העדכון האחרון:
03:00 – יחסים מורכבים בין דודו והודיה
דודו משוחח עם סייף מחוץ למסעדה, ומסביר על הדינמיות של המשחק: "הכול יכול לקרות במשחק הזה, ולכן אתה לא יכול לצפות את השלב הבא". הוא נותן כדוגמה את הקשר שלו עם הודיה: "מי שחושב רחוק מדי לא חושב נכון, ומי שחושב שמצא את ה'בסט פרינד' שלו – טועה. קח את הודיה למשל: בהתחלה הייתי נגדה יותר מכל האנשים פה. כשהיה לי את הקטע ההוא, התנצלתי קודם בפני נטע וסיגל, ורק אז בפני הודיה. אמרתי לה – משהו בי לא אוהב אותך. אבל עכשיו אני מת עליה ושכחתי לגמרי איך הרגשתי כלפיה בהתחלה".
02:00 – רומי נשברת
הגעגועים של רומי לאקס שלה צפים, והיא פורצת בבכי על הספה שמחוץ למסעדה. סייף מגיע כדי לנחם אותה: "אני בטוח שהוא רואה אותך, ומתגאה בך ומעריץ אותך", ומחבק אותה במטרה להרגיע. גם שרי מגיעה למקום, ומנסה לעזור. "אני מאחלת לך שכל מי שיראה אותך יאהב אותך", שרי מעודדת, "מי שלא מעריך אותך לא שווה אותך".
בינתיים, דודו ולימור יושבים במרפסת הבית הפרטי, והראשון חוזר ואומר שהוא מעדיף את הגישה האינדיבידואלית במטרה לשרוד את המשחק: "אני אעמוד בכל המשימות רק אם לא אערב בזה רגש. את המשחק הזה משחקים בלב ובראש".
01:00 – מצייר אותך
התושבים יושבים מחוץ למסעדה, שותים ונהנים. לאחר מכן, הם מחליטים להיכנס פנימה כדי לאכול קצת מהנשנושים שרד הברמן הכין בשבילם, ולשיר קריוקי בקולי קולות. דודו מנגן את השיר "מצייר אותך" של עופר לוי, ושר את השיר עם הודיה.
00:00 – ערב קריוקי מפנק
תושבי העיר מתארגנים ומתגנדרים לקראת פתיחת הבר, ולהפתעתם, מגלים שרד הברמן ארגן להם לערב קריוקי מיוחד, עם מגשי פירות וסושי מפנקים. דומיניק, ג'ו, מנואל, שרי, סייף, נטע, לימור ומיכאל ממהרים להיכנס, לחגוג ולשיר תמורת 50 שקלים בלבד. הראשונים לבחור שיר הם דומיניק ורומי, וכשהמנגינה מתחילה להישמע, נטע מצטרפת אליהם. רומי מפרגנת לג'ו ונותנת לו לשיר במיקרופון, כשהשיר השני מתחיל להתנגן ג'ו נלהב במיוחד, ומדקלם בעוצמתיות את מילות השיר במקום להוביל בשירה. התושבים ממשיכים לקנות להיטים אהובים, חוגגים את הלילה בשירה, ריקודים ושמפניה. בהמשך, ג'ו ודומיניק משתלטים על המיקרופונים, ומפגינים יכולות דקלום ואלתור שלא נראו עוד בעיר.
23:00 – ההתנצלות של דומיניק
הודיה, סיגל ודודו מתכוננים לשינה בבית הפרטי, בזמן שתושבי האכסנייה מתחילים גם הם להתעייף. לעומת זאת במלון, נטע ורומי מתאפרות ומתגנדרות. בינתיים, דומיניק ומנואל מלבנים את העניינים. "את עוברת יומיים-שלושה לא פשוטים, סתם השתטתי", מסביר דומיניק את ההתנהגות שלו מקודם.
באותו הזמן, לימור מנסה ללמוד פסוקים, ונעזרת בשרי כדי להבין לעומק מה היא קוראת ומשננת. בהמשך, שרי מצטרפת לשיחה של דומיניק ומנואל, שבמעבר חד עוברץ נושא אל ימיו במעצר. "זה מורכב מאוד", אומר דומיניק על התקופה בכלא, ומוסיף: "כשלוקחים לך את החופש זו ההרגשה הכי נוראית".
