מי שמכיר את משפחתי מתקשה להאמין: מילא זה שנסענו לטיול קרוונים בגרמניה-אוסטריה דווקא בגל קור שכמותו לא נראה באזור כבר שנים (אנחנו בכלל אנשים של שמש); מילא זה שהפורמט של הטיול היה מאורגן עם עוד משפחות ישראליות שאת חלקן לא הכרנו כלל (צ'יט-צ'ט קליל זה לא אנחנו); מילא שהצטופפנו כל המשפחה - הורים ושלושה ילדים - במשך שבועיים בקופסה שבנויה על גב של טנדר פיאט - גם חזרנו עם חיוך? לא מתאימה לנו כל האופטימיות הקוסמית הזו. אבל האמת היא שזו הייתה חוויה משפחתית מכוננת. אילו היינו צריכים לבחור שוב בין שלג לשמש... ובכן, היינו בוחרים בשמש. אבל גם מהלימון לכאורה יצאה לנו יופי של לימונדה.
תינוק מגודל על גלגלים
התוכנית המקורית הייתה בכלל חופשת מנוחה בתאילנד. ההתעוררות המאוחרת ("מאמי, מתי יוצא פסח?") הובילה לכך שרק כדי לצאת מישראל לחופים הזהובים אשר במזרח, היינו צריכים להיפרד מ-30 אלף שקלים, וחשבנו שזה מוגזם. וכשחלום החופשה המיוחדת בחו"ל כבר כמעט שנגוז, הלכתי בעקבות כתבה מסקרנת של חגית פלג-רותם במוסף תיירות מיוחד של גלובס, על קונספט שמעולם לא שמעתי עליו: טיול בקבוצה עם קרוון מוביל. או במילים יותר עממיות: טיול קרוונים מאורגן.
אחרי כמה שיחות עם המארגנים, בני הזוג רונית ורונן גלבוע, נסגרה חופשה: 14 יום בגרמניה ובאוסטריה - בדגש על בוואריה בכלל ועל היער השחור בפרט - עם שתי גיחות קלות לשווייץ ולצרפת. פסגות מושלגות, ארמונות, פארקי מים ושעשועים, כפרים ציוריים, מגלשות הרים, מפלים, אומגות - כל החבילה שתשמח לבב משפחה.
גם כאן ההוצאה גבוהה, ומסתכמת בכ-45 אלף שקלים למשפחה, אבל כוללת הכול, עד התשלום הזעיר ביותר; כולל התשלום לזוג גלבוע בעבור הארגון וההדרכה, החניונים והטיסה, ותשלומים ישירים - לחברת הקרוונים בנדנה, עבור אוכל, כניסות לאתרים, דלק, הצטיידות אין-סופית בשלל בגדי חורף - ומתנות.
טיול קרוואנים דורש אומץ. הוא לא פיקניק. הקרוון הוא כמו עוד תינוק במשפחה שצריך לטפל בו: לתחזק ולנקות, להדליק את הגז לחימום ולזכור לכבות אותו בנסיעה, למלא מים, לרוקן את המים האפורים, לנקות את השירותים וגם לרוקן אותם, לזכור לפני כל נסיעה להכניס את הכול פנימה לארונות ולסגור אותם, לחבר לחשמל בחניונים, לצאת לכוון ברברסים, לזכור להעלות את המדרגות לפני נסיעה. עם הקרוון גם אי-אפשר להיכנס למרכזי הערים, ובכל סיבוב צריך לזכור שנוסעים עם מיני-משאית, מה שקשה במיוחד בנסיעה בדרכים מושלגות. רק להיניק אותו לא צריך.
בטיול זה נדרשנו לאומץ נוסף: מיהן המשפחות הנוספות בקבוצה? ולמי יש כוח לאינטראקציות חברתיות עם זרים בחופשה? ("מאיפה אתם? וואלה? מכירים את משפחת כהן? לא? למה לא?"). השלב הבא היה מפגש הכנה אצל בני הזוג גלבוע בביתם שבכרכור, להיכרות עם כולם ולסגירת פרטים אחרונים.
