שרלרואה (Charleroi) "זכתה" לראשונה במוניטין שלה כ"עיר המכוערת ביותר בעולם" בשנת 2008, כאשר הקוראים של העיתון ההולנדי, De Volkskrant, הצביעו והעניקו לה את התואר המפוקפק. התווית תפסה כשיותר ויותר כלי תקשורת הסכימו שהעיר משמימה ונטושה – למעשה עיר רפאים תעשייתית.
בעבר היא אכן הייתה המרכז התעשייתי המשגשג של בלגיה, אך תעשיות רבות עזבו את העיר לקראת סוף המאה ה-20, והותירו מאחוריהם ערימות חלודה בדומה לערים בצפון בריטניה, או פיטסבורג, דטרויט ושיקגו בארצות הברית. למעשה, שרלואה הייתה לב "הארץ השחורה" (שנקראה כך בגלל מכרות הפחם), והיא אחת הערים העניות והפחות אטרקטיביות בבלגיה. שיעור האבטלה שלה עמד על כ-20 בשנת 2016. לעיר יש מוניטין רע בשל רמות הפשיעה הגבוהות שלה והפוליטיקאים המושחתים שבה.
אבל מאז שקיבלה את תשומת הלב השלילית הזו, שרלואה אימצה פרויקטים של התחדשות עירונית ואף החלה לשאת את התואר שלה בגאווה. העיר מתמסרת לתרבות האלטרנטיבית תוך שהיא נשארת נאמנה לעברה העגום, מושכת אליה יותר ויותר תיירים שמחפשים לראות סיפור פחות מצוחצח ממה שרגילים לראות בטיולים בדרך כלל. שרלרואה מתגאה במוזרות שלה, והופכת חורבות ואשפה של שאריות תעשייתיות לחנויות יצירתיות ומרכזים קהילתיים אופנתיים.
ובהחלט יש כאלה שמבקשים להלפריך את המוניטין הזה. בשיחה עם ה-BBC בשנת 2018, הדגיש ניקולס בויסארט, אמן ומדריך ערים שיש יופי בהריסות התעשייתיות. בכל שנה הוא מנחה סיורי "ספארי אורבני" ברחבי העיר לתיירים מכל העולם, ומראה להם את הצדדים המרגשים שבתפאורה האפוקליפטית של העיר.
העיר גם השקיעה כעת רבות בשיקום מרכז העיר, כולל פרויקט התחדשות עירונית מסיבית ליד תחנת הרכבת, הגדה השמאלית ואזור העיר התחתית. במדור התגובות של עמוד האינסטגרם הרשמי של אזור ולוניה (Walloon), המנהלים מסבירים כי ההאשטאג שבו הם משתמשים, ugliestcity#, עוזר למתג את המקום ותואם את התיירות של העיר, עם תוספת של הומור וציניות שבהם התושבים מצטיינים.
מעבר לחלקים ההיסטוריים שבעיר, שמשבלים מבנים ציבוריים קלאסיים בשילוב של מודרניות, החלקים שכנראה מייחדים את העיר והופכים אותה לאחרת, הם אלו שנזנחו בעשורים הקודמים, וקיבלו חיים מחודשים. קחו לדוגמה את Rockerill, בעבר מבנה תעשייתי לנפחות, שננטש למשך שנים ארוכות. האולם הגדול והמאיים הוא כעת מקום אלטרנטיבי בו מתכנסים מקומיים ותיירים כאחד לפסטיבלי מחתרת, שווקי פשפשים ומסיבות טכנו. המרחב המחודש הוא יוזמה של תושבי שרלרואה, אידיאליסטים הנחושים לשמור על נשמתה של עיר הפועלים ובו זמנית לדחוף אותה לפרק הבא.
העיר קיבלה בברכה את הזריקה הזו של תרבות אלטרנטיבית לאתרים הישנים התעשייתיים שלה, וכך גם המבקרים בה. דוגמה נוספת לבניינים ה"מכוערים" הסטריאוטיפיים של שרלרואה, היא ה-BPS22: מוזיאון האמנות של איינו (Hainult) הממוקם בתוך בניין זכוכית וברזל משנת 1911.
למעשה, לאמנות יש תפקיד חשוב בשרלרואה. מוזיאון מוביל נוסף באזור הוא מוזיאון הצילום. חובבי צילום נוסעים מרחבי העולם כדי לבקר במוזיאון הצילום העצום, השוכן בתוך מנזר כרמליתי לשעבר.
המוזיאון לאמנויות יפות (Musée des Beaux-Arts) מארח יצירות אמנותיות מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, ומסלול הקומיקס על קירות העיר, עושה כבוד להיסטוריה של שרלרואה כמקום הולדתו של מגזין Spirou (המציג דמויות מוכרות כמו הדרדסים).
בשל מסירותה לתרבות האלטרנטיבית, שרלרואה תוארה כ"ברלין החדשה". מבקרים רבים מתארים שהם מרגישים כמו מגלי ארצות עירוניים החוצים את השממה התעשייתית. בשנים הקרובות העיר עתידה להמשיך ולהתפתח, והיא מלאת תקווה להפוך ליעד מרכזי באירופה, שיביא רוח שמשלבת חדש עם ישן, מודרני עם קלאסי, נקי עם מלוכלך.