22:00 – מי הרובוט המועדף?
השידור החי מהעיר מתחיל, והתושבים מתחלקים למקומות הלינה שלהם. מיכאל, שרי ומנואל יושבים באחת המיטות באכסנייה. מיכאל מתעניין בכתבה ששרי ראתה היום, ומשתף: "הפחד שלי היה שתיכנסי ויהיו רק דברים צהובים". שרי מרגיעה אותו, ואומרת: "את האמת שאהבתי מאוד, היה כתוב בגדול 'פייטרית'".
בינתיים בבית הפרטי, דודו, סיגל והודיה יושבים בסלון עייפים, ומשוחחים על הרגלי השינה שלהם. "באסה, הייתי רוצה לישון יותר, אני עייף כאילו בניתי בית", אומר דודו. בהמשך, סיגל שואלת שאלה מעניינת: "איזה רובוט אתם הכי אוהבים?". דודו בוחר ברד כרובוט המועדף שלו, ומפרט: "עם פינק אין לי אינטרקציה כי אני לא קונה בגדים. גולדי כשאני בא אליה, היא כבר גמורה מג'ו ולבראון אני תמיד בא עם בקשות". השלושה צוחקים ומרחמים על גולדי, בעוד דודו מוסיף לסיום: "מי יכול לשבת עם ג'ו שעתיים כל בוקר?". סיגל לעומת זאת, בוחרת בגולדי כמועדפת עליה: "אני לא יכולה לעזוב אותה".
21:00 – דודו: "אנחנו שונים, אי אפשר לאהוב את כולם"
מזג האוויר הנעים שיש בעיר מביא את סייף, הודיה ודודו לבלות את הערב במרפסת, בזמן שהם מספרים בדיחות ושרים. הודיה מתעניינת בקשרים החדשים של סייף, והוא משתף אותה: "יש אנשים שאני יותר מתחבר אליהם ויש כאלה שפחות". דודו מצטרף לשיחה, ומסכם את היחסים בין התושבים בעיר: "אנחנו אנשים שונים, אי אפשר לאהוב את כולם".
בזמן הזה, דומיניק וג'ו מטיילים ברחובות העיר, ובסופו של דבר מתיישבים לשיחה עם לימור ונטע. לימור משתפת את התושבים בגאווה העצומה שיש לה בילדיה, ומראה לכולם את התמונות שקנתה.
20:00 – מנואל: "אני מרגישה שאני על הקצה, זה לא היום שלי"
בבית הפרטי, הודיה מכינה לה ולדודו מרק חורפי, ושניהם מתיישבים לאכול במרפסת הבית יחד עם סייף ולימור. במהלך הארוחה, לימור ודודו מפרגנים להודיה על המרק, ומספרים שהם רוצים שהיא תפגוש את הילדים שלהם ברגע שהתכנית תסתיים. בזמן הזה, שרי, מנואל ודומיניק בוחרים את ארוחת הערב שלהם מול האוטומטים, ובסופו של דבר מתיישבים לאכול באחת מפינות הרחוב יחד עם ג'ו וסיגל.
למרות המצב רוח הטוב של דומיניק ושרי, שמתחילים לשיר ולרקוד בצורה מוגזמת מול החבורה, מנואל מתעצבנת ועוזבת את המקום בהפגנתיות, תוך כדי שהיא אומרת: "אני לא רוצה לאכול, בא לי להיות בשקט". שרי הולכת בעקבותיה ומנסה לשכנע אותה לחזור, אבל מנואל מסרבת לוותר, ומבקשת משרי להניח לה: "הכל טוב, אל תעשי מזה סיפור". כמה רגעים לאחר מכן, סיגל ומנואל יושבות יחד בבית הקפה, ומנואל מסבירה מה הסיבה להתנהגות שלה: "אני מרגישה שאני על הקצה, זה לא היום שלי". היא מבהירה שבחרה לעזוב את הארוחה בהפגנתיות בגלל ההתנהגות של דומיניק, שלמרות העובדה שדיבר עם מנואל מוקדם יותר, בחר להתנהג בדיוק באותה הצורה עליה דיברו.
