחוץ לבית הקפה, ודודו מנסה לחשב את כל ההוצאות ששניהם עשו מתחילת המשחק. "אני לא חושב שעשינו טעות. הדבר היחיד שהתפרענו בו זה ארוחות וזה בסיסי. הוצאתי 5,000 שקלים על חברים ואני שלם עם ההחלטות שלי", דודו אומר ומסכם: "צריך למתן את ההתנהגות הכלכלית שלנו".
20:00 – סמי: "אני יודע שמחר אני הולך"
התושבים נכנסים לחנות הבגדים ובוחנים את הסחורה החדשה שהגיעה. הראשונות שנכנסות הן הודיה וסיגל. הודיה מגלה שכל אחד מהמעילים שלה עולה 400 שקלים. היא מתייעצת עם סיגל ועם פינק איזה מעיל כדאי לה לקנות, וסיגל מרגיעה אותה: "יש לך מלא מעילים. את צריכה בגדים". דומיניק נכנס אחריהן ורוכש שני סוודרים ב-400 שקלים. הודיה מופתעת מהבדלי המחירים: "איך שלך זול? למה רק שלי יקר?". דומיניק יוצא לכיוון האכסניה עם הרכש החדש ומראה לג'ו. מנואל נכנסת לחנות, ולא מרוצה מהבגדים שקיבלה. היא רואה בגד של שרי בין המתלים: "תמורת כסף אני לא אלבש את זה. איזה דברים לא קשורים למציאות". לימור מצטרפת אל מנואל לחנות, ואומרת: "בסוף יהיה לי יותר כסף, ואז אני אקנה יותר בגדים". הבא שנכנס לחנות הוא סמי, ששמח לגלות ששמו למכירה את הנעליים שלו. הוא מגיע אל פינק לשלם ומשתף אותה: "אני לא יכול לומר שטוב לי. אני יודע שמחר אני הולך". הבידינג מתקרב, וג'ו ודומיניק חושבים איפה יגורו בשבוע הבא. ג'ו שואל את דומיניק אם הוא רוצה לבוא איתו לסוויטה, והוא עונה שזה יכול להיות מגניב, אבל צריך לחכות ולהחליט כקבוצה. "זו בדיוק הבעיה", ג'ו עונה לו.
19:00 - דודו: "בפן החברתי היינו שורדים יותר מאשר בפן הכלכלי"
מנואל, שרי, הודיה, לימור וסיגל יושבות במרפסת של הבית הפרטי. מנואל מתלבטת אם לקנות ג'ינס בחנות הבגדים, כדי להחליף את הטרנינג לקראת השידור הבא. לימור מציעה: "אפשר לקנות יחד ולחשוב על רוטציה בין הבגדים". הבנות נזכרות בטלנובלות ישנות, ושרי שואלת: "מי זוכרת את מיה קולוצ'י? ואת בובה פראית?". השיחה משתנה מעברית לספרדית. במקביל, סמי ודודו יושבים מחוץ לבית הקפה, ומדברים על היחסים המורכבים שלהם עם דומיניק. סמי: "הוא לא מרגיש בנוח להיות 'אחי' איתנו". דודו מחזק את דבריו של סמי, ומוסיף: "גם בחיים האמיתיים הרבה אנשים מתפספסים". שניהם חוששים מהמיקום הנמוך של סמי בטבלה, ודודו מצהיר: "בפן החברתי היינו שורדים יותר מאשר בפן הכלכלי, כי אנחנו מבזבזים מלא כסף. איכשהו כל הדברים הרעים קורים לנו. טבילת האש היא עלינו, ואז לומדים מאתנו לקח". דודו חושש לסיים את השבוע בלי סמי ומציע שלא ידברו על ההדחה.
18:00 – סוף סוף: לימור ומנואל יושבות לשיחה צפופה
בלובי המלון, סיגל נסערת אחרי שיחה עם גולדי המלצרית. הודיה מעודדת אותה לדבר, ולבסוף היא משתפת שהן דיברו על לולו, הכלבה שלה, אותה לא ראתה כבר שבועיים. "את צריכה לראות אותה כל פעם כשאני הולכת", סיגל משתפת בדאגה, ומוסיפה: "אין לה מישהו חוץ ממני". הן ממשיכות לדבר על לולו, והגעגועים מביאים את סיגל לסף דמעות.
