אז מה נחמד בהסכם השמיים הפתוחים חוץ מזה שהוא גורם פה ושם לשביתות בנתב"ג ולהמוני אנשים שהשקיעו את מיטב כספם בטיסות שבוטלו לאיים בהתאבדות? הקטע הזה שחברות תעופה חדשות נכנסו לשוק ואפשר לטוס יותר בקלות לחו"ל, ולא רק אם צמים במהלך הטיסה וטסים רק עם הבגדים שלגופך איזי ג'ט סטייל, אלא חברות תעופה אמיתיות שאפשר לטוס עם מזוודה ומי שסוטה אף יכול ליהנות ממזון בחינם במהלך הטיסה.

>> לפייסבוק של mako חופש

עכשיו אתם תגידו וואלה יופי מה זה עוזר לי, אם הייתם אוהבים שקר לכם אז פשוט הייתם מפסיקים לשלם חשבון חשמל, חופשה זה כיף וכשקר אז לא כיף. אבל אז אני אגיד לכם ששכחתם את ספרד החמודה! ואז תגידו עלק לא קר בספרד - בברצלונה יש שלג לפעמים. ואז אני אגיד לכם "לא מתוקים שלי, שכחתם את מדריד! שהיא גם יותר מגניבה מברצלונה וגם מזג האוויר בה ממש מזכיר את ישראל!". ואז אתם תגידו "אוקיי, יש מה על מה לדבר אבל רגע, על כמה זול את מדברת?" ואז אני אגיד "זול אני אומרת לכם! בחברת אייר אירופה אפשר למצוא כרטיס טיסה למדריד החל מ-219$. וכולל כל השירות כן? כבודה, ארוחה חמה, אפשרות הזמנת מושבים מראש ושירות צ'ק אין מוקדם" ואם אתם תגידו שסבבה והכל אבל עדיין נשמע שדי קר אז אני אגיד לכם שאתם בכיינים ושבכל מקרה תזמינו עכשיו במחיר הזה ותטוסו מתישהו עד יוני 2016 ותהיו בריאים. ואז אתם תגידו "אוקיי, אמרת מגניבה, למה בעצם התכוונת?" אז אני אתחיל לספר לכם ואז אתם תקטעו אותי ותגידו "רגע, אבל אנחנו בכיינים וקר לנו, איך נדע שהמקומות שהמלצת לנו עליהם עדיין יהיו פתוחים ביוני 2016?" אז אני אגיד לכם שוואלה, הפעם ממש הגזמתם אבל במדריד יש את המסעדה הכי עתיקה בעולם שנוסדה ב-1725 ואם זה לא מסמל יציבות בשבילכם אני לא יודעת מה כן, ואולי כדאי שבכלל לא תטוסו כי בטח אתם גם פוחדים מטיסות. ואז תתרצו טיפה ותסכימו לשמוע מה יש לעשות במדריד. אז ככה:

פוארטה דל סול, מדריד (צילום: נגה קרני)
קצת אווירה ספרדית | צילום: נגה קרני

קודם כל, לכל הפשוטות שבינינו (ובהן החתומה מטה) - ממש לאחרונה נפתח סניף של Primark במדריד. כידוע פשוטות לא חסר, ורוב הזמן תורי ענק משתרכים מחוץ לחנות כמו ביום הראשון של איקאה בארץ, אבל אפשר למצוא זמנים פחות עמוסים (יום ראשון על הבוקר למשל) ולחגוג על ארבע קומות של טקסטיל זול שבמזרח אסיה סבלו בשבילו כהוגן. אני באופן אישי הכי התלהבתי מחולצה עם פייטים שכשמברישים אותם לצד אחד יש אימוג'י לבבות וכשמברישים לצד השני יש אימוג'י בוכה, אבל אני לא שפטתי אתכם על זה שקר לכם אז בואו נשאיר את זה הדדי. כמו כן צרכנות נבונה תהיה לבוא בלי מעיל מהארץ ולקנות שם משהו זול ומחמם.

