מטריפה, מרגיעה, סוחפת או מלאת קסם, עדיין לא החלטתי איזה תיאור מאפיין הכי טוב את איסטנבול, אבל מה שבטוח הוא שכבר מהרגע הראשון שנחתתי כאן הבנתי שהיא שווה את 14 ימי הבידוד שמחכים לי בחזור. על אף שמדובר במדינה אדומה ולמרות כל אזהרות המסע של החברים הקרובים, החלטתי לטוס לחופשת של שמונה ימים בעיר הטורקית, כדי לברוח קצת מכל מה שקורה כאן.
כמובן שאחד השיקולים שלי לטוס לטורקיה היה שאין צורך בבדיקות קורונה או כניסה לבידוד, אלא רק במילוי טופס בריאות סטנדרטי. הטיסה היתה זולה ועלתה כ-700 שקלים ואין שום הגבלות או דרישות מיוחדות למעט חבישת מסיכה (שוטרים אדיבים יעירו למי שאין לו אך לא מחלקים דו"חות), והתיירים מקבלים יחס חמים ואוהד מהמקומיים.
מי שחשב שנתוני הקורונה הקשים בטורקיה מפחידים את התושבים ומונעים מהם לצאת מהבית ולבלות כנראה לא מכיר את הטורקים. העם הטורקי אוהב את החיים הטובים, לשבת בבתי הקפה, במסעדות, לעשות קניות או להסתובב במרכז העיר ההומה.
"אנחנו מאמינים שכל יום בן אדם צריך לחשוב שזה יומו האחרון ושהוא צריך ליהנות מכל שנייה כי מי יודע מה יקרה לך עוד רגע", הסביר לי אחמד, סטודנט מאיזמיר שיצא לחופשה עם חברתו באיסטנבול. "רק כשמגיעים לפה ומסתובבים ברחבי העיר ומבינים עד כמה זה מקום שאסור לך לפספס. עזוב את פריז, לונדון וברלין, איסטנבול זה עולם אחר, עולם שמזכיר לפעמים את סיפורי אלף לילה ולילה".
כמה שאחמד צודק, תבינו כשתנחתו. האווירה ברחוב חמימה, מזכירה מעט את קהיר. בתי הקפה הומים בבני אדם כמעט כולם חובשים מסיכות, אף אחד לא מדבר על קורונה כולם עסוקים בהנאה הרגעית, בכמה שעות של ניקוי ראש מצרות הקורונה. מוזיקה טורקית שמחה מתנגנת לצד שירים עצובים מלאי געגועים לאהוב-אהובה או סתם לימים יפים יותר. "אנחנו הטורקים אנשים שמחים גם כשעצוב", הסביר לי זכריה קבלן שיפוצים. "אצלנו חשוב שהנשמה של האדם תהיה שמחה, שהלב תמיד יהיה חם".
כדי לחוש את טורקיה האמיתית מומלץ לנסוע לאזור כיכר טקסים (Taksim) ברובע בייאואולו, בחלק האירופי של העיר. מומלץ סתם להסתובב במקום ולקבל את התחושה של הרחוב הטורקי, את האווירה המדהימה, השווקים הריחניים והמסעדות. מסעדה מומלצת היא תרבוש (Tarabus) - מסעדה סורית מעולה, עם תפריט ים תיכוני עשיר הכולל בשרים ודגים. לזוג תשלמו לכל היותר 70 שקלים. אל תפספסו גם את הבקלאווה והעוגיות הטורקיות במאפיית חאפז מוסטפא (Hafiz Mustafa) שריחן יוצא למרחקים. מומלץ גם סתם לאכול שווארמה, תירס או ערמונים מדוכן רחוב אותנטי כמו פעם.
במרכז טקסים תוכלו גם לעשות שופינג ולצאת עם מציאות של מיטב המותגים היקרים (מקוריים) בעולם, במחירים שיגרמו לכם לחייך ולהשאיר לכם כיסים מלאים בלירות טורקיות ודולרים. מומלץ גם לעשות גיחה לא קצרה לשדרות איסטיקלל (İstiklal) הסמוכה לכיכר טקסים ולהמשיך שם במסע השופינג.
