מי נהר אדומים, בעלי חיים כלואים תחת שכבת קרח עבה, הר שטוח ומופע אורקולי של מים ובזלת: לא צריך מעבורת כדי לבקר בפלאנטות אחרות, יש לנו מספיק מקומות מוזרים ומדהימים כאן, בכדור הארץ שלנו
תמיד חלמתם לצעוד על הירח, אבל מה לעשות שזה עדיין קצת יקר מדי? בטח תשמחו לשמוע שכדי להגיע לחלל החיצון אין צורך ללבוש חליפה כתומה זוהרת ולעבור הכשרה בת חמש שנים בנאס"א – אפשר להישאר בפלנטה שלנו ולהרגיש הכי רחוק שאפשר. ארגנו לכם כמה יעדים שאולי נראים מעולם אחר, אבל נמצאים ממש כאן אצלנו - מון ווק קצר ואתם שם.
פייר, זה קצת דומה לתאורה בחתונות באזור השרון. אורורה בוראליס | צילום:
האתר הרשמי
אורורה בוראליס, הקוטב הצפוני
במאורות המרהיבים בעלי הגוון הירוק-זרחני הידועים כ"זוהר הצפוני" ניתן לצפות בשעות החשיכה בקוטב הצפוני או הדרומי, לבחירתכם. מדובר במופעי תאורה טבעיים המתרחשים ביוֹנוֹסְפֶרָה, השכבה החיצונית ביותר באטמוספרה, ומונעים על-ידי רוח סולרית, מה שזה לא אומר. למעשה, ה"אורורה" מתרחשים בכל מקום בעולם, אך לא נראים לעין: הצפייה בהם מתאפשרת בקטבים הודות לשדה המגנטי ולשעות החשיכה הממושכות. גרסת הקוטב הדרומי של ה"אורורה" דומה, אך ניתן לראות אותה רק מנקודות גבוהות באנטרקטיקה, דרום אמריקה ואוסטרליה.
אדום וחומצי. נהר הטינטו | צילום:
האתר הרשמי
פארק המכרות של נהר הטינטו, חואבה, ספרד
נהר הטינטו האדמדם הזכיר לנו מיד את מכות מצרים, אבל למעשה פעילות כרייה שהתקיימה באזור לאורך שנים גרמה לריכוז גבוה של ברזל להתמוסס במים, וזו הסיבה לגוון המשגע. אם האדום האדום הזה גורם לכם לחשוק בטבילה מרעננת, כדאי לחשוב פעמים: חומציות מי הטינטו מצליחה להמיס אפילו מתכות.
אתר התיירות בעיירה חואבה מציע מוזיאון המגולל את סיפורו של הנהר והמכרות סביבו, רכבת המסיירת לאורך הנהר, מגוון מלונות, מסעדות ועוד.
מה יש שם מתחת לקרח? מק'מורדו | צילום:
האתר הרשמי
העמקים היבשים של מק'מורדו, אנטרקטיקה
איך 'יבשים'? אנטרקטיקה היא לא רק קרחונים ומים? אז זהו, שלא. שמם של העמקים ניתן להם בגלל אחוזי הלחות הנמוכים באזור, ובעיקר בגלל שחלקים מהם לא מכוסים בקרח.
האזור טומן בחובו תופעות גיאולוגיות מרתקות כמו "מפלי הדם" (כן, גם כאן יש מים אדומים) הנשפכים בסערה על הקרחונים הלבנים. בתחתית העמקים נמצא אגם קפוא נצחי, ששכבת קרח בעובי של כמה מטרים מכסה אותו. ריכוז גבוה של מלח בתחתית האגם מעניק בית חם לשלל יצורים קטנטנים ומסתוריים, שעל פי מחקרים דומים לאלו החיים בחלל החיצון.
מדבר, לא יפה לנעוץ עיניים. ריצ'אט | צילום:
האתר הרשמי
מבנה הריצ'אט, סמוך לקואדין, מאוריטניה
איך הייתם מרגישים אם המדבר היה מסתכל עליכם? תצלום לווייני של הריצ'אט במדבר סהרה יוכיח לכם שלא רק שהוא מסתכל, אפילו יש לו עיניים כחולות! המבנה המעגלי, שקוטרו 50 קילומטרים, מכונה "העין של אפריקה", ועד היום אין הסבר לצורתו המעגלית. בעבר חשבו מדענים שהריצ'אט נוצר כתוצאה מנפילת מטאור, אך הטענה הרווחת כיום היא שמדובר בסחף מאסיבי של חולות שהתרחש הרבה לפני שהיינו כאן, כאשר השכבה שתחת החול הלכה והתפוררה עם הזמן.