המפגש חשוב, משום שכמות הציוד שצריך להביא היא גדולה וייחודית, ודורשת לוגיסטיקה מורכבת. הניסיון הנצבר שלהם שיחק פה, כמו לאורך כל הטיול, תפקיד מרכזי, והם ציידו אותנו ברשימת ציוד וטיפים מועילים לאריזה (ראו מסגרת). בהמשך הטיול הם דאגו שהכול יתקתק כמו שעון, ושהחוויה תהיה מלאת הפתעות טובות. התאים לנו הפעם שיש מישהו שמטפל לנו בעניינים, אפילו בהזמנת לחמניות טריות לארוחת הבוקר.
הניסיון שלהם השתלם בעצות לתפעול הקרוון, ומבחינתנו כל מה שהם הבטיחו לפני שיצאנו למסע - קרה. ולא פחות חשוב: גם החבורה העליזה נכנסה לנו ללב, ונהנינו מאוד מהחברים החדשים שהכרנו.
חניון, ספא ואינטרנט אלחוטי
למינכן הגענו בטיסה סדירה של אייר ברלין. אחרי חצי שעת נסיעה התייצבנו במגרש הקרוונים לקבל את ביתנו החדש. הדרכה תפעולית קצרה, בדיקה מדוקדקת של פגיעות ופגמים (הקרוונים חדשים "מהניילון", וכל שריטה או מכה תעלה הרבה בהחזרה), והעמסת הציוד שכולל גם ארגז מבני הזוג גלבוע ובו מכשיר קשר לתקשור הדדי, מכשיר GPS שבכל יום הוזנו אליו הקואורדינטות המדויקות של יעדי הטיול, ועוד ציוד שלא מגיע עם הקרוון אבל נדרש מאוד, כמו טוסטר משולשים ומנגל חשמלי.
היום הראשון מיועד להסתגלות, ואחד הדברים הראשונים הוא נסיעה לסופרמרקט להצטייד. כאן יש להשתלט על יצר הקניות ולזכור שאמנם מדובר בקרוון, אך לא באי בודד. המקרר קטן, והתקשינו לאחסן את כל כמויות האוכל שקנינו, וגם נאלצנו לזרוק לא מעט.
החניונים בטיול נבחרו על-ידי המארגנים בקפידה והיו כולם ברמה של ארבעה-חמישה כוכבים, עם מקלחות ועם שירותים ברמה גבוהה, תחושת ביטחון ומיקום מצוין. בכל חניון יש גם אפשרות לכביסה ולייבוש ואינטרנט אלחוטי. בממוצע, זוג עם שניים-שלושה ילדים ישלמו בחניונים הטובים בין 50 ל-80 אירו, תשלום שיכלול את החשמל, את הניקיון ואת התוספות. בחניונים היקרים יותר - ארלברג שבאוסטריה ובנקנהוף בלב היער השחור בגרמניה - משלמים יותר, אך הם שווים כל אירו. אלה חניונים ברמה של ארבעה כוכבים. בארלברג לכל חניית קרוון צמוד מבנה שירותים ומקלחת מחומם משלו, במקום במבנה מרכזי משותף, ויש גם ספא ענק ובריכת שחייה מחוממת שפתוחה עד עשר בלילה. בבקנהוף יש מסעדה נעימה (ויקרה).
הימים הראשונים הוקדשו לאזור הרי האלפים. בין האתרים המומלצים בדרך: מכרה המלח Salzbergwerk Berchtesgaden בעיירה ברכטסגאדן שבאלפים הבוואריים, שלושים קילומטרים מזלצבורג ו-180 קילומטרים ממינכן, הנמצאת למרגלות קן הנשרים הידוע לשמצה.
בכניסה למכרה לובשים המבקרים חליפות כורים מיוחדות - מעין חרמוניות שמגינות מפני הקור בירידה לבטן האדמה. הכניסה למכרה היא ברכבת מיניאטורית שעושה דרך הנמשכת דקות ארוכות במנהרות חצובות, והמסע כולו מתאר את דרכי כריית המלח בעבר - עד היום.
