אין תמונה
חופים הם לפעמים
"אני ממש יכולה להבין למה אנטוני קווין התאהב בחוף הזה", אמרה ג' תוך כדי שאיבת שלוק ארוך ועסיסי מקוקטייל האוזו והחמוציות הצונן. במרחק לא גדול מאתנו הפגינה נ' יכולות צלילת שנורקל מרשימות, עולה ובעיקר יורדת מתחת למי הטורקיז חסרי הגלים, לא מפסיקה להתלהב מהמגוון של היצורים הימיים שהיא פוגשת.

מחפשים טיסה זולה לרודוס? היכנסו ל-smartair

"אני חייבת להעלות לפייס תמונה שלי על האבן הזאת", הכריזה ל', והצביעה לכיוונו של סלע קטן שמוצב במרכזו של המפרץ המדהים הזה בעיירה לדיקו (Ladiko) שבו מצאנו את עצמנו בבוקר החופשה הראשון.  

אני, מצדי, החלטתי להישכב בבטלה על החול הזהוב והרך, להביט על המזח הטבעי שבאופק, על המים הצלולים, שנראים יותר כמו מי אגם, וליהנות מן השלווה המוחלטת. אני מניחה שכך בדיוק הרגיש גם השחקן אנטוני קווין, שהצטלם כאן בתחילת שנות ה-60 לסרט "תותחי נברון", אם החליט לקנות את החוף מהממשלה היוונית ולהקים עליו אתר נופש. בסופו של דבר הוחזר החוף לרשויות, אך השם "מפרץ אנטוני קווין" נשמר עד היום והוא ידוע בכל העולם כמקום קסום עם שמש נצחית. הראש, אגב, לא נשאר כאן צלול.

"אז מה עושים אחרי זה?", שאלה ג' בציפייה.

ל', שלקחה על עצמה את תפקיד מנהלת "מסלול" החופשה שלנו, הודיעה בהתלהבות כי ביום הראשון שלנו על האי אנחנו הולכות להתפנק עד הסוף, ושהזמינה עבורנו מבעוד מועד מקומות במסעדת היוקרה מלנוס (Melenos) שנמצאת על גג מלון בעל אותו השם בעיירה לינדוס. המסעדה, כך סיפרה, מציעה תפריט פיוז'ן אנין, והנוף מהגג שלה עוצר נשימה.

"אני מקווה מאוד שזכרתן להביא מעיל", המשיכה, "אחרי זה אנחנו הולכות לדפוק את הראש במינוס שש מעלות בבר הקרח בעיירה. כובע וכפפות תקבלו כבר בכניסה."

אין תמונה
להשתזף טופלס באי הנודיסטים

>> עוד בחופש:

כינרת במרחק נגיעה: צימרים מפנקים בסביבה
זוג הצלמים שכבש את סקוטלנד

10 הערים המרעננות של הקיץ

החתונה היוונית שלנו

בשעה טובה ג' מתחתנת. לאחר התלבטות קלה החלטנו שאנחנו מעדיפות טיסה של שעה ורבע על פני פקקים של שעתיים בדרך לווילה בקיסריה שהתכוונו לשכור, ומשאירות את החבילה העוברת והנר בבקבוק לילידנו העתידיים, את מגש הסושי ולמברוסקו הפטישים לאירועים פחות משמעותיים, ואת החשפן (עדיין מזמינים חשפן?) למאותגרות החיתון. אנחנו נצא מהקופסא ונחגוג מסיבת רווקות של גירל פאוור מצומצם ואיכותי באי הפופולארי והיפיפה רודוס, בסופש ארוך שכולו בטן - גב, אוכל טוב, דרינקים ומסיבות חוף.