19:00 – מנואל במשבר?
דומיניק ומנואל יושבים בבניין העירייה, ומשוחחים על היום שעבר על שניהם. נראה שמנואל קצת מדוכאת מהימים האחרונים בעיר, ומשתפת את דומיניק בתחושות: "המשחק הפך להיות חלק מהחיים שלנו". בתגובה, דומיניק מנסה לעודד אותה, ומשתף אותה במחשבות שלו לגבי החיים בעיר העתידנית: "אולי זה האתגר שלנו במשחק?". למרות הניסיונות, מנואל לא משתכנעת, ומסבירה שהיא מרגישה מבולבלת: "אני לא מוצאת את הראש שלי פה".
18:00 – שרי למנואל: "את יודעת לפנות מקום לאחרים וזה חלק ממך"
שרי מגלה שיצאה כתבת שער במגזין עליה, ומתפעלת: "לראות את הפרצוף שלך בעיתון זה שוק". מנואל משתפת את שרי בתחושות התסכול שהיא מרגישה ביומיים האחרונים, ובחששות שהיא יותר מדי בשביל אנשים אחרים ומעט מדי בשביל עצמה: "בחיים לא היה לי אומץ לעשות דברים בשביל עצמי, ואני כאן בשביל עצמי". שרי נותנת לה מוטיבציה להמשיך, ומעודדת אותה: "את חברה טובה, את מכילה, יש לך יכולת למצוא פנינה לבנה בכל סיטואציה. את יודעת לפנות מקום לאחרים וזה חלק ממך". בינתיים, התושבים מעבירים את הזמן, ולסיגל יש רעיון יצירתי: "הלוואי שיביאו לנו לשחק בכדור".
17:00 – שופינג טיים
התושבים מקבלים הודעה שמבשרת על מבצע בחנות הבגדים, וממהרים לחנות. בזמן שרובם מתלבטים אם המבצע משתלם או לא, נטע וסייף יוצאים מהחנות עם רכישות מוצלחות בידיהם. בהמשך, דודו מחליט לקנות לעצמו בגדים, למרות שהוא נמצא בתחתית הטבלה: "זה win-win", הוא טוען ומעודד את לימור לקנות גם. ההסבר לרכישה לטענתו, הוא שהקהל יהיה איתם היום, ולכן הוא לגמרי מרגיש בטוח ברכישה. בינתיים, דומיניק מספר לרומי ולימור על עברו המורכב: "איפה שגדלתי, אנשים פשוט הניחו שמתת ממנת יתר אם היית נעלם, אנשים היו בטוחים שאני מת". לימור מזדהה איתו ומספרת שכך היה גם בילדותה.
16:00- מנואל: "היו לי צירים במשך חמישה ימים"
סיגל והודיה מתוסכלות מהחוק החדש בעיר שאוסר על התושבים לישון במהלך היום, והראשונה מתלוננת: "חייבת לישון, אני בן אדם שלא יכול להיות ער כל כך הרבה שעות". הן נכנסות יחד למיטה, וסיגל מנסה להעביר את הזמן בשאלות כדי לא להירדם: "ספרי לי משהו שאני לא יודעת". בינתיים, לימור ונטע יושבות לאכול יחד ארוחת צהריים, והראשונה משתפת בקושי החברתי שלה בעיר: "כמה אפשר לדבר שטויות?". בהמשך, מנואל מספרת לסייף ומיכאל על הלידות הקשות שעברה, ומפרטת: "היו לי צירים במשך חמישה ימים".
15:00- לימור: "שרי עזבה אותי באמצע האוכל"
במרפסת הבית הפרטי, לימור וסיגל יושבות לשיחה אינטימית, והראשונה משתפת בבדידות שהיא מרגישה בעיר. היא מתייחסת למנואל ושרי: "אני לא יכולה לנסות ליצור קרבה כלשהי אם הן לא רוצות את זה", ומספרת על ארוחת הבוקר שאכלה אתמול לבד, למרות שביקשה משרי להצטרף אליה. "שרי עזבה אותי באמצע האוכל", היא מסבירה שזו קמה מהשולחן והלכה ברגע שמנואל הגיעה, אבל מיד מסייגת את דבריה: "אני רואה בה הרבה דברים טובים שלא ראיתי עליה בהתחלה, היא מפתיעה אותי כל הזמן מחדש, יש בה כנות. אני שמחה שאני מרגישה את זה".
