ארכטיקטורה מרהיבה, מיטב הקונצרטים והאופרות, כיכרות יפהפיות, מסעדות טובות ובתי-קפה הם רק חלק קטן מההיצע המשובח שיש לווינה להציע. להלן סקירה של כמה מקומות מומלצים לקראת החורף באחת הבירות האירופיות הכי קלאסיות שיש
להמליץ על בית קפה ספציפי בווינה היא משימה כמעט בלתי אפשרית המשולה להמלצה על סושי ביפן. בעיר פזורים כ-2,000 בתי קפה המגישים מבחר מבלבל של יותר מ-30 סוגי קפה. רק כדי לעשות מעט סדר בבלגן, הכרחי לחובבי הטיפה החומה הפוקדים את הבירה האוסטרית לדעת, כי האוסטרים אחראים על המצאת מילון מושגים "קפאיני" משל עצמם. מה שאומר שאין קשר בין המושגים המוכרים כמו קפוצ'ינו, אספרסו ומקיאטו השאובים מעולם הקפה האיטלקי, למילון המונחים המקומי. משקאות הקפה הקלאסיים באוסטריה הינם: melange - הדומה להפוך חלש עם קצף אוורירי, shwarzter - אספרסו, bruner - אספרסו מהול בחלב ו-cappucino שבמרבית המקומות, אם תזמינו אותו ללא ידע מקדים, תקבלו את גרסת שנות ה-70 של קפולסקי לקפה עם קצפת.
אם תרצו לשבת בקרב המקומיים ולא במקומות עתירי תיירים - קפה דיגלס, השוכן ברחוב מהודר ברובע הראשון של וינה, הוא מקום מצוין בשבילכם. בדיגלס מגיעים המקומיים ללגום את הקפה יחד עם העיתון המוחזק על-ידי מוטות עץ, שבו ישובות גם מטרונות אוסטריות מוקפדות. המקום מעוצב בסגנון שמרני, מוקפד ולא מצועצע, ריהוט קלאסי, תאים אדומים, צילומי שחור לבן וגולת הכותרת העיצובית - נברשות שעליהן תלויות מיניאטורות קטנות.
להתענג על אספרסו. קפה דיגלאס | צילום:
רפי ברזילי, גלובס
הקפה כאן משובח וארוחת הבוקר הווינאית-קלאסית כוללת ביצים רכות, לחמניות טריות, ריבה וחמאה. בניגוד למוסדות מפורסמים בעיר המתהדרים בשטרודל הווינאי המקורי, ומגישים בפועל שטרודל באיכות בינונית, ה-"אפלשטרודל" כאן מעולה מסוגו - כרוכית עשויה יריעת בצק דקיקה כנייר עיתון ומתפקעת ממילוי חמים של תפוחים מוזהבים בסוכר, צימוקים כהים, ומבושמת בקינמון ובגרידת לימון.
אם תבקשו יפה, תקבלו בצד schlaksahne, עב קטן וסמיך של קצפת טרייה ולא ממותקת.
באחת הכיכרות הכי יפות של וינה, שוכן לו בית קפה קטן הנסתר מעיני התיירים - kleines cafe (קפה קטן) הוא ההיפך המושלם מהיכלי השנדלירים הנוצצים והקלאסיים של וינה. אלה האחרונים - כבודם במקומם מונח. אך למי שהתעייף מעט מהאווירה הרשמית והקפוצה, כדאי מאד לקפוץ ל-KLEINES המאופיין באווירה קלילה, מעט בוהמיינית, צעירה ואנטי-וינאית בעליל. במזג אוויר נאה, יושבים בכיכר שבחוץ אמנים מיוסרים, סופרים ומשוררים מתחבטים וכן נשים יפות הבאות למצוא מעט שקט בכיכר היפהפייה (מול אחת הכנסיות המרשימות בווינה - מומלץ להיכנס). במזג אוויר סגרירי, הרחבה שוממת מכיסאות וכולם מצטופפים בחדווה בחדר קטן, מעט מרופט, אך אינטימי וספוג אווירה מיוחדת במינה. לידיעת המעשנים - מדובר בגן עדן, ואילו לסובלים מעשן, מוטב שידירו רגליהם מהמקום. בכלל, במרבית בתי הקפה בווינה מותר לעשן בחופשיות, והווינאים עושים זאת בחדווה גלויה.
