העדכון האחרון:
4:00 – דומיניק: "שקלתי 53 קילו, יכולתי לשכוח לאכול במשך יומיים"
דומיניק מספר לשרי ומנואל על התקופה הקשה בחייו: "שקלתי 53 קילו, לא היו לי פנים, היה לי ממש קשה ללכת ויכולתי לשכוח לאכול יומיים". שרי מזועזעת מסיפורו, ואומרת: "איזה מפחיד. אני לא יכולה לדמיין אותך ככה. היית ילד". בהמשך, מנואל מספרת שקשה לה ללכת עם הילדים שלה לספארי, ומסבירה: "קשה לי לראות את זה". השיחה מתפתחת, ומהר מאוד הם מבינים שלא יקומו מחר אם ימשיכו לדבר, ומחליטים ללכת כל אחד למיטה שלו.
03:00 – אין כמו אמא
הודיה וסיגל יושבות לשיחת נפש במרפסת הבית הפרטי, והאחרונה משתפת: "בחיים אני לא אעשה מה שעשו לאמא שלי. בחיים אני לא אוריד למישהי את הביטחון. עברתי הרבה וחוויתי דברים. כשמגיעים לגיל מסוים, אתה מבין שמה שאתה עושה מתחיל ונגמר בך. אם משהו חשוב לך אתה משנה אותו". בתגובה, הודיה משתפת את סיגל על תכונותיה של אמא שלה: "אמא שלי היא האדם הכי טוב שאני מכירה, היו לה חיים קשים ויש לה טראומה. היא תמיד רואה את הרע בדברים, ולפעמים משתלט עליה שד. היא אמרה לי מיליo מאוד קשות, אבל אני יודעת שזו לא הייתה היא".
מאוחר יותר, התושבים מתארגנים לקראת שינה, וסייף ורומי, שעוד טובלים בג'קוזי, מדברים על אירועי היום. סייף צוחק מהעובדה ששניהם באותה מידת נעליים, בזמן שרומי מודה שהיא מתגעגעת לאמא שלה. בתגובה, סייף מזדהה ומספר שהוא מדבר עם אמא שלו כל יום.
02:00 – שרי: "דודו מזלזל בי בפנים"
שרי וסיגל יושבות בתחנת אוטובוס, והראשונה משתפת בתחושות שלה כשדודו אמר שהבלונדיניות יתקשו בפרויקט: "את יודעת איך התעצבנתי מזה? הבן אדם מזלזל בי בפנים. מילא מאחורי הגב, אבל בפנים שלי? היה לי קל, אני לא אשקר". במקביל, דומיניק ומנואל מתיישבים לשיחה מול האוטומטים. הוא מסביר לה מה עומד מאחורי הצורך שלו לעשות שיחות כל הזמן: "בטבע שלי גדלתי בקבוצות שבהן לא תמיד כולם חברים אחד של השני, אבל אם יש משהו בינך לבין מישהו, הולכים לדבר איתו. ככה למדתי. פה אני מתלבט אם לעשות שיחות או לא, כדי לא לירות לעצמי ברגל".
בינתיים בסוויטה, סייף ורומי סוגרים את הלילה בטבילה חמימה בג'קוזי. הוא מספר שהתנצל בפני שרי, סיגל ומנואל על שהתפרץ עליהן אתמול. "התערבתי לטובת שרי כי דודו לא דיבר אליה יפה", הסביר את הצד שלו, "עובדה שאחרי זה היה שיח בין כמה אנשים במקביל ואפשר היה להקשיב ולשמוע".
01:00 – דודו לסייף: "אתה חייב להתחיל לייצר לך חברים"
התושבים יושבים מחוץ לבית הקפה ונזכרים בחרקים מהפרויקט, בעוד רומי תוהה: "מעניין אותי מה אמרתם פה בחוץ כשאני הייתי בפנים." מיכאל בתגובה, מחקה את הצעקות של רומי, ושרי מוסיפה: "מרוב הצרחות היא עמדה להקיא". בהמשך, דומיניק מגיע מכיוון האכסניה, ומצהיר: "הגיע הזמן שאני אהיה בבית הפרטי. אני אוהב לבשל", בעוד סייף מצטרף אליו: "גם אני אוהב לבשל אבל אין לי זמן".
