בראש: האווירה
וינה – תאמינו או לא – היא העיר התאומה של תל אביב, אבל בשביל לתפוס אווירה וינאית, נסו לשכוח את כל מה שאתם יודעים על תל אביב: התנערו מהאבק, הנמיכו את קולכם, נועו בנינוחות שקטה. הימנעו מכל מה שנדמה לכם מרעיש או וולגרי, ולבשו פוזה אצילה וקרירה. פתחו, למשל, את כתביו של פרידריך ניטשה ונשמו אריסטוקרטיה טהורה; דונו בעבודתו המרתקת של זיגמונד פרויד והיראו מהורהרים. היזכרו בגיבור התרבות האוסטרי תפוח הריבועים בבטן ובכלל – ארנולד שוורצנגר. שאלו את עצמכם מה מניע אדם להפוך עצמו לגוש סחוסים מזעזע שכזה, או לחילופין, מה מניע את האמריקאים לבחור בו כמושל. פרויד, חברכם החדש, היה טוען משהו בדבר קנאת הפין. נהלו עם הסביבה שיחת סלון בנושא "שוורצנגר – יהיה או לא יהיה נשיא" בשלווה האלגנטית האופיינית. "זלצבורג", מלמלו בשקט. "זלצבורג".
ביד: השתייה
הווינאי שותה כ-1000 כוסות קפה בשנה. הוא גם מעריך יינות מקומיים, אבל לא לשם כך התכנסנו. כדי לזכות בחוויה אלכוהולית אותנטית, יהיה עליכם להאיץ בחבר לטוס לאוסטריה ולהביא עימו אובסטלר (Obstler) – שיכר מקומי פופולארי וזול, שהוא למעשה שנאפס תפוחים עתיר אלכוהול. אין לכם חברים נדיבים? הסתפקו בתחליף מנצח לא פחות: בד-אפל (Bad-Apfel). זהו שנאפס תפוחים מתוצרת גרמניה, עם 41 אחוזי אלכוהול, שאפשר להשיג בכל חנות משקאות בארץ. זהירות, הוא רק נראה תמים.
בפה: המנה
הקלאסה הווינאית היא כמובן שניצל אוסטרי דקיק שהיה עגל רך לפני שעות ספורות, אבל אין כמו משהו מתוק מול הטלוויזיה. אז נותיר אתכם עם נהנתנות מן הצומח - שטרודל תפוחים מענג.
6 תפוחים קלופים ופרוסים
3 כפות סוכר
1 כף קליפת לימון מגורדת
מיץ מלימון אחד
1/2 כוס צימוקים
1 כפית קינמון
לציפוי:
6-8 עלי פילו מוכנים
קצת חמאה מומסת
קצת פירורי לחם
קצת סוכר
קצת אבקת סוכר
טגנו את התפוחים בחמאה. אחרי שלוש דקות הוסיפו את הסוכר, המיץ וקליפת הלימון. כשהתערובת נעשית סמיכה, הוסיפו את הצימוקים והקינמון והניחו להתקרר. פרסו עלה בצק, מרחו בחמאה ופזרו מעט סוכר ופירורי לחם. הניחו את המילוי הקר על הבצק, וגלגלו לשטרודל. המשיכו כך עם כל העלים. מרחו שוב בחמאה ואפו ב-200 מעלות עד שהבצק משחים (20 דקות ככה, תלוי בתנור).
אכלו בתאווה מאופקת. מאופקת משמע סכין ומזלג. הודו לנו על המתכון ההורס באדיבות.
באוזן: המוזיקה
מוצארט, שוברט, היידן ושטראוס בילו בווינה כמה מימיהם הטובים ביותר, אבל בחירת המדור ללא ספק נופלת על ברהמס. גם רומנטי, גם צובט בקישקעס. וזה לא קשור במאום לעובדה שהאורגזמות הכי משובחות שלנו נבלעו בצליליו. נו, אולי קצת, אבל תחשבו לבד מה זה אומר עליו. התארגנו על דיסק של הסימפוניה הרביעית (הלו! אצילות! לא מורידים בחינם), הציעו את המיטה, והניחו לעצמכם להישאב. מומלץ בזוג.
בעיניים: התרבות
מי שמעוניין לייצר אווירה וינאית מסורתית יתקשה לשמור על אלגנטיות, או לפחות על מקדם קוליות כלשהו. כי מה שהאוסטרים הכי אוהבים לעשות בשעות הפנאי זה ללבוש בגדים מוזרים ולפצוח בריקודי עם. ואלס ופולקה הם הפופולאריים שבהם, אבל גם ה"שופלאטלר" (Schuhplattler) – ריקוד שבו הגברים עוטים מכנסי עור, מקפצים ועושים קולות משונים עם העקבים והמכנסיים שלהם – הוא חלק מהמסורת. הצעה שלנו: מוטב שתשכרו DVD של "צלילי המוסיקה" במקום. כך גם לא תפדחו את עצמכם ברבים, וגם תזכו בקאלט תרבותי שמוכיח שהשיק הנאצי הוא יופי של תפאורה לסיפור אהבה. הצטרפו לשירת ה"אדלווייס", עצמו עיניים ודמיינו פסגות מושלגות.