המזון שבגינו שווה להגיע למקום, הינן פרוסות לחם שחור בעל קרום עבה, משובץ זירעוני קימל, שעליו מרוחה שכבה נדיבה של חמאה צהבהבה בלי כלום מעל, או עם מיני שכבות של מעדנים פשוטים אך נהדרים בטעמם כמו: סלמי מקומי נפלא, סלט ביצים כתום ואפילו מעדן מקומי של פרוסות מלפפונים דקיקות ועירית.
בתוך מוזיאון העיצוב MAK *שוכנת מסעדת השף - osterreicher, הקרויה על שם השף האוסטרי המבשל בה. המסעדה, כראוי למסעדה הממוקמת במוזיאון לעיצוב, מעוצבת בערב רב של סגנונות עיצוב מודרניים, מה שלעיתים עשוי להתפרש כעיצוב יתר.
המסעדה היא אחד המקומות האופנתיים של וינה, והיא מלאה תדיר בשעות הערב. מומלץ להגיע דווקא בשעות הצהרים, לשלב ביקור במוזיאון ולשבת בפאביליון הזכוכית שבחוץ. יש גם גינה מקסימה, הסגורה בחורף, אבל בימים ללא גשם פותחים במבואה החיצונית את הפתח העליון של תקרת הזכוכית ויושבים במקום סגור תחת כיפת השמיים.
האוכל המוגש במקום הוא בסגנון אוסטרי-מודרני - מה שאומר שני תפריטים מקבילים: האחד קלאסי וינאי הכולל מנות דגל מהמטבח האוסטרי כגון: שניצל וינאי, מרק בשר מצוין עם כופתאות כבד וגם krautflecherl - מנה מסורתית של פסטה מרובעת המבושלת עם כרוב מקורמל ובעלת טעמים עזים של קימל למי שאוהב. בתפריט המודרני (הכתוב גם באנגלית - מצרך נדיר במסעדות המקומיות) יש הצעות יומיות מתחלפות, המבוססות על חומרי גלם מקומיים. בימי הסתיו מוגש מרק טוב של דלעת, סלמון טרי בקרם אנשובי וחזה ברווז עם כרוב בדבש. את הארוחה כדאי ללוות ביין הבית המקומי, מיקבים אוסטרים.
זיגמונד פרויד, אינטלקטואלים ואנשי החברה הגבוהה של וינה, נהגו לפקוד את קפה לנדטמן ולדון בכובד ראש בענייני דיומא. זהו אחד מבתי הקפה המפורסמים והקלאסיים של וינה, שבו ישובים כיום בתאים עטויי הקטיפה דוגמניות, צעירים אופנתיים לצד חברי פרלמנט ואפילו הקנצלר בכבודו ובעצמו, השותה קפה וקורא עיתון ללא הפרעה. גם סביב בית הקפה הזה, ניטש ויכוח סוער בין השמרנים לבין הליברלים-מודרנים, שנסוב סביב התוספת הארכיטקטונית של מרפסת הזכוכית שבחוץ, שיש מי שטען שאינה הולמת את רוחו השמרנית של המקום.
מעבר לייחוסו הנשגב של לנדטמן, ההצדקה הקולינרית לביקור בו הינה topenknodel - כופתאה דשנה ולוהטת מבצק גבינה הטובלת ברוטב קר של מרק שזיפים, משמשים או פירות יער - תלוי בעונות השנה, ומהווה את אחד מנכסי צאן הברזל של המטבח האוסטרי.
CAFE LANDTMANN - DR.KARL LUEGER RING 4. 1010 WIEN מחירים : 6.5 יורו לכופתאה
קינוח עם זיגמונד. CAFE LANDTMANN | צילום:
רפי ברזילי, גלובס
ואלס אחרון: CAFE CENTRAL
למרות שמדובר במקום שאותו פוקדים תיירים, עדיין מומלץ לשבת מתחת לשפמו המפואר של הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית סיסי, באחד מבתי הקפה המרשימים של וינה. קפה סנטרל, הממוקם בתוך בניין ארמון ferstel הינו היכל מפואר הקיים משנת 1876, נוצץ ומצועצע עד כדי סכריניות דביקה, וזהו גם סוד קסמו.