מאוחר יותר, דודו וסייף, יושבים לשיחה על מרפסת הבית הפרטי. "אתה חייב להתחיל לייצר לך חברים", מפציר בו דודו, ואילו סייף מתגונן: "אני רק שלושה ימים פה. אני צריך להדביק פערים, אבל לוקח זמן להדביק פערים". דודו ממשיך בשלו, ואומר: "רומי חומדת תושבים ותיקים, היא קנתה את מקומה". בתגובה, סייף טוען שהוא מכיר את עצמו טוב ושהוא לא דואג. תוך כדי השיחה בין השניים, מיכאל מגיע ומתנצל בפני דודו: "המשחק לא פשוט בכלל, אלה הכללים של המשחק וכל אחד רואה את המשחק אחרת". דודו מעריך את ההתנצלות של מיכאל והם מתחבקים.
00:00 – נטע על דודו: "אני לא אוהבת אותו"
מחוץ לבניין העירייה, סיגל רואה את לימור עם דמעות בעיניים, רצה אליה ומנשקת אותה: "זה כולה משחק". נטע, שיושבת לידה, ממשיכה לנסות ולעודד אותה: "את אולי לא באת עם אג'נדה, אבל הסיפור שלך עוזר להרבה אנשים כאן. אני חושבת שמנואל מאוד אוהבת אותך", ותוקפת את דודו: "אני לא אוהבת אותו, לא מתחברת אליו".
בינתיים בבית הפרטי, דודו וסיגל נהנים מעוף ותפוחי אדמה שהודיה הכינה לארוחת ערב. בזמן הארוחה, הודיה משתפת אותם בחוויה שלה בתור ילדה להורים גרושים: "ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת ארבע. פעם גרתי אצל אמא שלי ופעם אצל אבא שלי, היו פעמים שגם גרתי לבד".
23:00 – סייף לנטע: "המשחק עוד פתוח, זה בידיים של הצופים"
התושבים רוקדים אל תוך הלילה בבר, עם מוזיקה לבחירתו של הברמן רד. מנואל מזמינה את ג'ו לכוס יין, ומצהירה: "אני סיימתי לשלם להיום". בינתיים מחוץ לבית, דודו, שמאוכזב מתוצאות המיסוי, תוקף את התושבים: "אף אחד כבר לא מעניין אותי". סייף בדומה לדודו, גם לא מרוצה מהתוצאות: "המשחק פתוח, יכול להיות שהצופים בבית ישנו את התמונה".
במקביל, לימור משתפת את נטע במה שהיא חושבת על התושבים: "קשה לי שכולם כאן צעירים. אני מרגישה שורדת כל הזמן, ואני לא מוכנה להמשיך ככה. כרגע יש לי רק את דודו, וגם אותו לא אוהבים כאן". בבית הפרטי, דודו שוכב על הספה, והודיה מנסה לעודד אותו. הוא נפתח בפניה, וטוען: "אני כבר מכיר את המשחק ויודע מי נגד מי. את לא מחוברת למשחק, בגלל זה אוהבים אותך". הוא ממשיך, ומפציר בה: "צריך לעזור ללימור, היא לא במצב טוב פה, קשה לה".
22:00 – ג'ו לדומיניק: "אתה תהיה בגמר"
מחוץ לבית הפרטי, לימור מפנקת את סיגל בתספורת בדיוק כמו שהיא אוהבת. במקביל, ג'ו, שחושש להיות התושב שיעזוב את העיר בהמשך השבוע, מחזק את דומיניק: "אתה תהיה חסר לי, ניפגש בחוץ. אתה תהיה בגמר". בחוץ, התושבים לא מבינים למה רד עדיין לא פותח את הבר, וסיגל אומרת: "בא לי יין טוב". בינתיים, התושבים מגיעים אחד אחרי השני למר בלאק, כדי להחליט את מי הם רוצים למסות. מאוחר יותר, מבזק הרדיו הכלכלי נשמע ברחבי העיר, והתושבים שומעים את החלטת המיסוי.
21:00 – הג'ינס האבוד של ג'ו
בזמן ששרי ומנואל לומדות מהודיה איך לעשות גלגלונים, דומיניק מדבר עם שרי על הפרויקט של אתמול: "פינק שאלה אותי אם היה לי יותר קשה ממך, אמרתי לה שאולי, אני דפוק". בתגובה, שרי מייעצת לו: "אתה צריך להבין שהפרויקט חלק מהמשחק, אין מה לעשות". בינתיים בחנות הבגדים, ג'ו מגיע לבקר את הג'ינסים שלו, אבל מופתע לגלות שאחד מהם חסר, ופינק לא מרגיעה אותו: "אולי אחד התושבים קנה אותו". בתגובה, הוא משיב לה: "מקווה שהצופים יבחרו לתת לי את המענק, ואבוא לקנות את כל הג'ינסים".