לאחר מכן, במרפסת הבית הפרטי, מנואל ולימור מדברות על המתחים שהצטברו ביניהן. "אני מרגישה שאני מקבלת ממך פרצופים ואווירה קרירה, אחרי שתמכתי בך ואהבתי אותך", מנואל משתפת, ומנגד, לימור מסבירה את הצד שלה: "אני לא רציתי לדחוף את עצמי לתוך הזמן שלך עם שרי, ואת לא פינית לי זמן". למרות ששתיהן נסערות, הן גם מצליחות להבין את הפערים. "אני שמחה שפקחת את עיניי", מנואל מודה ומבקשת: "תרגישי בנוח להגיד לי באותו רגע מה מפריע לך". השתיים מסיימות את השיחה הטעונה בחיבוק.
משם, מנואל חוזרת לבית הפרטי, ומעדכנת את שרי בפרטי השיחה הטעונה. "למה היא מתלוננת שלא פנית אליה, קראנו לה לאכול, זאת היא החליטה לבוא אחרי 20 דקות", טוענת שרי, וממשיכה: "גם איתי דיברת רק כשנכנסנו למיטה, מה אני אתבכיין?". האמירה של שרי מכעיסה את מנואל, שמזכירה לה שבלילה הן דיברו על חשבון שעות שינה. הרוחות נרגעות לאט לאט, ומנואל מסכמת: "צריך לצאת מהבית הזה כמה שיותר מהר".
17:00 - נטע: "סמי או דודו ילכו הביתה"
בבית הקפה, מנואל מתוסכלת מהבגדים שאותם היא לובשת, ומשכנעת את הודיה לבוא איתה לחנות הבגדים: "לא אכפת לי אפילו לקנות פיג'מה, אני חייבת להחליף בגדים". הודיה מסכימה לבוא איתה, אבל מסרבת לבזבז כסף: "מאתמול הוצאתי 750 שקל". הן יוצאות מבית הקפה, ומחליטות בסופו של דבר להתחדש בפיג'מות עם הדפסי חיות מהאוטומטים. מנואל חונכת את הפיג'מה החדשה לצלילי מחיאות הכפיים והשריקות של דומיניק וג'ו.
בינתיים נטע, שוויתרה על מסע השופינג, נשארת מאחור בבית הקפה ומסבירה ללימור עד כמה המשחק באמת צמוד: "אחרי שדודו הזמין מקומות במסעדה, הוא ירד מהמקום השביעי בטבלה למקום התשיעי, השלישי מהסוף. הוא הוציא 2,000 שקל". לימור בהלם מהמילים של נטע, ויוצאת להביט בטבלה כדי לאמת את הדברים. כשלימור מבינה שנטע צודקת היא חוזרת לבית הקפה, והאחרונה משתפת אותה במחשבות על ההדחה הקרובה: "הם ייהנו במסעדה, אבל כנראה שסמי או דודו ילכו הביתה".
16:00 - דודו: "אני לא רואה את עצמי כשחקן חזק"
נטע מתרגשת להראות לשרי ודומיניק את מתנת יום ההולדת המוקדמת שקיבלה ממנואל, חולצה לבנה מכופתרת. "תמיד ביום ההולדת אני לובשת לבן", היא מספרת בשמחה.
בינתיים, דודו משתף את לימור וסמי בתחושת הדימוי העצמי שלו במשחק: "אני לא רואה את עצמי כחזק". לימור וסמי, שלא מסכימים איתו, מנסים לשקף לו כמה הוא טועה, וסמי אומר בנחישות: "כל פעם שקיבלת בחיים כאפה, בעיקר במובן הכלכלי, הצלחת להרים את עצמך. זה דורש תעצומות נפש שאין להרבה אנשים".
15:00 - לימור: "שרי שתלטנית בקשר שלה עם מנואל"
במנהרה, לימור פורקת לדודו את מה שיושב לה על הלב, בכל הנוגע למתחים שהצטברו בבית הפרטי במהלך השבוע. "שרי שתלטנית בקשר שלה עם מנואל", טוענת לימור ומסבירה שהיא אמנם קרובה למנואל, אבל שרי דוחקת אותה הצידה. היא ממשיכה לדבר על שרי, ומבהירה שאין לה צורך לפתוח את הנושא מולה כי היא לא תבין: "היא אפילו לא רגישה למצב הזה, שרי לא רואה". לימור מוסיפה שקשה לה במיוחד עם העקשנות: "זה תמיד רק בדרך של שרי, חשוב לה להראות שהיא יודעת גם כשהיא לא". בתגובה, דודו שואל אותה אם מנואל נסחפת אחרי שרי, ולימור, שעונה בחיוב, מסתייגת מיד: "אבל ממנואל אני לא אשחרר כל כך בקלות".