בהמשך גולשים על מגלשות עץ תלולות (כמנהג הכורים), חוזים במופע אורקולי המדמה את כריית המלח מתוך המים, ומקנחים בשיט ברפסודה בתוך המכרה (15.5 אירו למבוגר, 9.5 אירו לילד. החניה לקרוון היא בכניסה לעיר, מרחק הליכה של כעשר דקות מהמכרה).
חוויה נוספת באזור היא טירת הרנכימזה (Herrenchiemsee) של המלך לודוויג השני - הלוא הוא לודוויג המשוגע (למרות הכינוי, שאלת שפיותו לא נפתרה עד היום), שהיה מלך בוואריה מאז גיל 19 (1863). יש כמה טירות של המלך שבהן אפשר לבקר, הרנכימזה היא אחת המעניינות - העתק של ארמון ורסאי - ודרך ההגעה אליה היא רק באמצעות מעבורת, שכן היא ניצבת על אי המכונה אי הגברים באמצע אגם כימזי, הגדול ביותר בבוואריה.
ממקום עצירת המעבורת יש להביא בחשבון הליכה של כ-25 דקות עד לארמון ולגנים המרשימים שלו (כניסה לארמון: 8 אירו למבוגר, ילדים בחינם; הסירה: 7 אירו). מומלץ לצייד את הילדים בלחם לנסיעה - להקת שחפים תאכל אותו מידיהם על הסיפון החיצוני.
כשהיער השחור התגלה כלבן
את הכניסה לאזור החופשות המפורסם בגרמניה, היער השחור, תתקשו לפספס: צפיפות העצים הארוכים, שענפים רק בצמרותיהם, ניכרת מיד. אורכו של היער שבמדינת באדן ווירטמברג הוא מאתיים קילומטרים ורוחבו שישים. ביער יש שבילי הליכה באורך של יותר מ-23 אלף קילומטרים, והוא מתאים גם לחופשת אופני הרים. הוא משופע באתרים המתאימים לכל המשפחה, כפרים שיזכירו לכם סיפורי אגדות, מכשפות ופיות, והוא מספק מענה גם למעוניינים בסקי. הקלאב הראשון לסקי במרכז אירופה היה בפסגת פלדברג, הנחשבת לאחד מהאתרים הבולטים מחוץ לאלפים.
כמעט כל עיירה שבה עובר הכביש הראשי של היער השחור (500) מציעה חוויה מעניינת. היער הוא גן עדן חלומי של אטרקציות לילדים, ומתכונת של טיולי כוכב יכולה להיות מוצלחת במיוחד. גם באתר הרשמי של היער השחור אפשר להתעדכן בפעילויות ובמופעים בתקופה הרצויה, וכן בתעריף המעודכן של כרטיס היער השחור (SchwarzwaldCard), שכולל כניסה חופשית ליותר ממאה אטרקציות. החיסרון הוא שהכרטיס תקף לשלושה ימים בלבד.
אחת האטרקציות המהנות באזור היא מסלול המגלשות האלפיניות ב-Hasenhorn Coaster Todtnau, אתר המתהדר במגלשות הרים באורך של 2.9 קילומטרים. עולים אל ראש ההר המושלג במשך כרבע שעה באמצעות רכבל פתוח, ואת הדרך למטה עושים בקרונית קטנה ומהירה בצרחות ובלי ללחוץ על הברקס - זה פוגם בהנאה (מחיר: 8 אירו לנסיעה בודדת לילד ברכבל המגלשה; 9.5 אירו למבוגר. הביאו בחשבון שכל ילד יגלוש לפחות שלוש פעמים. ילדים יכולים לגלוש לבדם מעל גיל 8 או גובה 1.40 מטרים, וכמובן בלווי מבוגר).
את הנוסעים ללא ילדים קטנים יעניינו ודאי גם ערי המרחצאות (דוגמת באדן באדן). אותנו עניינו בעיקר הקומפלקס badeparadies שבו פארק הילדים גלאקסי המקורה, וכן מתחמי ענק של ספא ושל עיסויים. שלג בחוץ, בפנים חמים והילדים נהנים מבריכת הגלים וממגלשות המים המחולקות בצורה נוחה לפי גילים (14 אירו לשלוש שעות או 19 אירו לכל היום).