בתגובה, סיגל מטיחה בלימור ביקורת: "את לא רואה את הטוב בין כל הרע, אי אפשר להיות ניזונים מרע, בסוף מתרוקנים". היא מסבירה שייעצה לה פעמים רבות, אבל לימור מצידה לא עשתה דבר: "את שומעת את העצות אבל לא מיישמת. קשה לי לראות אותך, את שקופה, אני איתך בהכל, אבל אם לא תדברי איתי אני לא אדע". בהמשך, סיגל טוענת שהייתה יושבת לאכול איתה אם לימור הייתה קוראת לה, אבל זו מבהירה שלא רצתה להידחף: "יש לי אותך, דומיניק, הודיה ודודו. מעבר לרביעייה הזאת אין לי קשר לאף אחד ".
14:00 – השמש בחוץ
התושבים מנצלים את השמש הנעימה המורגשת ברחבי העיר ונכנסים לטבילה בג'קוזי. נטע נדהמת מהגוף של מנואל ואומרת: "הלוואי עליי להיראות ככה אחרי שתי לידות". בזמן שהם טובלים בבריכה, מיכאל מזמר "Let it be" של ג'ון לנון, סייף שואל את חבריו איזה חיה הם חושבים שהם, והתושבים נרגעים לקראת המשך היום.
13:00 - דודו: "רומי קנתה את כולם בכסף והיא יודעת את זה"
דודו והודיה יושבים בסלון הבית הפרטי, ומדברים על הדינמיקות בין התושבים. "רומי קנתה את כולם בכסף והיא יודעת את זה", טוען דודו, "המשחק הזה גורם לך להתנדנד בין ההגינות שיש בחיים האמיתיים לבין חוסר ההגינות שיש פה". הוא ממשיך ומפרט על הקשר שלו עם מיכאל, ומודה שהוא לא מתחבר להומור שלו ולכן מרגיש מנותק ממנו: "מיכאל לא מצחיק אותי". בינתיים, ג'ו מעביר לרומי שיעור בחינוך גופני, ומאיץ בה: "יותר סקווטים".
12:00 – הודיה: "ראיתי שסייף בקטע שלי מהרגע הראשון"
בזמן שהם מכינים את ארוחת הצהריים בבית הפרטי, דודו משתף את הודיה: "מיכאל ממש הפתיע אותי אתמול, הוא הרגיש צורך להגיד לי שהוא אוהב אותי, רצה לעודד אותי. אם סיגל הייתה אומרת את זה הייתי מופתע יותר, אבל היא משחקת את המשחק". הוא מוסיף שלהודיה יש סיכוי גבוה לנצח, אלא שזו מסתייגת: "אני לא רוצה לפתח ציפיות", ודודו מנסה לחזק אותה: "זה מאוד בוגר מצדך, אבל תאמיני שמגיע לך ותני לעצמך את הקרדיט".
הם ממשיכים את שיחתם מחוץ לבית, והפעם על יחסיהם של סייף והודיה. "ראיתי שהוא בקטע שלי מהרגע הראשון", האחרונה מודה, ומוסיפה: "הוא מקסים, אבל אני לא רואה את עצמי נכנסת למערכת יחסים פה". דודו מסכים ומודה שגם הוא נמנע מלהיכנס למערכות יחסים מהרגע שידע על כניסתו לעיר. הודיה מצידה, שואלת אותו אם היה סיכוי לרומן עם סמי, וזה עונה: "סמי הוא לא הסטייל שלי, אבל בקטע מיני אני בעצמי לא סגור על הטעם שלי". בתגובה, הודיה טוענת: "לידך, סמי מאוד נשי", אבל דודו, שלא מסכים איתה, מגן על סמי וממשיך לפרט על הטעם שלו: "הגבריות ממש חשובה לי. הנטייה המינית שלי לא פגעה לי בגבריות ותמיד אעדיף מישהו שנראה גבר-גבר".