בינתיים, במרפסת הבית הפרטי, מנואל מספרת להודיה שהיא קרועה בין שרי ללימור. "אני מרגישה שלימור מצליפה בי, למרות שלא הרווחתי את זה", מודה מנואל, בעוד הודיה מייעצת לה מה לעשות: "אני חושבת שחשוב שתדברי איתה".
14:00 - מנואל: "אני ארד לתחתית הטבלה כדי לקנות חולצה?"
על מרפסת הבית הפרטי, מנואל מהרהרת עד כמה ההזדמנות להעביר כסף לאחד התושבים תשפיע על הבזבוזים בעיר. "לא נראה לי שמישהו יוותר ביום כזה על אלף שקל לארוחת שף", היא אומרת לדומיניק וג'ו, בעוד הראשון משיב לה: "דודו וסמי הזמינו, וגם הודיה וסיגל". מנואל מופתעת, ומסבירה שהיא לא מסוגלת אפילו לחשוב על לקנות בגדים חדשים, למרות שלובשת את אותם בגדים כבר 11 יום. "אני ארד לתחתית הטבלה כדי לקנות חולצה?", היא תוהה בייאוש, בעוד דומיניק מנסה להקל עליה: "היום אנחנו הולכים לחנות ביחד, אני אקנה לך פריט אחד, ואת תקני לך פריט אחד".
בינתיים במנהרה, דודו מתעניין איך לימור מתמודדת עם המיקום שלה בתחתית הטבלה, ושואל: "את מבינה שכל מי שינסה להציל את סמי, בעצם יוציא אותך מהמשחק?". בתגובה, לימור מודה: "אם מישהו קרוב אלי יעשה את זה, זה יפגע בי", ומסתייגת מיד: "אבל אני מבינה שזה המשחק".
13:00 – הודיה לסמי: "הפכת להיות אחד האנשים הקרובים אליי"
התושבים שעוד מתעוררים ושותים קפה, טרודים מהמיקום החדש שלהם בטבלה. סמי מתחיל להרגיש את הלחץ, והודיה אומרת לו בהזדהות: "אני מתבאסת בשבילך, הפכת להיות אחד האנשים הכי קרובים אליי כאן". סמי מסביר שהוא לא דואג רק לעצמו, ומוסיף: "נוצר מצב בעייתי, שכל מי שבסכנה זה חברים שלי – לימור ודודו". בינתיים, במרפסת הבית הפרטי, ג'ו חש הקלה, ומשתף את דומיניק בתחושות: "אני יותר רגוע, הייתי בטוח שאני הולך הביתה". את השיחה קוטע מבזק הרדיו, שמזכיר לתושבים שהיום תינתן להם ההזדמנות להעביר כסף לתושב אחר. את המבזק חותם השיר "ככלות הכל והתמונה" של דני בסן, שמהדהד בעיר: "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?".
12:00 – ג'ו: "חברה שלי יותר משוגעת ממני"
בבית הקפה, סיגל רוצה ללכת לישון, אבל דואגת לרמת השעמום של גולדי המלצרית. היא מנסה למצוא נושאי שיחה מעניינים לה ולג'ו, שמתיישב להזמין קפה של בוקר. "אני לא צריך נשיקה מגולדי, מספיק החיוך שלה כובש אותי", מפעיל ג'ו את כישורי הפלירטוט שלו, וממשיך בתלונות על המחיר היקר של ארוחת הערב: "אלף שקל זאת שערורייה, אם הייתי איתך בחוץ הייתי נהנה מהחיים, פה צריך לחסוך". הם ממשיכים לשוחח על החיים שבחוץ, וג'ו משתף בקשר בינו לבין חברתו, זיוה: "אנחנו חיים בשתי דירות נפרדות, היא יותר משוגעת ממני. אני בלגניסט והיא נקייה, אלוהים. אבל זה טוב, אני אוהב שהיא נותנת לי בראש, אני אוהב שקצת ירדו בי והיא רודה בי. בעדינות".