עם זאת, על מנהגים מסוימים לא הסכמנו לוותר: באחד מימי החופשה העמסנו את ג' על מונית ספיישל של Central Staion, שהביאה אותנו עד מפתנה של חנות אוישו (Oysho), רשת אופנה ספרדית שנמצאת בעיר החדשה של רודוס באזור נמל מנדראקי (Mandraki), ומתמחה בפריטי הלבשה תחתונה -  וכל זאת במחירים ששווים לכל כיס -  ורכשנו עבורה כמתנת רווקות מספר זוגות חוטיני ובירית לבנה עם סרט ורוד למהדרין. מאחר ומצאנו את עצמנו באזור הקניות של האי, לא חסכנו גם על עצמנו, ובמונית חזרה כבר היה לנו פחות מקום: שקיות עם הלוגואים של H&M, מנגו ובנטון, ואריזות של מותגים מקומיים שרכשנו במחירים זולים יחסית, מילאו את חלל המכונית השועטת בדרכיו המרהיבות של האי.

כהכנה לחוויית המקווה הממשמשת ובאה, נתנו אחר הצהריים טבילה בפלטיה אריאונוס (Platia Arionos), חמאם תורכי אורגינלי שנמצא בעיר העתיקה.

לילה ואי

את תכנון הלו"ז העמוס ביצעה ל' בקפידה, ובעזרתה גילינו את מגוון האפשרויות שמציע אי השמש. מלבד המפרץ המפורסם, היא סחבה אותנו גם לחוף פאלירקי (Faliraki) השוקק וגדוש הפעילויות שבלינדוס - שם התנסינו נ' ואני לראשונה ברכיבה על אופנוע ים, ואילו ג' ו-ל' הסתפקו בשייט בקייקים - ולחוף היחיד באי שמיועד לנודיסטים, שממוקם בין מפרץ אנטוני קווין לחוף Kathara, שם שכחנו בושה מהי והשתזפנו טופלס לצד חבורת שרירנים סקנדינביים.

את ארוחות הערב שלנו סעדנו כמיטב המסורת היוונית: באלקסיס טברנה שבעיר העתיקה, מסעדה ותיקה שמנוהלת על ידי משפחה המגדלת את כל הירקות שמוגשים במסעדה בצורה אורגנית בחממה המשפחתית שנבנתה בפאתי העיר, נהנינו ממאכלי ים משובחים - בהם קיפודי ים מתובלים וקרפצ'יו תמנון - ויינות איכותיים מכרמים מרחבי יוון; ואילו בתמאם (Tamam), אחת המסעדות הידועות באי שממוקמת בעיר החדשה, זכינו לטעום מנות יווניות קלאסיות לצד בשרים ופסטות. הטעם האלוהי של הבקלאווה שהזמנו לקינוח כמעט והפיל אותנו מהכיסא. ראוי לציין כי בניגוד לציפיותינו, מהלכי הארוחות לא לוו בקולות נפץ של צלחות נשברות.

אבל מה, אין כמו רודוס בלילות. את אחד מהערבים בילינו בקזינו רודוס שנמצא בקצה הצפוני של העיירה רודוס. במקום יש לא פחות מ-300 מכונות מזל ו-35 שולחנות משחק, ואפילו ההפסד הפך שם למאוד נוח, כשלאחר שכילינו את כל הכסף שהקצבנו לעצמנו למטרה זו, נכנסו לטבילה בג'קוזי של המלון שבו ממוקם בית ההימורים; ואילו את הלילה האחרון סגרנו במועדון קולורדו שנמצא ברחוב הברים (Orfandiou Bar Street). במקום שלוש קומות, כשבכל קומה מושמעת מוזיקה שונה ובקומתו הראשונה מתקיימות הופעות חיות.

בדרכנו חזרה מהבילוי, בעודנו שמחות וטובות לב, קיבלה לפתע ג' הודעה בנייד מהחתן המיועד: "חזרתי ממסיבת הרווקים. המזגן בצימר לא עבד והזענו כל הלילה, ד' קיבל הרעלת קיבה מהסלמון המקולקל שאכלנו, והאוטו של ר' שבק חיים בדרך חזרה. היה נפילה, מקווה שאת נהנית יותר". ג' לא התבלבלה ובאותו הרגע שלחה לו תשובה: "בובי מסכן שלי, את יום הנישואים הראשון שלנו נחגוג ביחד ברודוס. היה פשוט מעולללה".

אין תמונה
אין כמו רודוס בלילות

לפרטים נוספים: arkia.