מאוחר יותר, מחוץ לבית, רומי מתיישבת לשיחה עם ג'ו בנוגע לפרויקט אתמול. "בראש אני יותר צעיר מהרבה פה, אני שטותניק מגודל". הוא ממשיך ומפרט על הפרויקט: "אתמול סבלתי בשביל כולם, אם היית לידי בטיפול האחרון, הייתי מראה לך שאין דבר כזה פוביה", בעוד רומי מסכימה איתו: "אני יותר צעירה ממך והתפרקתי, בטיפול של החלזונות עצמתי את העיניים ונרגעתי". בהמשך השיחה, ג'ו מתוודה בפני רומי על הקושי שלו במשחק: "זה מבייש אותי לבקש עזרה של כסף מאחרים, בחיים לא עשיתי את זה".
בינתיים, התושבים שומעים על החוק החדש בעיר: קנס של 250 שקלים צפוי לתושב שירדם בשעה מסוימת במהלך היום, או בחלק ממנה. משם, הם ממשיכים בהשערות מה יהיה השבוע במיסוי אצל ראש העיר. "הפעם ממסים שני תושבים, זה יהיה קשה", אומר דומיניק ומוסיף: "דודו הוא חלק ממני, ואם אחליט לקחת לו מס, זאת לא צביעות. כולם פה אוהבים את כולם". בתגובה, הודיה אומרת לדומיניק: "יש כאלה שאוהבים יותר ויש כאלה שפחות, אבל המיסוי זה חלק מהמשחק ואין ברירה".
20:00 – נטע: "זה משחק של אינטרסים"
רומי מופתעת לגלות שעדיין מסתובבים בעיר חרקים מהטיפול האחרון בפרויקט, וצועקת לסיגל בבהלה: "תהרגי אותו". במקביל בבניין העירייה, נטע מתייעצת בנוגע לאסטרטגיה עם ג'ו, שתוקף את התושבים: "אני מאוד חשדן, יש פה אנשים שהם מניפולטורים. אני שונא שמתחנפים אליי כי אני החזק". בהמשך השיחה, ג'ו מייעץ לנטע: "אל תתני מידע לאף אחד, ואל תשקרי. אני אוהב אותך אבל את צריכה לדעת למי להתחבר".
נטע מצידה, מודה שהיא הכי מחוברת ללימור: "היא מדהימה, היא תמיד תהיה שם בשבילי. זה משחק של אינטרסים", אלא שג'ו מזהיר את נטע: "את בחורה חכמה, אבל תיזהרי מחום ואהבה - זה קונה אותך, את נאיבית". נטע מסכימה: "זה באמת מעוור אותי, אתה צודק", מסבירה שהעיר מחולקת למחנות וג'ו מסכם: "את לא שייכת לשום מחנה, את איתי".
19:00 – דודו לסייף: "נמאס לי לשחק את המשחק"
התושבים מתלבטים כמה בגדים לקנות כדי לחסוך בכסף, ומופתעים לגלות שהתחתונים של ג'ו מוצעים למכירה. הודיה בוחרת בגדים בשווי 1,040 שקלים, שעליהם משלמת נטע שנמצאת במרכז הטבלה. שרי לעומתה, שרוצה לשמור על מיקומה בטבלה, לא מרשה לעצמה לקנות עוד בגדים: "אם אין לי כסף לקנות בגדים, לפחות אראה לכולם איך הם נראים עליי".
מאוחר יותר בחוץ, דודו פותח את הלב בווידוי לסייף: "נמאס לי לשחק את המשחק, אני רוצה להתחיל לשחק מהבטן". דודו ממשיך ומספר שקשה לו עם הקבוצות שנהיו בעיר, ומשתף גם על מה שהוא מצפה בחוץ: "גם בחיים בחוץ אני רוצה חברים חדשים".