בינתיים, מחוץ לבית הקפה, נטע מתייעצת עם סמי ודודו באיזו מיטה שווה לישון באכסניה, וכשזו הולכת השיחה גולשת לנושא העיסויים. "אני לא סובל מסאז'ים, לא יכול שנוגעים בי", מודה דודו בעוד סמי, שלא מבין אותו, עובר לתכנן את הטיול שלהם יחד אחרי היציאה מהעיר, שכולל בין היתר את היעדים – טורקיה, לונדון ופריז. "פריז נראית לי יותר מדי רומנטית בשבילי", מתנגד דודו וסמי שוב לא מסכים איתו: "אז זהו שלא, היא נורא יפה וציורית". דודו מתייעץ גם עם סיגל שמצטרפת אליהם, ומקבל את התשובה שלו: "אני מתה על פריז, איך שאתה מגיע בא לך רק להתנשק".
11:00 – מחיר החמלה
סמי משתף את דומיניק בהחלטה שלו ושל דודו לקנות את ארוחת השף, אפילו שמדובר בהוצאה גבוהה של 1,000 ₪. דומיניק מתפלא, אבל מספר לו שחשב להזמין את ג'ו, שלא יכול כרגע לאפשר לעצמו לממן אותה. "לפי דעתי זה ישים אותו במצב של אי נעימות", אומר לו סמי.
10:00 – סמי וסוסו, הסוף?
התושבים מתעוררים לבוקר חדש לאחר קבלת המענקים מהקהל. סמי ודודו יושבים בבית הקפה, מעלים תהיות לגבי התושבים האחרים: "מאתמול אנשים נהיו גרידים פי אלף", אומר דודו לסמי, "העיר תיתן פינוקים ואנשים יבחרו לחיות כמו כלבים".
כשהוא נשאר איתה לבד, דודו בוחר לשתף את גולדי המלצרית בתחושותיו הקשות לגבי מיקומו הנמוך של סמי בטבלה.
09:00 - השקט שלפני הסערה?
אחרי שבילו עד השעות הקטנות של הלילה בשיחות על העתיד הכלכלי שלהם בעיר, התושבים עדיין ישנים ורחובות העיר שקטים. בקרוב הם יתעוררו ונראה איך השינויים בטבלה ישפיעו על האווירה בעיר.
מה קרה אתמול?
לאורך היום התושבים היו מתוחים לקראת החלטת הצופים, שיקבעו מי יקבל מענק כספי שישדרג את מקומו בטבלה. דודו הבין שהגיע הרגע במשחק בו צריך לחסוך והציג את התוכנית שלו לסמי: "אם נרצה אנחנו נקבל השבוע את הבית הפרטי, ובמשימה הבאה נצטיין ואז יתנו לנו הרבה כסף".
ברחבי העיר המתח הכלכלי השפיע על חברויות שנוצרו, סמי טען שדומיניק חנפן אבל לימור ניסתה לרכך את הביקורת: "הוא ילדותי, לא מתייפייף". למרות היחסים הקרובים, גם הודיה חשפה בפני סיגל מה היא באמת חושבת על דומיניק: "הוא רק משחק למצלמות, תמיד ידברו עליו". המשברים לא דילגו גם על הבית הפרטי, ומנואל כבר לא מרגישה קרובה ללימור: "אין לי סבלנות אליה, בסוף אני אאבד את זה".
במהלך הערב הגיעו תוצאות הצופים בבית, והוכרזו בעיר התושבים שקיבלו מענק כספי: ג'ו, דודו, הודיה, נטע, דומיניק וסיגל. מיכאל התאכזב לגלות שבפעם השנייה הצופים לא בחרו לעזור לו, דומיניק התרגש מהתמיכה שקיבל פעם נוספת מהצופים וסמי מצא את עצמו במקום האחרון בטבלה.
בנוסף לשינויים הדרמטיים בטבלה, התושבים גילו שהחל משבוע הבא הם יוכלו להעביר סכום לא מוגבל אחד לשני וכל ההעברות יישארו חסויות. "כסף פה זה פקטור, אם אין לך חברים אתה לא שווה כלום", דומיניק הבין שכדי להישאר במשחק הוא צריך לחזק את החברויות שיצר בעיר.
הנה כל מה שקרה אתמול בעיר של 2025
>> בואו לעקוב אחרי כל מה שקורה בעיר: בפייסבוק ובאינסטגרם
2025 משודרת בקשת, ערוץ 12