זה נראה יפה, אבל לא מריח משהו. רוטורואה | צילום:
האתר הרשמי
רוטורואה, ניו זילנד
בחלקה הצפוני של ניו זילנד שוכנת עיר בעלת "ארומה ייחודית" של טחב ועובש, רוטורואה. הריחות המפנקים נגרמים כתוצאה מפעילות גיאו-תרמאלית המשחררת חלקיקי גופרית לאוויר. אם שרדתם את הבריכות בים המלח - קטן עליכם. אם בספא עסקינן, במרחק נסיעה מהעיר תמצאו גייזרים, בריכות בוץ מבעבעות ומעיינות חמים - כולם בחסות אמא אדמה.
תנו גם לאחרים לראות, לכם יש את זה כל הזמן. הגייזר של חוות פליי | צילום:
האתר הרשמי
הגייזר של חוות פליי (Fly Geyser), רינו, נוואדה, ארה"ב
לא רק הטבע יוצר תופעות מעולם אחר. בשנת 1964 חפר אחד החקלאים בחוות פליי בנוואדה באר, וככל הנראה לא השקיע מאמץ באיטום התחתית שלה. מי הבאר התחממו כתוצאה ממקור גיאו-תרמאלי באדמה ועלו בפרץ השמימה, וכך נוצר הגייזר המפורסם של פליי.
עם השנים נוצרו סלעי גיר ונטיפים סביב שאריות הבאר ויצרו הר אדמדם. נטיפי גיר נוספים דבקו זה לזה, מי התהום חלחלו ביניהם, וכיום זרמי המים משפריצים ממספר נקבים לאורך "שורת הקרמבואים". סביב הגייזר נוצרו 30-40 בריכות טבעיות ואדמת האזור כולו נותרת לחה כל השנה. החווה בבעלות פרטית, כך שלא מתאפשרת כניסת מבקרים לאזור.
שנינו מדלגים בין כל השלוליות. אוסויוס | צילום:
האתר הרשמי
האגם המנוקד, אוסויוס, קולומביה הבריטית, קנדה
האגם המנוקד בצפון-מערב קולומביה הבריטית הוא כנראה האזור הדומה ביותר לירח שקיים על פני כדור הארץ. אגם המים המלוחים אולי נראה כמו אגם רגיל בעונת החורף, אך בקיץ רוב המים מתאדים ומותירים מאחור המון בריכות קטנות. בהתאם להרכב המינרלים במים, צבעי הבריכות יכולים להשתנות וליצור מגוון נקודות צבעוניות המבהיקות באור השמש.
האגם נודע ביכולות הריפוי שלו, אך במלחמת העולם הראשונה שפע המינרלים שימש דווקא להכנת חומרי נפץ. השכבה הלבנה שנוצרת בין הבריכות מורכבת ממינרלים המתקשים בקיץ, כך שבעבר ניתן היה לטייל ביניהן ולקפץ בין השלוליות. כיום האגם מוקף גדר, וניתן רק להשקיף עליו מנקודת תצפית הנמצאת לאורך כביש 3, הכביש המהיר העובר מעליו.
כמו חלב שעולה על גדותיו. קאוואי | צילום:
האתר הרשמי
קאוואי, הוואי
אם חלב היה נשפך משביל החלב, ככה בדיוק זה היה נראה. שילוב מנצח בין אבני בזלת וגלי הים יצרו את החוויה הגועשת הנראית במספר מוקדים סביב האי, ועליה ניתן להשקיף מנקודות תצפית על ההרים או מהחוף.
קצה הקרחון. רוראימה | צילום:
האתר הרשמי
הר רוראימה, ונצואלה, ברזיל וגיאנה
הפסגה השטוחה של הר רוראימה בדרום אמריקה, הנישאת לגובה 400 מטרים, מציעה "שטח סטרילי" מסלעים או עצים. גשם יורד על ראש ההר בכל יום, והמים שוטפים את הניטרטים מהאדמה ומונעים היווצרות צמחיה, פרט למספר זנים ייחודיים של שיחים נמוכים. שיטפונות שנוצרו ממי הגשמים חלחלו מהפסגה ויצרו כמה מהמפלים הגבוהים ביותר בעולם. ניתן לעלות על ההר דרך מדרגות שתחילתן בצד הוונצואלי שלו, בפארק הלאומי קנאימה.
ההר קדוש למספר קבוצות ילידים, ומיתוסים רבים קיימים סביבו. שבט הפרון האינדיאני, למשל, מאמין שההר הוא קצהו של גזע עץ-ענק, שלפני שנים הצמיח את כל הירקות והפירות בעולם. העץ נכרת על ידי אבותיהם הקדמונים של שבט הפרון, צנח ברעם לאדמה ויצר שטפון עז באזור.