18:00 – דומיניק נסער: "הכתבה הרגה אותי, זה מטלטל"
דומיניק בוחר לצפות בראיון עם רימה, אחותו, שהתארחה בתוכנית "גלית ואילנית". "הלב שלי על 400", הוא מודה, "אני עוד שנייה מתעלף, זה קשוח, זה בוקס". דומיניק לא נרגע, ומפרט מה בדיוק קרה בראיון: "שאלו אותה על העבר שלי והראו מלא תמונות וסרטונים. שאלו אותה גם איך זה היה כשהיינו קטנים". התושבים נותנים לו להירגע לפני שהם מציפים אותו בשאלות, ודומיניק מסביר: "אני בעצם הוצאתי אותה מהארון. היא לא מדברת על העבר כמוני, והיה ברור לפני שנכנסתי שאני הולך לדבר על זה".
בינתיים, במטבח הבית הפרטי, הודיה וסיגל יושבות לאכול ארוחת ערב בזמן שדודו מקטר על הרגלי השנ"צים שלו, מהם קשה לו להתנער. בהמשך הערב, חנות הבגדים נפתחת לשמחתם של התושבים, שנוהרים אליה. דומיניק משתף את פינק, המוכרת בחנות הבגדים, ברגשותיו לאחר הצפייה באחותו: "אני עדיין בהלם, זה היה ממש מציף. כמה אני מתגעגע וכמה אני אוהב אותה, אחותי היא הכל בשבילי". דומיניק לא עוצר שם, וממשיך: "הכתבה הרגה אותי ולא קל לשבור אותי, אבל זה טלטל אותי". מהצד, מנואל משועשעת מהקשר המיוחד שנרקם בין פינק לדומיניק, שנסחפים לשיחת נפש של ממש.
17:00 – מי תנצח? תחרות החיקויים של שרי והודיה יוצאת לדרך
שרי ומנואל יושבות בחצר, ובוחנות את הטבלה העדכנית. הן מתחילות לחשב מה יהיו יחסי הכוחות כשהתושבים יקבלו מענק מהצופים, ומהי הדרך החכמה להתנהל עם הסיטואציה. בעוד הן מדברות, סייף מצטרף, והשתיים מתעניינות בחוויה שלו בעיר עד כה. "כולם פה בגוד וייב וסבבה לגמרי", הוא עונה בזמן שמנואל מדגישה: "אתם הגעתם בדיוק בשלב שבו התעייפנו מלנסות להסתדר אחד עם השני. בהתחלה יש הרמוניה, אחר כך זה דועך". בהמשך, הודיה מצטרפת אליהם, ותחרות החיקויים בינה לבין שרי יוצאת לדרך. הן מתחילות לשיר במבטא בריטי, אמריקאי ורוסי, כשבסופה של תחרות, הודיה מנצחת עם חיקויים מוצלחים במיוחד.
16:00 – מנואל: "הייתי מעבירה לילות על ספסל ברחוב לבד"
דודו והודיה משוחחים במטבח הבית הפרטי, והראשון מספר על החלומות שלו מאז שנכנס לעיר. באחד החלומות הוא ראה את הכלב שלו מת, ובאחר בכלל חלם על זוכת האירוויזיון: "החלום היחידי שלא היה סיוט, זה שאני מנשק את נטע ברזילי נשיקה צרפתית".
בינתיים באכסניה, מנואל פורצת בבכי במיטה, בעוד דומיניק ושרי, שבאים לשכב לצידה, מבררים מה פשר הדמעות. מנואל מצידה, מסבירה שהיא מוצפת ברגשות מהשהות בעיר, ומספרת להם על מקרים קשים שחוותה בעבר: "הייתי יושבת על ספסלים ברחוב כי לא רציתי לחזור הביתה, הייתי יושבת ימים, לילות ושעות לבד, על הספסל בגינה, ולא מסוגלת ללכת הביתה". שרי מנסה לנחם אותה בהומור: "זהו, אין לך יותר להיות לבד, גם אם תצאי מפה", ומנואל, שמתעודדת, פוצחת יחד איתה בשירה.
15:00 – דומיניק: "אבא שלי בן אדם חסר רחמים ממש"
התושבים מעבירים את שעות הצהריים החמימות בשמש, ומקשיבים לדומיניק, שמספר על מתכון מיוחד שפיתח בזמן שישב בכלא: "הייתי קונה עוגיות פתי בר, אחר כך קונה מכל האסירים את הגבינה שקיבלו בארוחת הבוקר, שובר המון מקופלת לתוך הגבינה, מוסיף סוכר ועוד שכבה של פתי בר. ובסוף מכניס למקפיא". התושבים משועשעים מיכולות האלתור של דומיניק.