הפארק סמוך לעיירה הקטנה והמקסימה טיטיזי ליד האגם המפורסם, בעל אותו השם. יש בה בתי קפה ומסעדות רבות לאורך האגם (שבמקרה שלנו היה קפוא לגמרי) והרבה חנויות למזכרות; בקיצור, עיירת תיירות נעימה.
מקום נוסף שכדאי לבקר בו הוא המוזיאון בכפר הפתוח של היער השחור, לא רחוק מ-Gutach. בכפר העתיק בתים שאפיינו את האזור בין המאות ה-16 וה-19. אפשר ללמוד כיצד חיו אנשים פעם, איך התמודדו עם התנאים של אותם ימים. הקטנים המומים לגלות שלא היו בעבר חשמל, וגם לא מים או אייפד, והגרוע מכול - שילדים יצאו לעבודה בשדות עם הנץ החמה. הריהוט, הלבוש המסורתי עם כובעי הפונפונים, המכשור המכני - יש שם דוגמאות מהכול, כולל שחזורים של כיתת בית ספר, טחנת רוח ודיר. במבנה המרכזי, לצד בית הקפה, יש סדנאות לילדים (מחיר: 8 אירו למבוגר, 4.5 אירו לילד מעל גיל 6; יש כרטיסים משפחתיים זולים).
לאוהבי החיות כדאי לבקר בפארק הציפורים והקופים Vogelpark Steinen, הנמצא סמוך לעיר Lorrach. בפארק 500 מטרים רבועים של תצוגת עופות אקזוטיים, דורסי יום ודורסי לילה מסוגים שונים, כולל ינשופים, נשרים ובזים. פעמיים ביום מתקיים בפארק מופע ציפורים מרשים, שבו הדורסים טסים מעל לראשי הקהל ותופסים את מזונם באוויר. יש בחווה גם אפשרות להאכלת קופי מקוק וטווסים במתחם סגור, והמקום כולו ידידותי למבוגרים ולילדים כאחד (מבוגר ישלם 15 אירו וילד מעל גיל 4 ישלם 7.5 אירו).
האטרקציה האחרונה בטיול אך האולטימטיבית מכולן, לפחות למשפחות עם ילדים, הייתה פארק אירופה. על יום שלם ומלא כאן, אחד מפארקי השעשועים הגדולים באירופה, לא תרשו לעצמכם לוותר, והנוסעים בקרוון צריכים להביא בחשבון שילונו כאן שני לילות: האחד כדי להתייצב מוקדם בבוקר בכל המתקנים, והשני הוא משום שלא תשובו לקרוון לפני 19:00, וגם אז כנראה יהיה צורך לגרור אתכם החוצה בכוח.
הפארק בנוי לפי מדינות, בכל אחת מהן מתקנים לגילאים שונים, ובנוסף יש אזור שנקרא עולם הילדים - ממלכה שבה גם הקטנים יכולים לעלות על כל המתקנים. אם גובה ילדיכם מעל ל-1.40 מטרים, הם כבר יוכלו לעלות על כל המתקנים בפארק, כולל הסילבר-סטאר, שנחשבת לרכבת ההרים הארוכה והתלולה ביותר באירופה - בהנחה שנפילה מגובה של 75 מטרים עושה לכם את זה. אפליקציה מיוחדת וחינמית של הפארק מנחה את המבקרים ומאפשרת לבצע סינונים לפי רמת הריגוש הדרוש, גובה הילד וגילו. מבחינת הילדים, זה הגראנד פינאלה.
לאחר שחצינו את גרמניה ממזרח למערב, צריך לחזור על עקבותינו לכיוון מינכן. בוקרו של היום האחרון מוקדש כולו לסידורים, בעיקר אריזה וניקיון הקרוון באופן יסודי, שכן יש הקפדה יתרה על ניקיונו בעת ההחזרה. מי שלא מעוניין לעשות זאת בעצמו, ייפרד מ-200 אירו קנס באתר ההשכרה.
שורה תחתונה: בשנה הבאה בטן-גב בתאילנד. אם רק ניזכר בזמן.
