אלסקה הפכה, ובצדק רב, לחלומו הרטוב של כל מטייל, בעיקר בזכות מפגשים אישיים עם דובי הגריזלי - הדובים הענקיים בעולם, וצפייה בהם (במרחק מטרים ספורים בלבד) בשעה שהם צדים את דגי הסלמון המטפסים במאמץ רב במעלה הנהר. חוויות מסוג זה ועוד, חווינו במהלך המסע הצילום האחרון שלנו למדינה הצפונית ביותר בארה"ב.
בעת מפגש עם דוב: קודם לצלם ואז לנוס על נפשנו
את הבוקר הראשון בטיול שלנו התחלנו בהומר, עיירת דייגים מקסימה, הנקראת גם בפי המקומיים : The End of the Road. להומר הגענו בשעות אחר הצהרים, לאחר קרוב לשלושה שבועות מרתקים בהרי הרוקי שבקנדה.
למחרת היום, קפצנו לשתות בירה מקומית בפאב ושם, כבר עם צאתנו מהפאב, על העמוד בסמוך אלינו, כאילו ממתינים רק לנו, שני בולד איגל (bold eagle) ענקיים, אותם דורסים עצומים בעלי ראש לבן המוכרים כציידי דגים.
חזרנו לחדר כדי לתפוס שינה מפנקת לחופי האוקינוס, וכשקמנו קפצנו לשדה התעופה המקומי. השדה שונה במעט ממה שאנו רגילים - מדובר באגם קטן ושביל הליכה צף, כאשר המטוסים חונים בשלווה על המים. עוד בטרם ההמראה, בדרכנו למפלי ברוקס (Brooks Falls ), כשעה וחצי לכל כוון, אנו מקבלים הסבר מפי הטייסים על השמורה וכללי ההתנהגות בה. מספר פעמים מקפיד הטייס לציין, כי בעת מפגש עם הדוב יש לצלם קודם ולא לברוח בריצה מטורפת. אך על כך נספר בהמשך.
לאחר שהתמקמנו במטוס הקטן, הוא התחיל לגלוש על האגם ומהר מאוד אנו זכינו לצפות בנופי בראשית - בין היתר בהרי געש רבים, שאחד מהם אף פולט לכבודנו סילון דקיק של עשן. הנוף - עוצר נשימה. שילוב מדהים של פסגות מושלגות יערות סבוכים בצבעי ירוק עזים ואגמים המתחרים ביניהם בגווני הטורקיז שבמימיו.
טיול בוקר של אימא דובה ובנה
לאחר כשעה וחצי של טיסה המטוס גלש מטה לנחיתה על האגם הסמוך למפלים. נחיתה רכה, והמטוס כמו סירה טובה, מתחיל לשוט לחוף, ולפתע מסתובב המטוס וחוזר למכיוון מרכז האגם.
בתוך רגע קל מתחוורת לנו הסיבה לכך: בדיוק במקום בו אנו אמורים לרדת, מתהלכת לה אימא דובה עם גור חמוד לטיול בוקר. אנו ממתינים בסבלנות, עד שתואיל בטובה לפנות את השטח ואז אנו מגיעים לחוף. קושרים את המטוס לעצים הקרובים כדי שלא יחליט לחזור ולשוט לבדו באגם, ואני מוביל את הקבוצה בשביל צר לתחנת הריינג'רים שבמקוםֿ לקבלת תדרוכים אחרונים לקראת היציאה למפלים.
אני בודק כי כולם השאירו במחסן התחנה כל שריד אפשרי לאוכל ושתיה (פרט למים), על מנת שלא נגרה לשווא את חוש הריח המפותח מאוד של הדובים באיזה חטיף שוקולד. ככל שנקפיד על הכללים כך נקטין את הסיכוי למפגש אלים בינינו לדובים.
בשמורת קטמאי, לנוכח ההקפדה הרבה על כללי ההתנהגות בטבע ומול הדובים בפרט, לא נרשמו עד כה מפגשים אלימים בין דובים ומבקרים, אך מפגשים מרתקים שונים קורים כאן מדי יום. לאחר קבלת סיכת המטייל, אנו פותחים בצעדה של ק"מ וחצי לעבר המפל, כאשר היער מתחיל לסגור עלינו. כולנו דרוכים מאוד לקראת המפגש הקרוב עם הדובים. מפעם לפעם אני מצביע לחברי הקבוצה על סימנים טריים רבים של הדובים החולקים איתנו את אותו השביל ומרמזים על הצפוי לנו.
לפנינו צועדת קבוצה של צלמים ומטיילים מארצות המזרח. מהר מאוד הם מעדיפים לתת לנו להיות ראשונים ולא מעודף נימוס. הם פשוט מעדיפים שאנחנו ניתקל ראשונים בדובים. אני מוביל את הטור לעבר הנהר והמפלים וכעבור מס' דקות נוספות שאון המפל כבר נשמע היטב. עוד קצת והנה אנו עולים על שביל מובנה שהקימו הריינג'רים כדי להקטין את החיכוך בין הדובים למטיילים.