Mercado de San Ildefonso, מדריד (צילום: נגה קרני)
Mercado de San Ildefonso | צילום: נגה קרני

פלא השופינג הזה קורה ברחוב גראן ויה (Gran Vía), שמרושת כולו בסניפי ענק של כל הרשתות הגדולות. לצד H&M, זארה, ברשקה, פול אנד בר ומנגו שיש גם בארץ (למרות שכל פשוטה יודעת שאין מה להשוות את המחירים וההיצע שבאירופה לסחורה היקרה והמבאסת ברובה שמגיעה אלינו), אפשר למצוא חנויות של לפטיז ("שאריות" של קולקציות עבר של הרשתות הגדולות במחירים מצחיקים), סטרדיווריוס (עוד רשת בת של זארה), ספורה והחנות הרשמית של ריאל מדריד.

כשפונים לרחובות הקטנים יותר שיוצאים מהרחוב העצום הזה אפשר למצוא רשתות לבנות בסרט שהן קצת פחות פשוטות כמו חנות הקוסמטיקה של LUSH, בה תמצאו שלל סבונים, קרמים ומסכות בעבודת יד בתצוגה שתשאיר אתכם פעורי פה, רשת כלי הכתיבה והדברים המגניבים המינמימלסטיים היפנית Muji (בסניף ברחוב Goya יש אפילו קומת סיילים תת קרקעית שניתן לפספס בקלות, אך לא פשוטות כמונו!), סניף של COS שידיד מסוג זכר טוען כי הוא הכי טוב שיש באירופה מבחינת מבחר לגברים, רש חנויות הצעצועים הנחשבת Imaginarium וחנויות נעליים מוגזמות של ג'פרי קמפבל.

סבבה והכל, אבל איפה הג'נטריפקציה שלנו אתם שואלים? למי שפחות בקטע של רשתות ענק כדאי להמשיך עם הרחובות הפחות ענקיים הללו לעבר שכונות צ'וואקה (Chueca) ומאלסאניה (Malasaña).

בין הבניינים היפים שהיו פעם שיכוני פועלים (שרחוקים מלהזכיר את שיכוני הרכבת הנהוגים אצלנו) תמצאו שכונות שעד הניינטיז היו מלאות בסמים מהסוג המכער, הזנחה, פשע ותעשיית מין משגשגת, עד שנפתחה שם חנות ספרים שהייתה המקום הגיי פרנדלי הראשון באזור (אירופה והכל, אך בל נשכח שעד 1975 ספרד הייתה תחת שלטונו הפאשיסטי של פרנקו, ולחברה לקח כמה שנים להתנער מהשמרנות), וכיום יש לנו אזור היפסטרי למהדרין על כל בוטיקיו, מסעדותיו ופאביו. אם אתן פשוטות של הביוקר, פנו לרחוב Serrano, שם תמצאו מותגים ומעצבי על כיד המלך.

הגנים מאחורי ארמון פלאסה דה אוריינטה, מדריד (צילום: נגה קרני)
הגנים מאחורי ארמון פלאסה דה אוריינטה | צילום: נגה קרני

מדריד עצמה לא מאוד גדולה וקל מאוד להתמצא בה, ואיפה שלא תטיילו סביר שתעברו בדרך בארמון המלך פלאסה דה אוריינטה (Plaza de Oriente), ששימש בעבר כמשכנו של בית המלוכה וכיום הוא משמש לטקסים ממלכתיים בלבד. בסמוך לארמון נמצאים גנים אירופיים למהדרין שמשקיפים לבית האופרה. נקודת ציון חשובה נוספת היא הכיכר Puerta del Sol - לבה של העיר, לא רק במובן ההיסטורי או התרבותי, אלא גם במובן הכי מעשי שיש: זוהי נקודת ההתייחסות ממנה נמדדים המרחקים לכל שאר המקומות בספרד, והיא מכונה גם Kilómetro Cero (קילומטר אפס).

ומה אוכלים? למרות שמדריד רחוקה מהים, המלך פליפה השני שהקים אותה ממש אהב דגים ודאג שתוקם מערכת לוגיסטית שתשנע לחצרו דגים טריים מכל חופי איבריה, ועד היום תפקידה ההיסטורי כממלכת דגה טרייה נשמר, ושוק הדגים בה הוא השני בגודלו בעולם (היפנים מובילים כמובן). את הקטע עם טאפאסים ואוכל שהוא טעים ניתן להניח שאתם מכירים, אז תדעו שזה משתדך נפלא עם דגה עשירה. גם תפקידה הגיאוגרפי כשוכנת באירופה ראוי לציון, והמהדרין יבקרו לפחות פעם אחת בסניף של מקדנולד'ס ו/או ברגר קינג (מבחר מנות ביורו אחד!).