בהמשך, הוא נפתח עוד יותר, ומשתף את התושבים ביחסים עם אבא שלו: "אבא שלי בכלא, אני לא חושב שהוא יצא אי פעם. מי שעושה לא טוב, מקבל את זה חזרה לפנים כמו בומרנג". הוא ממשיך, ומבהיר: "אני לא יצאתי כמוהו. אבא שלי בן אדם חסר רחמים ממש. לא משנה באיזה מצב האדם שמולו, הוא לא מרחם עליו, אבא שלי איבד את זה מזמן. אמא שלי שרפה את כל התמונות שלו, וממש הרחיקה אותי ממנו". דומיניק לא עוצר כאן, וממשיך לספר איך היחסים המורכבים השפיעו עליו: "הוא בנאדם קר מאוד. אבא שלי היה אומר לי: 'אל תהיה פראייר של אף אחד'. רציתי לגרום לו להיות גאה בי. וזאת הסיבה שהייתי ילד דפוק. לא ידעתי להתנהל כמו בנאדם".
14:00 – רומי: "סייף מנסה לסבן אותי"
לימור מאפרת את מנואל, והשיחה ביניהן גולשת לתדמית של דודו: "הוא נתפס כתושב הכי כאסטרטג בעיר", אומרת מנואל. לימור מצידה, טוענת שהוא הכי מחצין את זה כי הוא התושב הכי אותנטי. מאוחר יותר רומי ומנואל מדברות על סייף, והאחרונה טוענת שרק ברגע שהיא הגיעה סייף התחיל לעבוד. רומי תומכת בדבריה, ומספרת לה על החשדות שלה לגביו: "אתמול סייף בא ושאל אותי אם אני רואה אותנו כצוות. עניתי לו 'ברור', כששאלתי אותו חזרה, הוא לא ענה ועבר נושא". רומי מודה שהיא לא מתייחסת לכך באדישות, ומוסיפה: "הוא התחיל לסבן אותי, אז אמרתי לו: 'יש לך נטייה לנסות לסבן ואתה לא עונה דוגרי'". בסופו של דבר, רומי מסכמת: "סייף מאוד חכם, אם אני חושבת שני צעדים קדימה, הוא חושב 15".
13:00 – למה רומי והאקס נפרדו?
לימור, מנואל ורומי מתיישבות בשמש לשיחה, והראשונה מתעניינת ברומי: "שמעתי שאת נוסעת הרבה לפריז, למה?". רומי משתפת אותן בזוגיות המורכבת שהייתה לה בעבר עם גבר שחי בפריז: "בארץ מאוד קשה אז בן הזוג שלי עבר לצרפת לעשות עסקים, הייתי על הקו בין ישראל לפריז הלוך חזור, הלוך חזור". בהמשך, רומי טוענת שהמרחק הוא לא זה ששבר אותה, וחושפת מה הסיבה האמיתית לפרידה: "כל פעם להגיד ביי זה מאוד קשה, אבל הדת שלו הפריעה לי מאוד. רציתי להבין, לנסות ולהתחבר, אבל זה לא דיבר אליי".
רומי ממשיכה לתאר את שגרת החיים ביניהם, ומודה: "כשאכלנו ביחד היינו מזמינים כשר, ואני חולת שרימפסים. אז התעצבנתי שאומרים לי מה לעשות על משהו שאין לי אליו בכלל חיבור". לבסוף, רומי טוענת שהבינה את הפערים ביניהם, ומסכמת: "התשובה הפנימית שלי אמרה לי שזה לא יעבוד, אז אמרתי לו: 'אם יש משהו שיחרוץ בינינו את הדין זאת הדת'".
12:00 – נא לקום בבקשה
במלון, סייף מגיע לחדרה של נטע ומנסה להעיר אותה: "קומי מותק, אני לא יכול להיכנס לחדר שלך אז תקומי בבקשה". בינתיים, ג'ו מנסה ממקום מושבו שמחוץ למסעדה, להעיר את דומיניק שעדיין ישן. "אני מפספס ארוחת בוקר בגללו", אומר ג'ו בכעס, "זאת כבר הפעם השנייה. גם בשישי בבוקר הפסדתי את ארוחת הבוקר בגללו". סייף מנסה לעזור: "לך תנער אותו", אלא שג'ו לא חושב שכדאי: "ניסיתי את זה כבר, זה לא עבד". בהמשך, מנואל מתעוררת, מצטרפת לחבריה ומודה: "איזו שינה דפקתי".
