שנת 2023 בתיירות הוגדרה בעולם כשנת הנקמה בקורונה. כהרגלנו בקודש, הצטרפנו גם אנחנו הישראלים לחגיגה העולמית, ארזנו מזוודות ונסענו "לנקום" בסגרים, בבידודים ולהשיב לעצמנו את תחושת החופש שאיבדנו. גם ובעיקר במדינות בהן מעטים הישראלים שיעזו לדרוך בהן ביום שאחרי ה-7 באוקטובר.
בחודש ספטמבר 2023 – זה שקדם למתקפה הרצחנית בשבוע בלבד – עברו בנתב"ג 2.3 מיליון נוסעים. כמעט 1 מכל 8 טס לטורקיה, כאשר אנטליה כובשת את לוח הטיסות וחברות התעופה הטורקיות, טורקיש איירליינס וחברת הבת שלה פגסוס, נהנות מהדולרים של כמעט 13 אחוז מכלל הטסים. תוסיפו לאלה את מעבר טאבה שבחגי תשרי לבדם עברו בו כרבע מיליון ישראלים לחופשה בחצי האי סיני, ואת הכוכבות החדשות במפת התיירות – איחוד האמירויות ומרוקו שהפכו מהר מאוד ליעדים מבוקשים עבורנו.
בניגוד מוחלט למגמה שלנו התיירים הישראלים, עד הטבח בעוטף עזה, ביום שבת צירף המל"ל את מצרים (סיני) וירדן לטורקיה והעלה את אזהרת המסע שלהן לרמה 4, הגבוהה ביותר האפשרית המוגדרת כ"איום גבוה" לשהיית ישראלים בתחומן. אזהרת המסע למרוקו הועלתה לרמה 3 שמשמעותה "המלצה לא להגיע למדינה". לצד זה המליצו המל"ל ומשרד החוץ להימנע משהות בכל מדינה מוסלמית, לרבות איחוד האמירויות, בחריין והאיים המלדיביים.
>> המל"ל: אזהרת המסע לטורקיה עלתה לרמה הגבוהה ביותר
>> "אני לא מרגישה בטוחה - אנחנו לא יוצאים מהבית"
>> ישראלים בטורקיה: "החלטנו לא לצאת מהחדרים מהפחד שייפגעו בנו"
בשבועיים האחרונים דובר לא מעט על "הקונספציה" השגויה של המודיעין, הצבא והממשלה באשר לכוונות החמאס ולתפיסת הביטחון שלנו כמדינה. בכל אלה בוודאי ייעשה דיון מעמיק ונוקב ביום אחר על ידי אנשים אחרים, אך בהם לא תישאל אולי שאלה פשוטה וחשובה אחת הנוגעת לכל אחת ואחד– ומה איתנו? אזרחי ישראל.
האם גם אנחנו לא שכחנו שבזמן שאנו עפים על החיים בהכל כלול באנטליה יש מי שמעיף טילים על יישובי הדרום במטרה להרוג ויש מי שתומך בו באותו מקום ממש בו בחרנו לנפוש? האם לא ברור לכל אחד מאיתנו כי בעוד אנו נלחמים בכל זירה מדינית אפשרית להוציא את ארגון החמאס מחוץ לחוק, הראשונים לצאת לרחובות ולהביע תמיכה (לא פחות מאלימה) בארגון ובמעשיו המתועבים הם דווקא תושבי המדינות אליהן אנו נוהרים בהמונינו ושבכספינו שלנו את משכורותיהם אנו מממנים? האם, בדומה לצה"ל, בעודנו יושבים ושותים סחלב בחושה בסיני שלחברנו נספר שהיא "פיסת גן עדן", אין בנו את ההבנה הבסיסית כי ממש מעבר לגדר רבים מתושבי המקום שמחים כאשר נפתחים עלינו שערי הגיהנום? ואולי השאלה העצובה מכל, שהרי למודי ניסיון אנחנו, כמה מהר נשכח מהכל?
"העלות הכלכלית 'מתקזזת' עם הפחד"
אזהרות מסע לישראלים ליעדים מוסלמיים קיימות כבר שנים ארוכות, בדרגות משתנות. ועדיין, סיני וטורקיה מהוות יעדים פופולריים ביותר לישראלים מזה שנים, בעוד שאיחוד האמירויות ומרוקו הצטרפו לרשימת היעדים הפופולריים רק בשנים האחרונות. כך על פי ד"ר הילה צבן, סוציולוגית ומרצה בכירה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "בתקופות ביטחוניות רגישות במיוחד מספר הישראלים הנוסעים ליעדים הללו צונח, במידה ברבה בהתאם לסיקור התקשורתי של הסכנות, האמיתיות והמשוערות, הצפויות לישראלים ביעדים אלה".
לפי ד"ר צבן, כפי שכבר הוכח לא אחת, כאשר המצב הביטחוני נרגע, ואיתו גם השיח התקשורתי, הישראלים נוהרים בחזרה אל אותם היעדים כפי שעשו בעבר. "הסיבה המרכזית לכך היא שמדובר ביעדים אטרקטיביים ביותר לישראלים, כמעט ללא תחרות, ובמיוחד סיני וטורקיה", היא אומרת ומוסיפה, "סיני היא בין המקומות היחידים שאליהם ישראלים יכולים להגיע יבשתית, ליהנות ממחירים זולים, נוחות בתקשורת עם המקומיים בעברית, היכרות אישית, ואווירה רגועה ומזמינה".
אחת האזהרות החמורות בימים אלה היא לטורקיה, שם המונים יוצאים לרחובות בהפגנות נגד ישראל, שריפת דגלי המדינה וקריאות תמיכה בצד הפלסטיני. אבל על פי התחזיות העכשוויות, סביר להניח שכל אלה לא יימנעו מישראלים לחזור לשווקים של איסטנבול או למלונות הכל כלול של אנטליה. "טורקיה נחשבת בעיני ישראלים רבים לגן עדן מבחינת האוכל, הנופים, הקניות, החמימות של המקומיים, האקזוטיקה, וכמובן המחירים האטרקטיביים במקום קרוב מאוד לישראל", אומרת ד"ר צבן. "במקביל, גם איחוד האמירויות צומחת במהירות כיעד אטרקטיבי לישראלים מסיבות דומות יחסית. אמנם יש מחיר לחשש, אך העלות הכלכלית הנמוכה מהווה שיקול מרכזי שכמו 'מתקזז' עם הפחד".
סיבה נוספת לחזרה המהירה הצפויה לאותן מדינות היא העובדה שרבים מהנוסעים ליעדים הללו הם בני החברה הערבית בישראל, דוברי ערבית, אשר מרגישים שאזהרת המסע פחות פונה אליהם. "ניתן לשער שגם אם כרגע רוב הישראלים מעדיפים להדיר רגליהם מיעדים אלה, הם יחזרו לשם בהיקפים גדולים ברגע שרוחות המלחמה יחלפו והסנטימנט הציבורי יירגע. לאור הטראומה הכבדה במיוחד הפעם, ייתכן שזה ייקח יותר זמן מאשר בתקופות קודמות, אבל לא הרבה כפי שאולי נדמה לנו בנקודת הזמן הנוכחית", מסכמת ד"ר צבן.