שוק הדגים, מדריד (צילום: נגה קרני)
מבחר הדגה בשוק הדגים | צילום: נגה קרני

לקולינריים יותר יש מספר שווקי אוכל מקורים על כל המשתמע מכך (=אוכל טעים וזול שהוא לא בשרונה מרקט). המומלץ ביותר הוא שוק סן מיגל (Mercado de San Miguel) ליד פלאסה מאיור (Plaza Mayor). הוא פתוח בימים ראשון עד רביעי מ-10 בבוקר עד חצות ובחמישי עד 2 בלילה. מומלץ להתחיל שם את הבוקר עם מוחיטו ב-7 יורו עם פירות טריים וכל היום יהיה הרבה יותר נחמד, חוץ מהרגע הזה שיהיה לכם פיפי ואז תיכנסו לאיזה מקום ותבקשו להשתמש בשירותים ותקנו משהו לשתות כי לא יהיה לכם נעים ואז יהיה לכם שוב פיפי וחוזר חלילה. גםMercado de San Anton ו-Mercado de San Ildefonso הם סבבה לגמרי, אבל קצת יותר מזכירים את שוק האוכל בנמל יפו השם ייקום דמו, אז לשיקולכם. כמו כן, שימו לב שהספרדים מצחיקים ואם יגידו על משהו שהוא טורטייה אל תצפו לקבל את הבצק המקיסקני הזה אלא פריטטה.

שוק סן מיגל, מדריד (צילום: נגה קרני)
ובכן, אלו זיתי ענק | צילום: נגה קרני

מה עוד? במדריד שוכנים שלושה מוזיאונים גדולים, טובים וחשובים: הפראדו, ריינה סופיה ותיסן בורנמיסה (Prado, Thyssen ו-Reina Sofía) שממוקמים ממש קרוב זה לזה באזור שמכונה "משולש הזהב של האמנות". אפשר לרכוש כרטיס אחד (Paseo del Arte) לכולם, שמקנה כניסה חד פעמית לכל אחד מהם ותקף לשנה תמימה. אם באתם לעשות טיול אמנות אז לכו על זה, אבל אם הזמן מאפשר רק אחד אז לגמרי לכו על הפראדו, ותודו לוולסקז, גויה, רובנס וברויגל בהזדמנות.

ואם נגיד עכשיו תגידו "סבבה והכל אבל לא כזה בא לנו", אז אני אגיד לכם "יו אתם משוגעים לגמרי! אבל שדה התעופה של מדריד ממש גדול ויפה ושווה ויש בו פינת עישון שהיא גינה כזאת יפה אפילו שהיא רק לפני הבידוק הביטחוני" ואז כזה תגידו "אבל זה קצת מפגר לנסוע רק בשביל שדה התעופה" אז אני אגיד לכם "נכון יא מצחיקים בשביל זה יש לחברה שנסעתי איתה מלא טיסות המשך לכל מיני יעדים בספרד, שהן גם ממש זולות - נגיד ברצלונה, מלאגה, ולנסיה פלמה וכו' - החל מ- 270$ ומחיר כרטיס טיסה לאיים הקנריים החל מ-340$. ואז נגיד תגידו לי "בעצם בכלל לא בא לי אירופה יש דיבור שמלא שם בדאע"ש" אז אני אגיד לכם מבינה לגמרי, הכי תמשיכו לאמריקה הלטינית ותחכו רק ממש לא הרבה זמן בשדה התעופה הקולי כאמור, נגיד לסאו פאולו, בואנוס איירס, לימה, הוואנה, מקסיקו סיטי, סנטו דומינגו, מונטווידאו, קאנקון ואסונסיון, ואם תתאפקו עד יולי 2016 אז אפילו תוכלו לטוס לבוגוטה ישר מתל אביב! כאילו מלוד ועם לעצור בדרך במדריד אבל בוגוטה!! בוגוטה מ"נרקוס"! ולזה כבר אין סיכוי שתגידו לא, אז עבודתי כאן תמה.

הכותבת הייתה אורחת של חברת התעופה אייר אירופה.

>> תמיד תהינו: למה הטיסה חזרה תמיד קצרה יותר?
>> הם כבר התחילו: שוקי הכריסמס הכי שווים