11:00 – לימור: "רוצים שיהיו פה רק בני 20"
במרפסת הבית הפרטי, דודו ולימור מדברים על החששות שלהם מהקהל בבית והערבות ההדדית בין תושבי העיר. "ההצבעה של הקהל השבוע תהיה מסר", מבהיר דודו, "אם אקבל כסף אז אקבל, אם לא אז לא". לימור מצידה, טוענת שהמסר הוא שהקהל מעדיף תושבים צעירים יותר: "אם אני לא מקבלת כסף, כנראה שרוצים פה רק בני 20". אלא שמי שמדאיג את לימור אפילו יותר מהקהל בבית, אלה התושבים, שנמצאים יחד איתם על אותה הסירה: "השבוע הזה הוא לא כמו השבועות הקודמים, הפעם אם מישהו ירצה להיות הומלס, לאף אחד לא יהיה אכפת. בהתחלה עוד היו מתחננים שלא תעשה את זה". בתגובה, דודו מסכים ומבהיר: "אני אוהב פה את כולם – את הודיה, את נטע, את דומיניק, אבל במאני טיים זה לא משתלם. אני סומך רק על הקהל".
10:00 – בוקר טוב לכולם
הרדיו של העיר פותח את הבוקר עם מבזק חדשות קצר על אירועי יום אתמול, ומודיע שבית הקפה והבריכה של המלון פתוחים. ברחבי העיר התושבים מתעוררים לבוקר חדש - ג'ו ממהר לקנות קפה, סייף מנצל את השקט לתפילת בוקר ודודו שקוע במחשבות במרפסת של הבית הפרטי.
09:00 - בוקר אור
אחרי סוף שבוע עמוס וגדוש בטיפולים מחסנים, התושבים לא מוותרים על אף דקה של שינה מתוקה. השמש החמימה עולה על העיר אך נראה שהתושבים עוד מנמנמים.
מה קרה אתמול?
פרויקט חוסן עירוני יוצא לדרך ותושבי העיר התבקשו לעבור סדרת טיפולים על מנת להתחסן מפני מגיפה שבדרכה לעיר. המטפלים היו לא אחרים מאשר אסי עזר ורותם סלע שקיבלו את התושבים אחד אחרי השני בחדר הטיפולים שהוקם בבניין העירייה.
הטיפולים המפרכים, מתישים את התושבים ולקראת שעות הערב סף המתח בעיר עולה. רומי, שנבחרה להיות מנהלת הפרויקט החלה להתכונן להחלטה בתעמוד בפניה כשתצטרך לחלק את הכסף בין התושבים בסיום. "דודו חושב שהוא הבורר בעיר ויגיד לי מה לעשות עם הכסף", היא אמרה בשיחה עם סייף שהמליץ לה לחלק את הכסף לפי הרגש.
בשלב החיסון האחרון, התושבים עברו מסאז' חלזונות שדומיניק תיאר במילים אלו: "זה קר ורירי אבל אחר כך זה זורם". כשמבזק הרדיו הודיע על סיום הפרויקט, התושבים נשמו לרווחה והתפנו להתרחץ ולהתאושש מהטיפולים שעברו. לקראת כניסתה אל מנהלת הבנק, רומי ביקשה מילות עידוד מהתושבים. "כל החלטה שתיקחי תגרום לאנשים להתאכזב. אל תתני לזה להשפיע עלייך", אמר לה דומיניק והוסיף: "יש אנשים שיראו אותך נופלת וישמחו. אין חוקים במשחק הזה, תיכנסי אליה ותעשי את מה שהלב שלך בחר".
שעה קלה מאוחר יותר, בזמן שרומי אצל מנהלת הבנק, שרי בוחרת לשתף את מיכאל בתחושותיה. "יש פה מחנות, זה משחק מלוכלך", היא אומרת ומעדיפה שלא לפרט. לתוך הלילה, בסמוך לבר דומיניק בחר להחמיא לרומי מול התושבים כשאמר: "הילדה הזאת סובבה את כולם פה, היא עשתה את הצדק בדיוק כמו שצריך", כשהוא מתייחס ככל הנראה לאופן שבו חילקה את הרווחים מהפרויקט.
2025 משודרת בקשת, ערוץ 12