הבעיה בגילוי פנינה תיירותית היא העובדה שאחרים עושים את אותו הדבר. זה בדיוק מה שקורה במונטנגרו, מדינה קטנה השוכנת בבלקן, על החוף הגובל בים האדריאטי. ידועה בנוף הפראי שלה, בהרים, בכפרים וחופים עוצרי נשימה, המדינה הבלקנית מוקפת באלבניה, בוסניה וקרואטיה, והיא נותרה לא מוכרת לתיירים במיוחד בגלל מלחמות יוגוסלביה שהשפיעו על מדינותיה השכנות בשנות ה-90. אך בשנים האחרונות היא הפכה ליעד פופולרי, עד לרמה שהתושבים שלה מתחילים כבר לסבול מהעומס.
>> קטנה, זולה ומטריפה: המדריך המלא למדינה הכי חמה באירופה
מונטנגרו: מדינה "צפופה" בתיירים
מאז שהחלה מונטנגרו למשוך אליה המוני מבקרים, התיירות הפכה לאחד המנועים של הכלכלה המקומית. עד כדי כך שכיום במונטנגרו יש 4 תיירים לכל תושב על פי בדיקה שבוצעה על ידי UNWTO (ארגון התיירות העולמי). מדובר על נתון מפתיע, המראה באופן ברור כי המדינה צפופה במהלך הקיץ, וכי היא אחת ממדינות אירופה היחידות שבהן יש יותר מבקרים מתושבי קבע בעונת התיירות.
זרם התיירים במונטנגרו הוא כזה שיוצר עומס וצפיפות בלתי ניתנים לניהול במקומות מסוימים, כמו בעיר קוטור (Kotor), עיירה טיפוסית על שפת מפרץ מפואר. העיירה הקטנה מימי הביניים היא תחנת שיט שמקבלת כ-5,000 תיירים ביום היורדים מאוניות.
המספרים הגבוהים של התיירים אומנם בעלי ערך כלכלי רב למקומיים, אבל יש להם מחיר כבד. "תתכוננו להמונים מכיוון שזה מקום פופולרי אבל שווה את הביקור", כתב תייר אחד, כשאחר כתב כי קוטור "מרשה ליותר מדי אנשים להיכנס לעיר העתיקה בו זמנית, אני מקווה שהם ילמדו לווסת את התנועה במהירות".
מונטנגרו היא למעשה קורבן ליופייה ולעושר התרבותי שלה. כעת מסתמן שהמדינה הבלקנית תצטרך להציב מגבלות כמו מטרופולינים מסוימים באירופה כדי לבלום ולתעל את מספרי התיירים המשפיעים על איכות השהות של הנופשים, אבל גם של המקומיים.