"פה זו טורקיה האמיתית", הסביר לי באנגלית רצוצה, מוכר בדוכן ערמונים קטן. "לא חשוב לי מאיפה אתה מישראל או מארצות הברית. אתה אורח שלנו, תבואו יותר. הישראלים רצויים פה. אנחנו אוהבים את ארדואן אבל הפוליטיקה לא מביאה לי פרנסה הביתה. פה לא מדברים פוליטיקה. אתם כמונו אנשים חמים ואוהבים בני אדם".
במרחק של רבע שעה נסיעה מכיכר טקסים תגיעו לגראנד באזר (Grand Bazaar). כשנכנסים לשוק המקורה, מיד מרגישים כמו בסיפורי אלף לילה ולילה. תוכלו לקנות כאן שטיחים בעבודת יד במחירים זולים, פריטי נוי לבית, לשתות תה וקפה ולטעום מאכלים טורקיים. סיור של כשעתיים יספיקו לכם כדי להבין את המקום ולקבל הרגשה שגם הישראלים מזמנים בשמחה. "אתה מוזמן אחר כך לקפוץ אליי הביתה לארוחת ערב", הציע לי הישאם, סוחר שטיחים גדול בשוק, שבבעלותו כמה חנויות. "אצלי הכול מקורי עם תעודות, עבודת יד".
משם המשכתי למסגד הכחול (the Blue Mosque) - המקום הכי מפורסם בעיר. ה"כותל" של איסטנבול. מומלץ גם לבקר באזור כנסיית איה סופיה (Hagia Sophia) ועל הדרך לקנות בגדים ומוצרים טורקיים אותנטיים בעבודת יד ולקבל סקירה על המקום שהפך מכנסיה מרהיבה ביופייה למסגד.
כ-20 מיליון איש מתגוררים באיסטנבול רבתי, לצד כמה מיליוני פליטים מסוריה, לבנון ועיראק שנמלטו מהמלחמה בארצותיהם ובאו לחפש לעצמם חיים חדשים. העיר עמוסה מאוד, ובשעות הערב הכל פקוק (תנסו למצוא נהג מונית שבקיא במפת העיר שימצא קיצורי דרך נטולי פקקים). בכלל, כדאי לצאת מהמלון בשעות הבוקר ולחזור אליו קצת אחרי השעה שמונה בערב כשהתנועה בכבישים יחסית רגועה. את שעות העומס מומלץ להעביר ברגל.
"מי שלא גר בעיר לא יכול להיות נהג מונית", הסביר חאמט, נהג מונית צעיר. "לא משנה איזו אפליקציה יש לך. נהג מונית טוב ימצא קיצורי דרך ויעקוף את הפקקים. זו עיר שלא כדאי לגור בה בגלל הצפיפות הנוראית אבל בשבילך כתייר זה גן עדן של מזרח ומערב".
באיסטנבול יש גם חופים רבים. אני העדפתי ללכת על הטובים, הנקיים והשקטים יחסית למרות שגם בעידן הקורונה מרבית החופים עמוסים ברוחצים או סתם אנשים שיצאו מהבית לתפוס שמש טובה ולהשתזף. החופים המומלצים הם: אקווה ביץ' (Aqua Beach), סלימפאסה (Selimpasa) ויאסילקוי קירוז (Yeşilköy Çiroz). חלק מהחופים גובים דמי כניסה, אבל הכול כאן זול ואפילו ארוחת הצהרים באחת מהמסעדות בנמצאות על הים, לא תעשה לכם חור בכיס.
מה החשבון? שבוע זוגי של שבעה לילות באיסטנבול, בבית מלון ארבעה כוכבים כולל ארוחת בוקר, כולל שופינג וארוחות מחוץ למלון יצאו לי כ-6,500 שקלים. היחס החם והאווירה הטובה כבר כלולים במחיר.
קורונה או לא, איסטנבול חביבתי אני עוד אשוב אלייך.