סלמון לארוחת הצהריים
לאט לאט הנהר מתחיל לצוץ מבעד לסבך וראשוני הדובים מתחילים להיראות בפנינו. בתחילה הצעירים העומדים במורד הזרם מזנקים למים הקפואים תוך נסיונות עקרים ללכוד איזה דג סלמון משובח. לאחר מאמצים רבים, מצליח אחד הצעירים ללכוד וממהר לסבך לאכול אותו בשקט.
אך אנו רוצים לראות את הגדולים שבדובים ואנו ממהרים למרפסת העליונה, שם אנו מגיעים לשיאה של החוויה. מסתבר שמתוך כחמישים דובים שנמצאים בעונה זאת באזור המפל, מטרים ספורים מאיתנו עומדים כתשעה (!) דובים עצומים בגודלם וצדים את דגי הסלמון. דגי הסלמון עושים את דרכם במעלה הנהר למקום בו הם נולדו כדי לקיים רביה נוספת כבכול שנה. דובי הענק מקיימים את חלקם בתופעה ומתרכזים למרגלות המפל במקום בו נאלצים דגי הסלמון לזנק מעלה וצדים אותם.
מראה הסלמון המזנק באוויר הוא מראה מרשים מאין כמוהו. המפל, גובהו לפחות מטר וחצי וזרימתו עזה ביותר. המראה של גוש הדגים החותר במעלה הזרם ומקפץ מעל המפל בדרכו למקום ההשרצה הוא עוצר נשימה. למראה זה שותפים גם הדובים שממהרים להסתער על הדגים.
כל דוב ושיטת הצייד היחודית שלו. חלקם עומדים במים ובעזרת כפות הידיים הקדמיות שולפים את הדגים, נועצים בו את הטפרים העצומים שלהם ומקנחים בנשיכה חזקה. לדג הסלמון התמים, פשוט אין שום סיכוי. חלקם פשוט עומדים בקצה המפל וממתינים לדג שיזנק הישר למלתעות הפתוחות שלהם.
תקתוק המצלמות נשמע מכל עבר
המצלמות מתקתקות מסביב - בסופו של דבר, מעבר לחוויה המרגשת, אנו צלמים ובלי צילום משובח הרי לא תעז לחזור מכאן. כאשר הדגים מזנקים באוויר והדב ממתין בקצה המפל הצלמים אחוזי טרוף, אך קשה להעריך את קצב הירי במצלמות. בהערכה גסה מצולמות מאות תמונות מצולמות בכל דקה. אנו כבר ארבע שעות על המרפסת לא שבעים לרגע מהההצגה הטובה בעיר המופיעה כאן מולנו במלוא תפארתה.
לעיתים דוב לוכד את הסלמון ונועץ את שיניו במרכז גופו של הדג- שם מתרכזים הביצים מלאות החלבון שחשוב לדוב. ביס אחד והוא משליך את שארית הדג לעשרות השחפים הממתינים בתורם לסעוד סלמון טרי ומשובח.
והנה, גם ברגע זה יש לנו הפתעה. מהעצים הסמוכים מגיע בולד איגל ענק ונוחת על אחד מדגי הסלמון במרחק של חמישה מטרים מאיתנו. שוב המצלמות מתקתקקות והצלמים אחוזי דיבוק לוחצים על כפתור החשיפה ולא מרפים. עשרות תמונות נורות לכיוון העיטם שרק רצה לטעום איזה נתח דג משובח.
הזמן הולך וקצר והמטוס ממתין לנו לחזרה להומר. שוב צועדים ביער בדרכנו לאגם אך הפעם בניגוד לבוקר כולם עסוקים בלשתף בהתלהבות בחוויה העצומה של השעות האחרונות.
מפגשינו הרבים עם יופיו ועוצמתו של הטבע, טמנו בחובם, בין שלל המראות המדהימים, הליכה מאתגרת על קרחונים, שייט מרתק לצפייה בכלבי ים ולווייתנים מסוגים שונים ועשרות מיני ציפורים מרהיבות.
את חווית הטיול תיבלנו בטיסת צילום אוויר ומסע קצר ביער גשם מרהיב. שטנו באגמים שהשתקפו אלינו בצבע טורקיז יפהפה, צפינו בעדרי האלק במוס ובכבשי ההרים המשוטטים במרומי ההרים. אבל אין ספק שהחוויה הגדולות ביותר בטיול היו מפגשנו עם הדובים השחורים.
בחודש יוני הקרוב יוצאת משלחת נוספת למסע צילום לרוקי ואלסקה.
* כתב וצילם דורון הורוביץ, צלם ומורה בכיר לצילום ומדריך מסעות צילום בחברת עולם אחר.
>> אלסקה מרתקת גם אתכם? תעשו לנו לייק
>> מדליקים נר ראשון בברצלונה? כל החבילות לחנוכה
כתב וצילם דורון הורוביץ, צלם ומורה בכיר לצילום. מדריך מסעות צילום בחברת עולם אחר.