זו לא חוכמה להגיד שאתם אוהבים לשתות אלכוהול. המעריצים האמיתיים יודעים להגיד בדיוק איזה אלכוהול הם מעדיפים, בין אם יין או וויסקי, ואז להתמקד גם בסוג הענב, שנת הבציר ומקום הגידול, או לבחור בין סינגל מאלט או בלנדד. המעריצים האמיתיים יודעים הכל על הרעל החביב עליהם, איפה הוא גדל, מי השביח אותו ואיפה קונים הכי בזול, אבל גם אם אתם לא המעריצים האמיתיים, אלא סתם אוהבים להיות בגילופין, תוכלו להנות מטיול בעקבות האלכוהול החביב שלכם, אם תדעו איפה למצוא אותו. אז מה הרעל שלכם ואיפה הכי כדאי לכם לשתות אותו?
סאקה ביפן
אם אתם אוהבים את הטעם המיוחד של המשקה היפני הזה, חובה עליכם לדגום מקרוב את מסעדת גונפאצ'י בטוקיו, יפן, שעושה כבוד גם לסאקה וגם לשותים אותו. במסעדה הוותיקה הזו, שהיום יש לה כבר שלוחות גם בארה"ב, תוכלו להתפנק על כוס סאקה במיטב המסורת, ולנגב אותו בסושי מעורר תאבון. אם מה שאתם כמהים לו הוא דווקא לראות איך מייצרים את הסאקה, נסו את מזלכם באחת ממזקקות הסאקה ביפן, דווקא לא בקרבת טוקיו ממש. בעיר טאקאיאמה בצפון יפן, יש ריכוז גדול של מזקקות סאקה, כמו גם שפע של הרכיבים המשובחים המפיקים אותו: אורז מקומי מעולה, מי הרים זכים וחורפים קרים. בין ינואר למרץ, שיא עונת הזיקוק, תוכלו לקבל סיורים בין המזקקות ולטייל גם בסביבה הכפרית היפהפיה.
וויסקי בסקוטלנד
בין אם אתם אוהבים וויסקי או חושבים שאתם לא, לא תוכלו להמלט מההיסטוריה המכובדת והמרשימה של הז'אנר האלכוהולי העתיק הזה.יש וויסקי יפני, קנדי, וולשי, הודי, גרמני ועוד סוגים, אבל המעריצים נשבעים בוויסקי הסקוטי, קרי: סקוטש וויסקי, ואם תבחרו לעשות סיבוב מזקקות בסקוטלנד כדי לטעום מהכוכב הסקוטי שאינו שון קונרי, תוכלו להנות מכל הטעמים והצבעים שיש לדגנים המזוקקים האלה להציע. אבל אם כל מה שיש לכם הוא זמן לאחד, לא תוכלו לוותר על ביקור במזקקת גלנליווט בספייסייד בסקוטלנד, המצויה במרכז נוף ההרי יפהפה, שנראה הרבה יותר טוב אחרי כוס וויסקי אחת, וכמובן גם הצצה למזקקת בלווני, תעשה אתכם קצת יותר מאושרים.
שמפניה בחבל שמפיין בצרפת
כידוע, שמפניה אמיתית לפי כל הגדרה חוקית, מיוצרת אך ורק בחבל שמפיין בצרפת, ורק שם תוכלו לתת לבועות לעלות לכם לראש באמת. במחוז המפורסם יש עשרות רבות של ייקבים ויצרנים של היין התוסס המעודן הזה, וכל מה שאתם צריכים זה פשוט להגיע לאזור עם כמה בוחטות של כסף ולהתמסטל מול הנוף היפה. תמצאו שם את "מואה א שנדון", "ווב קליקו" ואת "קורבל", ולעבור בפסי הייצור של כל אחד מהמותגים האלה ואחרים.
קאיפיריניה בברזיל
המשקה הרשמי של ברזיל הוא גם המשקה הרשמי של הנקבות העולמיות, מאחר שהוא אלכוהולי למדי אך עם זאת מתוק וטעים. והמקום הכי טוב לשתות את המשקה המתוק הזה הוא בריו דה ז'נרו, באקדמיה דה קשאסה, בר שחרת על דגלו את המשקה המזוקק שהוא הרכיב העיקרי בקאיפיריניה. כאן תוכלו לנסות את הקשאסה על פניה השונות ולהנות מקיאיפיריניה שרק בברזיל יודעים להכין. ולא, זה לא רק לבחורות.
טקילה במקסיקו
חובבי הטקילה מכירים בוודאי את הראדורה, מותג טקילה שמיוצר ביאליסקו, מקסיקו, בהאסיינדה מיוחדת שמתמקדת בזה. כדי להיות מוגדרת האסיינדה, אחוזה צריכה להיות מוקפת חומה, לכלול בית מגורים ומגורי עובדים, כנסיה ולקיים את עצמה לחלוטין. ואכן, ההאסיינדה של הראדורה היא טעימה ממקסיקו העתיקה, עם רחובות מרוצפי אבן ושלווה מדהימה. סיור במקום יקח כ-45 דקות ויהיה שווה לפחות שוט טקילה אחד.
בירה בגרמניה
אמנם הבריטים מתנאים בבירות נפלאות, הצ'כים אלופים בקצף וגם להולנדים יש לא מעט מותגים תוססים. אבל כתר הבירה המוקצף ניתן אחר כבוד לגרמנים, שהביאו לנו את האוקטוברפסט במינכן, פסטיבל שלם באוקטובר שממוקד אך ורק במשקה בגוון הצהבהב שיש לדעת איך למזוג ואיך לשתות. למרות ריבוי המזקקות במינכן, קשה לבקר בהן עקב העומס שלהן, אבל כדאי בכל זאת להתעקש ולהגיע למזקקה של ויינשטפן, שהיא העתיקה ביותר בעולם (כמעט 1000 שנה!) ולהתרשם מהמקום שבו הכל קורה.
אוזו ביוון
אוזו שותים רק במקום אחד, וזה כמובן יוון. אוזו אמיתי צריך לשתות תוך כדי הטחת צלחות על הרצפה, אבל במקרה הזה חכו שיזמינו אתכם לזרוק אותן: מזקקת ברטוס באתונה היא בת כמאה שנה, והיא מזקקה כמעט ביתית שמחובר אליה בר מסורתי יווני. יש סיכוי שאם תהיו מספיק שיכורים החפלה לא תאחר להגיע. יאסו!