התקרה מאוירת והארכיטקטורה מרהיבה. זהו גם מקום מפגשם של אמנים מקומיים, אנשי אקדמיה ומוזיקאים ויש מי שגורס שאת המקום נהג לפקוד בסוף המאה ה-19 עיתונאי צעיר ונמרץ בשם תיאודור הרצל לפני שערק לטובת בית הקפה לנדטמן. כדאי לצאת למבואה האחורית של הקפה כדי לראות את המרפסת היפהפייה, ללגום שוקו חם מלווה בכיפת שוקולד הממולאת בקרם ברולה ומיד אחר-כך לתפוס הופעה בהיכל האופרה המרהיב של וינה.
CAFE CENTRAL -ECKE HERRENGASSE 14. 1010 WIEN מחירים: שוקו חם - 3.90 יורו. עוגה - 4.00 יורו
ארוחת ערב על דבשת הגמל: ZUM SHWARZEN KAMEEL
גם אם אינכם חסידים של וינר - שניצל בגודל של שמיכה ו"טאפלשפיץ" - מנת הדגל של המטבח האוסטרי, חובה להקדיש ערב אחד לבילוי וארוחה במוסד וינאי ותיק המכונה "הגמל השחור". המקום, הקיים משנת 1618, שימש בעבר כחנות לממכר מעדנים ותבלינים אקזוטיים. בתחילת המאה ה-19 נפתחה המסעדה בצמוד לחנות (המעדנייה אגב קיימת עד עצם היום הזה ומוכרת נקניקים, גבינות, שמנים ויינות המוגשים במסעדה) ומגישה אוכל מקומי בסגנון אוסטרי טיפוסי באווירת פונדק עולצת. המסעדה מחולקת לשני חלקים שבחללה המרכזי שותים, מעשנים ומנשנשים כריכונים קטנים לפתיחת התיאבון בעמידה. המקום עמוס לעייפה בשעות הערב ובפרט ביום חמישי שהינו יום הבילויים של וינה - זכר לימים עברו שבהם עשירי העיר נהגו להפגין את עושרם בבילוי הולל אל תוך שעות הלילה המאוחרות. ואם לשפוט לפי הרגלי הבילוי של הווינאים ברובע הראשון והיקר להחריד, עושה רושם שגם בימים אלה, אין רבים הממהרים להשכים לעמל יומם, ולא רק בימי שישי. לאחר שמסיימים לפחות בקבוק אחד של שמפניה אוסטרית מקומית, נכנסים בטקס רב רושם אל תוך חלל ההסעדה, המנותק על ידי דלתות סגורות, ומתיישבים סביב שולחנות המחופים במפות צחורות.
ZUM SHWARZEN KAMEEL | צילום:
ויקיפדיה העברית
בתפריט, כאמור, מנות בשר דשנות מהמטבח הווינאי כמו שניצל עגל מעולה שאותו ניתן להזמין בשני גדלים (אקסטה לארג' ולארג') והמנה שלשמה באים במיוחד מרחבי וינה מביני העניין לאכול - Tafelspitz, האוכל האהוב ביותר על הקיסר פרנץ יוזף - בשר בקר מבושל בצירו (מחלק הסירליון) ומוגש חיוור למראה, אם כי עסיסי ומלא טעם בגרסה המוגשת בגמל השחור. הבשר מלווה בפנכות של חזרת-תפוחים, חזרת-שמנת לטבילה לצד הבשר, רצועות מטוגנות של בצל וקוביות תפוחי אדמה, שיחד חוברים לטיפוס בטוח במעלה העורקים. על הקינוחים במקום, אפשר בקלילות לוותר.
ZUM SCHWARZEN KAMEEL- BOGNERGASSE 5. 1010 WIEN מחירים לדוגמה: 20-30 יורו למנות עיקריות