11:00 – שרי: "מיכאל עצבני רצח, מעדיפה כמה שפחות להתקרב אליו"
ג'ו עדיין לא נרגע משיר הבוקר הנוסטלגי, ופורק את רגשותיו לסייף: "ממזרים אתם עם השיר הזה, זו אהבה ראשונה. אהבה מתחלפת, אבל הרגשות קיימים לעולם ועד". בהמשך, מחוץ לבית הפרטי, לימור ודודו משוחחים על יחסי הכוחות במשחק. "הכלי החברתי פה הוא האנשים, והכלים לא הוגנים", מתלונן דודו על הפערים שנוצרו בין התושבים, "יש כאן פערים בין הצעירים למבוגרים, אם הקהל ירים לי, לך או לג'ו זו אמירה, והיא תכאיב לצעירים פה". בינתיים, בקצה השני של העיר, שרי ומנואל מתאפרות ומשוחחות תוך כדי על ההתנהלות האחרונה של מיכאל. "הוא עצבני רצח, מעדיפה כמה שפחות להתקרב אליו היום", טוענת שרי בזמן שמנואל מחזקת את דבריה ושתיהן מצחקקות.
10:00 – איזה שיר גרם לג'ו לבכות על הבוקר?
ראש העיר מבקש להעיר את התושבים, ומזכיר במבזק הרדיו שעל שינה במהלך היום צריך לשלם. כשדודו שומע את התזכורת, כבר יש לו ניחוש מה יקרה בעיר בעקבות החוק החדש: "הכסף מנהל את העיר הזאת לגמרי, כולם יקומו היום ב- 10:00 ואף אחד לא ישן צהריים". כשברחבי העיר מתנגן השיר "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה" של אריק איינשטיין, ג'ו מתרגש עד דמעות ומסביר: "זה מזכיר לי מישהי".
09:00 – בוקר של מחשבות
בזמן שרוב התושבים עדיין ישנים, דודו הוא הראשון לפתוח את היום. אחרי הקפה, הוא נשכב ובוהה בדירוג התושבים דקות ארוכות. האם העובדה שהוא נמצא כרגע בתחתית הטבלה תשנה את פני המשחק?
מה קרה אתמול?
אחרי שחוסנו וניצלו מהמגפה בעיר, התושבים קמו אל יום רגוע שמהר מאוד הציף אותם ברגשות. דומיניק שיתף את החברים ביחסים המורכבים שהיו לו עם אביו: "אבא שלי בן אדם חסר רחמים, אני לא יצאתי כמוהו. בהמשך היום, דומיניק בוחר לשלם כסף ולצפות בחדר התקשורת בראיון של אחותו רימה, בתכנית "גלית ואילנית", והתרגש לשמוע אותה מדברת על הילדות של שניהם.
מנואל הוצפה מהזיכרונות שהעיר מעלה בה על תקופות משבר בחייה, שבהן התקשתה לחזור הביתה, והייתה מעבירה שעות וימים על ספסלים מחוץ לביתה. גם רומי הרשתה לעצמה להיפתח קצת יותר, וסיפרה ללימור ומנואל על הסיבה שנפרדה מהאקס: "הדת שלו הפריעה לי מאוד. רציתי להבין, לנסות ולהתחבר, אבל זה לא דיבר אליי".
באופן לא מפתיע, המצב הכלכלי העסיק את התושבים רוב שעות היום. הם ניסו לנחש מה יהיו יחסי הכוחות אחרי המענקים שיקבלו מהקהל, ואת מי כל אחד מהתושבים החליט למסות בדרך לתחתית הטבלה. בשעות הלילה המאוחרות, היחסים המתוחים בין התושבים הובילו לשיחות אישיות ברחבי העיר. דודו המליץ לסייף לרכוש חברים חדשים והזהיר שרומי כבר קנתה את המקום שלה במשחק, בזמן שבקצה השני של העיר נטע הודתה בפני לימור שהיא לא אוהבת את דודו.
2025 משודרת בקשת, ערוץ 12