נפרדו מאיתנו בדמעות, חיבוקים, נשיקות, מתנות. כל החברים והמשפחה הבטיחו לזכור אותנו, לחשוב עלינו מדי יום ביומו ולצלצל אלינו כל שעה עגולה. אנחנו כמובן הרגשנו שזה נכון ואמיתי עד הרגע שבו עלינו על המטוס וגילינו שכולם כבר שכחו שהיינו קיימים אי פעם.
המשפחה היתה שמחה למחוק את עצם קיומנו לחלוטין ממוחה, אלמלא לקחנו להם את התינוקת. לכבוד הזאטוטה הזו הם נאלצו להתייחס ברצינות גם להוריה ולנסות לשמור על קשר עד שהיא תהיה בת 18 או לפחות תדע לדבר. עם החברים המכה היתה קשה יותר. הפרשי השעות פלוס עלויות השיחות לארה"ב גרמו לכך שנמצא את עצמנו בבידוד טרנס-אטלנטי וניאלץ לשמוע את כל החדשות (תינוקות נולדים, אנשים מתחתנים, קולגות מפוטרים וכן הלאה) בדיליי ודרך הפייסבוק. כמובן שלא התכוונו לתת לזה לקרות ולהבדיל מחברינו ממש לא היינו מוכנים לוותר על הקשרים שטיפחנו במשך שנים ארוכות, ולכן נאלצנו להיות חכמים ולנקוט במספר שיטות להשאיר אותם בחיינו. ועל כך ייאמר: אולי לוזרים, אבל עם סקייפ.
טלפון: למרות שמחירי השיחות הבינלאומיות בישראל הם נמוכים למדי, לא נעים לעשות שיחות ארוכות בתשלום והבעיה האמיתית היא בכלל פסיכולוגית. הצורך להתחיל לחשב שעות לאחור, לחשב דקות לקדימה ולחשב קידומות ואזורי חיוג גורם לרוב תושבי ישראל לוותר על שיחת הטלפון ולראות ארץ נהדרת במקום. ככה היינו יכולים להתחנן שנים שמישהו יצלצל אלינו. במקום זה סגרנו על חבילה עם אחת מהחברות שמציעות מספר טלפון ישראלי ואיקס דקות שיחה לארץ. קיבלנו מספר שמתחיל ב-03 וגורם לכל חברינו לחשוב שהם מצלצלים אלינו לצפון תל אביב, ואנחנו מסבסדים לכולם את השיחות בעלות של 20 דולר בחודש. ככה קונים חברים.
תוכנת מסרים מיידים + מצלמה ומיקרופון: הטלפון הוא פתרון למאותגרים טכנולוגית, אבל מי שלא חושש מגוגל, פייסבוק, סקייפ או מסנג'ר יכול להתחבר מולכם בכל שעה חינם אין כסף. בכל התוכנות הללו תוכלו לקשקש טקסטואלית עם חבריכם בכל שעות היממה, ובשלוש מתוך התוכנות הללו תוכלו גם לראות אותם ולדבר איתם אם יש לכם מצלמה ומיקרופון (היום רוב המצלמות מגיעות עם מיקרופון בילט אין וחלק גדול מהלפטופים מגיעים עם מצלמה בילט אין). כך זוכה סבתא של הבת שלי לראות את הנכדה שלה מדי יום, והיא עומדת על זה שהנכדה תראה אותה בחזרה כדי שהיא תזהה אותה כשנבוא לביקור. יש עוד מבחר תוכנות שיאפשרו לכם את השיחות האלה וכדאי לבחור את זו שמתאימה לכם, בלבד שגם לפרטנרים שלכם יש אותה. כי כאמור, בלי פרטנר, אין שלום. וגם לא להתראות.
אלבומי תמונות ברשת: זה פתרון טוב למי שרוצה לכפות על כל החברים והמשפחה שלו לראות מה הוא עושה בחייו. כך תוכלו לעדכן מדי יום את יקיריכם במזג האוויר בבית החדש שלכם, איך השמנתם, איך הילדה כבר עומדת וכן הלאה. גם תוכלו להשוויץ אגבית בכך שהייתם בניו יורק, אמסטרדם או על הירח, כי אם יש תמונות, אין צורך במילים. נסו את פליקר, פיקאסה, או כל תוכנה אחרת שעושה לכם את זה.
מכתבים ומיילים: כולנו עובדים עם המייל על בסיס יומיומי, אז זו הזדמנות לא רעה להסב אותו לדרך הקלה והנוחה ביותר להתעדכן. זוכרים את מייל התפוצה שאנשים נוטים לשלוח מהמזרח ומדרום אמריקה ומלאים במבחר שמות של מקומות ומאכלים שמעולם לא שמעתם עליהם? זה הזמן להחזיר לחבר'ה האלה. שלחו מייל מסודר לכמה אנשים יחד, וספרו על המקום החדש, על ארועי השבוע ואפילו צרפו כמה תמונות. אולי לא תהיה להם ברירה והם יצטרכו להגיב. אולי הם דווקא ממש ישמחו ויענו. לחובבי האולד סקול – זה הזמן להתיידד עם הדוור ולהתחיל לשלוח מכתבים מנייר: כיף לקבל את זה, אפשר להכניס לשם הפתעות ולפעמים גם מקבלים מכתבים בחזרה.
טיסות לארץ: אין מה לעשות. הדרך הכי טובה להזכיר לאנשים על קיומכם – היא לעמוד מולם. אחת לכמה זמן תאלצו לשלם ממיטב כספכם לגנבים בחברות התעופה, שמסרבים להוריד מחירים למרות שמחירי הדלק כבר מזמן מתחת לקו האדום בכינרת, ולטוס לארץ. ארגנו לעצמכם לו"ז כללי שלוקח בחשבון את הג'ט לאג ואת העומס ואל תשכחו להביא מתנות לכולם, חוץ מלאלה שסירבו לצלצל אליכם, כמובן.
בפרקים הקודמים של המהגרת:
מה עושים בשביל כרטיס אשראי אמריקני?
איך לחצות את אמריקה ברכב?
איך לטוס לחו"ל עם תינוקת בת 4 חודשים
מתל אביב לשיקגו בדרך הקשה