אלימות הנוסעים לא נעלמה בעקבות הירידה בקורונה, היא רק שינתה כיוון

אצבע מאשימה לממשלות

בעמדות הצ’ק אין של ישראייר בשדה התעופה רמון ניצב שלט המצהיר כי החברה "דוגלת במדיניות של אפס סבלנות לאלימות על כל סוגיה, על מנת לשמור על בטיחות הטיסה". לנוסעים מוסבר כי מי שיפגין אלימות לא יוכל לעלות לטיסה, הזמנתו תבוטל, כספו לא יוחזר ויינקטו כנגדו "כל האמצעים על פי החוק". השלט הוצב לאחר עלייה במקרי האלימות כלפי צוותי הקרקע והאוויר, גם בטיסות הפועלות מרמון.

"בהעדר כוח אדם סופגים עובדי נתב"ג, ובכללם עובדי ישראייר, זעם ואלימות מילולית מנטלית ופיזית מהנוסעים העייפים והמתוסכלים", אומר מנכ"ל החברה אורי סירקיס. את האצבע המאשימה הוא מפנה למדינה, שלא מסייעת לגייס את העובדים החסרים. "המשבר שאנו עדים לו כעת ואשר מוביל לעלייה במקרי האלימות, הוא תוצאה של קוצר ראות לטווח ארוך של משרדי הממשלה.

"בשיא משבר הקורונה ישראייר התחננה לשמור על עובדיה דרך הארכת החל"ת לענפי התעופה והתיירות, אך זכינו להתעלמות ולהמלצה לבצע הסבות מקצועיות. כעת אנחנו חווים מחסור של עובדים בכל שרשרת הייצור, מהמוקדים ועד מעמיסי המזוודות. את המחיר משלמים הנוסעים".

סירקיס סבור כי הממשלה יכולה לסיים את המשבר "דרך הגדרת עבודה מועדפת בענפי התעופה והתיירות, ומענקים למתמידים". הציפיה שממשלות יתערבו הוזכרה לא אחת בכנס יאטא שנערך לאחרונה בקטאר. מנכ"לי חברות התעופה העלו את ההצעה שממשלות יפתחו את הגבולות לא רק בין נוסעים אלא גם בין עובדים, כלומר מהגרי עבודה.

נחיתת חירום במדריד

בחברת אל על מכירים את הנושא מקרוב: בשנה האחרונה נאלצו לשנות מסלול במהלך טיסה פעמיים. בחודש מרץ ביצע מטוס של החברה נחיתת חירום במדריד בגלל נוסע שהתפרע, ובאותו שבוע מטוס שהמריא מנתב"ג לפראג שב על עקבותיו מאותה סיבה.

"זו תופעה שקיימת בכל העולם", אומר שלומי עם שלום סמנכ"ל החברה. "כשהצוותים מזהים שיש סכנה בטיחותית לנוסעים או לצוות ואלו מקרי קיצון, מבצעים נחיתות חירום ומזמינים משטרה לנוסע".

לכל החלטה כזו יש עלות של עשרות אלפי דולרים.

"זה עולה המון כסף, אבל אם חלילה משהו יקרה, זה יעלה לנו הרבה יותר. הקורונה העלתה את רמת החיכוך של הנוסעים עם הצוותים שעליהם הוטל לאכוף הגבלות שקבעו מדינות. כיום הכעס נובע מהעומסים - יש למשל חשש גדול שהמזוודה לא תגיע, אז יותר נוסעים מגיעים למטוס עם מזוודה גדולה מהמותר, ומתחילים ויכוחים סביב הנושא".

בארקיע, לעומת זאת, מרגישים ירידה באלימות. "בקורונה היו חיכוכים אבל היום אנשים מגיעים למטוס ונושמים לרווחה אחרי שהם צלחו את העומסים", אומר אומר מנכ"ל ארקיע אינטרנשיונל עוז ברלוביץ’. 

בארה"ב הקנסות על אלימות זינקו מ-25 אלף ל-37 אלף דולר

ריבוי מקרי האלימות בעולם התעופה הוביל את חברת התעופה דלתא אייר ליינס לקדם מהלך של רשימה שחורה לאומית שתאגד את כל החברות. הרשימה תכלול שמות נוסעים סוררים שלא יוכלו לטוס לא רק בחברה שבה התפרעו, אלא גם בחברות אחרות.

גם לאל על יש רשימה שחורה, המונה כיום 40 נוסעים שנאסר עליהם לטוס עם החברה למשך שנתיים. לדברי שלומי עם שלום סמנכ"ל החברה, אל על בוחנת הגשת הליך אזרחי נגד נוסעים במקרים קיצוניים. תקדימים בעולם מלמדים כי הוגשו תביעות בעבר, בישראל עדיין לא הוגשה תביעה אזרחית שדרשה מהנוסעים לכסות על הנזקים שנגרמים לחברות עקב שינוי מסלול מאולץ בגלל אלימות.

עם זאת, גם קנסות כבדים עשויים לייצר את אפקט ההרתעה. בארה"ב הקנס לכל הפרה היה עד תקרה של 25 אלף דולר, ולאחרונה עלה הסכום ל-37 אלף דולר. בסך הכול עמד היקף הקנסות שהטילה רשות התעופה האמריקאית בשנה החולפת על 2 מיליון דולר.

רק לאחרונה נקנסו בארה"ב שתי נוסעות בקנסות הגבוהים ביותר שניתנו עד כה: נוסעת שטסה עם אמריקן איירליינס בטיסת פנים נקנסה ב-82 אלף דולר לאחר שאיימה לפגוע בדיילת, היכתה איש צוות נוסף וירקה על אחר לאחר שנאזקה למושב במטוס. קנס הושת גם על נוסעת בחברת התעופה דלתא אייר ליינס, שכפתה את עצמה על הנוסע שלצידה בחיבוקים ובנשיקות, ניסתה לפתוח את דלת המטוס והיכתה נוסעים. הקנס: 77 אלף דולר.

לרוב, המשטרה ממתינה לנוסעים המתפרעים עם ירידתם מהמטוס, וכך נהוג גם בישראל. במקביל, החוק בארץ קובע כי ניתן להטיל קנסות על נוסעים במקרים מסוימים, ובתקרה של עד 2,000 שקל - למשל על עישון במטוס. בית המשפט יכול להטיל ענישה על נוסעים אלימים אם מוגשים נגדם כתבי אישום, או תביעות אזרחיות שבהן החברות דורשות לקבל החזר על ההוצאה שנכפתה עליהן בגלל התנהגות הנוסעים (נחיתת חירום, פיצוי לנוסעים האחרים וכיוצא בזה).