מאהב של החיים: זיכרונות רומנטיים ליום האהבה

רומנטיקה היא דבר נפלא, ולדעתי ניתן לייצר אותה בכמה דרכים: הדבר הראשון והכי חשוב, הוא למצוא בן או בת זוג שגורמים לך להרגיש את תחושת ההתאהבות, לא משנה היכן אתה נמצא. הדרך השנייה היא לנסוע למקום קסום, ולקוות שהוא יספק לך את ההתאהבות. הדרך השלישית היא להתחיל להיות מאהב של החיים, כך שמי שנמצא לצדך כבר יחווה את החוויה.

הסוד תלוי במידת הערנות שלך לחיים ולהזדמנויות שאתה מיצר לך ולבת זוגתך. תמיד חשובה ההתכווננות מראש אל הסיטואציה הרומנטית שאתה רוצה לייצר: אם זה בבחירת המקום אליו הולכים, קניית היין המשובח, שעת היום הנבחרת, המוסיקה והצלילים - כל אלו גורמים נוספים שיוצרים את התחושה המיוחדת.

טיילתי והסתובבתי בהרבה מקומות רומנטיים בעולם, אבל משלוש מדינות מסוימות בהן ביקרתי יש לי זיכרון בו הרומנטיקה פרחה לה.

פדסי, פנמה: ערב בלתי נשכח

פדסי הוא כפר דייגים קטן וציורי השוכן ליד הים, מקום שקט ורגוע שמעט מכוניות נוסעות דרכו. אני והחברה שלי דאז יצאנו לטיול לפנות ערב, במטרה להגיע למקום שהמקומיים המליצו לנו עליו, וילה רומנו.
הלכנו לאורך הכפר והתבוננו בבתים ובאנשים. הבתים בכפר קטנים וצבעוניים, המרפסות גדולות ואנשים שמחים יושבים בהן. כשרואים אנשים מחייכים, נדבקים די מהר ומתחילים גם לחייך. וילה רומנו נמצאת על צוק מעל לאוקיינוס, וההליכה אליה היא דרך שביל המתפתל מהכפר ומוקף בעצים גדולים וירוקים משני צידי הדרך. הלכנו לאיטנו, והטבע החל לשיר: פתאום ראינו פרפרים צבעוניים מרחפים, ציוץ הציפורים נשמע כמו קול פעמונים, הרוח נשבה בקלילות – הבטנו אחד על השני ולא האמנו איך פתאום הכול מתקרב אלינו, ואיך גם אנחנו מתקרבים יותר ויותר.

הגענו לווילה, מקום מדהים שנבנה על ידי זוג צרפתים לפני כמה שנים, עם שלושה חדרי אירוח ומסעדה קטנה. כל חדר נבנה בצורה שונה עם חלונות גדולים הפונים לכיוון הים. המקום היה ריק מאורחים, חוץ מבעלי המקום שתפסו את מקומם במטבח. מוסיקה נעימה הושמעה ברקע, ואנחנו התיישבנו והזמנו בקבוק יין לבן וכמה מנות שהמליץ לנו עליהן השף.

ישבנו שם מוקסמים, והשעה הייתה שעת שקיעה. השמיים הפכו אדמדמים ויכולנו להבחין בלהקה של לווייתנים שקפצו מעל המים. האוכל שהוגש עורר בנו את כל החושים, הטעמים והריחות, וכל הרגעים האלה קרבו אותנו עוד ועוד והפכו את הערב הזה לבלתי נישכח.

צ'פלו, סיצילה: זריחה מול ההרים

לפני שנתיים הייתי בסיציליה. אני מאד אוהב את איטליה ואת האיטלקים, הם מאד דומים לישראלים בעיני. הגענו ביאכטה למקום שנקרא צ'פלו, עיר יפה הבנויה ברובה מאבן למרגלות ההרים. בלילה השני בעיר פגשתי שם בחורה מקומית שלא ממש הבינה אנגלית - מה שאילץ אותנו לדבר בשפת הסימנים ובשפה חדשה נוספת, ששילבה איטלקית ועברית יחד. מפתיע, אבל באיזה שהוא אופן הצלחנו להבין אחד את השני.

ערב אחד היא סימנה לי על פסגת ההר, ואני הנהנתי בחיוב: טוב, בואי ניסע. הנחתי שבכל מקום המקומיים תמיד מכירים את הפינה הכי יפה באזור, והיא אכן הייתה כזו. בדרך עצרנו וקנינו לחם וכל מיני גבינות ובקבוק יין, מתכון בטוח להמשך ערב מוצלח. טיפסנו באוטו במעלה ההר עד שהדרך הסתיימה, שם החנינו את הרכב והוצאנו ממנו את האוכל, השתייה ושמיכה קטנה. משם המשכנו ברגל, ומזל שהיה ירח מלא כך שיכולנו לראות את הדרך.

הלכנו עד שהגענו לקרחת יער קטנה ממנה ראו את כל הרכס. אומנם היה לילה, אבל הירח הפיץ אור חזק. פרסנו את השמיכה, אכלנו ושתינו ונשארנו ישובים מצפים לראות את הזריחה. כשהשמש הגיחה נתמלאנו באושר. זאת הייתה חוויה של התעוררות לחיים.

ליסבון, פורטוגל: לזוגות עם תשוקה

ליסבון היא עיר מדהימה. ביקרתי בה דווקא עם שני חברים, ואין לי ממנה סיפור רומנטי. אבל היופי של העיר והאווירה הטובה שיש בה שבתה אותי, ואני ממליץ לכם בחום להגיע לשם. יש בעיר אנשים נחמדים, הרבה מקומות בילוי, מסעדות מעולות ועוד הרבה אטרקציות - כך שבקלות אפשר לייצר אווירה רומנטית מיוחדת, במיוחד לזוגות שהתשוקה בוערת בהם. אבל זה נכון לכל מקום בעולם, כולל את מדינתנו הקטנה.

* נועם טור הוא בעל חברת הנופש והאקסטרים "נועם טורס"

בטור הקודם סיפרתי לכם על המקומות הכי אקזוטיים בעולם

מחליטים אחת ולתמיד: מהו הנוף הכי יפה בעולם?