באוגוסט לפני שנתיים וחצי החלטנו לטוס לסן פרנסיסקו לטיול משפחתי. "חפשו משפחה ישראלית שגרה בסן פרנסיסקו, שמתכננת להגיע לישראל באותם תאריכים, והחליפו עמם בתים. ככה תוכלו להאריך את השהות שלכם, ולחסוך בעלויות הלינה" - זה היה הניתוח הכלכלי שעשה עבורנו חבר.
דבריו נשמעו הגיוניים. עכשיו כל שנותר היה להתגבר על שתי מהמורות: אחת - המחסום הפסיכולוגי של להשאיר את הבית שלנו בידיים זרות, והשנייה - למצוא משפחה שאנו יכולים להיות בטוחים שניתן להפקיד בידיה את ביתנו.
החלטנו לבצע את ההחלפה. ההחלפה כללה גם רכבים. חתמנו על חוזה הדדי וביום הנחיתה שלנו שם חיכתה לנו השכנה עם המפתח לבית, לרכב, והסברים על תפעול הבית. הבית היה יפייפה, גינה גדולה ומטופחת וחמישה חדרי שינה. לילדים היו צעצועים לשחק, אנחנו נהנינו מגישה חופשית לכל תכני נטפליקס וכרטיס חבר מועדון לסופרמרקט האיזורי. טיילנו חודש באיזור, טיולי כוכב. אם היינו צריכים לשלם על כל הטוב הזה, זה היה עולה לנו עשרות אלפי שקלים לחודש.
החלפת הבתים הזו - כחלק מטרנד הכלכלה השיתופית ששוטף את העולם - חסכה לנו כ-2,500 שקל ביום: עלויות לינה + ארוחות במסעדות + עלות השכרת רכב. על פני חודש מדובר בסכום אדיר.
אי.ביי של הכלכלה השיתופית
לתופעה הזאת, שבה אנשים משתפים רכוש או שירותים אחד עם השני במקום לשלם עליו כסף לחברה מסחרית, קוראים כלכלה שיתופית. אם לפני שנתיים־שלוש היא היתה טפטוף, כיום היא כבר מבול של ממש. המבול הזה הוא כסף שנגרע מהכנסות של חברות ותאגידים שמשכירים חדרים בבית מלון, מכוניות וכו'.
פייסבוק במקרה הזה משמש כפלטפורמה לשידוך בין משפחות. ניתן לבצע החלפת בתים גם באמצעות אתרים גלובליים. היתרון שבביצוע הפעילות באמצעות פייסבוק הוא האפשרות לגלות מי החברים המשותפים שיש לנו עם המשפחה השנייה, ולברר עליהם קצת יותר פרטים באמצעות אותם חברים משותפים.
אחד ממבשרי התופעה הוא אתר TaskRabbit, שהוקם כבר ב–2008. הקימה אותו לאה בוסק, אחרי שנתקעה פעם אחר פעם ללא אוכל לכלב שלה. היא הציעה לשכן שלה להחליף משימות: הוא יקנה עבורה אוכל לכלב בכל פעם שילך לקנות לכלב שלו, והיא בתמורה תתן לו שירות אחר שהוא זקוק לו.
האתר, שמאפשר לאנשים להחליף ביניהם שירותים בכל רחבי ארה"ב, דישדש בשנים הראשונות לקיומו, אבל כיום הוא האתר הגדול בתחומו. שלושה סבבי גיוס כספים, הכניסו לקופתו כמעט 40 מיליון דולר של משקיעים, שמשוכנעים שכלכלה שיתופית היא הדבר הבא.
האתר, שזכה להגדרה "האי.ביי של עולם השירותים", מאפשר לאנשים לתאר את המשימה שהם מבקשים לבצע או שיבצעו עבורם, ומה הסכום המקסימלי שיהיו מוכנים לשלם או לקבל עבור ביצוע משימה זו. ראשי האתר ניסחו את המוטו שלו כך: אנחנו נמצא מי שיעשה עבורכם את המטלות — ננקה את הבית, נבנה את הרהיטים שקנית באיקאה; נקדח עבורכם את המדף לקיר, כדי שאתם תוכלו לבלות יותר עם הילדים, לקרוא סוף סוף את הספר ההוא שקניתם, לעשות ספורט ולהיפגש עם חברים.
לפני עונת חג המולד האחרונה, למשל, התפרסמו בשבועות האחרונים מאות הודעות שקוראות לאנשים לתת הצעת מחיר או להחליף שירות סיוע בהובלת עץ אשוח, תליית קישוטים גבוהים על העץ, סיוע באריזת עשרות או מאות מתנות או סיוע בתכנון מסיבת חג מולד.
פוטנציאל צמיחה שעדיין אינו מנוצל
משפחת כהן, המתגוררת בבוסטון, מחליפה בתים מדי שנה, לחופשה המשפחתית שלה בישראל. "אנחנו עושים שימוש באתר קרייג ליסט האמריקאי לחיפוש בתים בישראל. כך מצאנו בית מקסים בתל אביב", מספר אבי המשפחה, שמעדיף לא להיחשף בשמו. "אנחנו מגיעים לישראל בכל שנה באוגוסט לשלושה־ארבעה שבועות. ההוצאה המשפחתית על חודש מחיה בישראל — דלק, מזון, בילויים — יקרה מאוד ביחס למה שאנחנו משלמים בבוסטון, לכן הפתרון של החלפת בתים ומכוניות הוא מצוין עבורינו", הוא אומר.
משפחת כהן אינה היחידה שהפכה את הכלכלה השיתופית לאורח חיים. לפני חודשיים פרסמה קבוצת הפרסום הבינלאומית ליאו ברנט מחקר שעסק בשאלה מהו הפוטנציאל של הכלכלה השיתופית ועד כמה היא יכולה לצמוח.
התוצאות, המתייחסות לארה"ב בלבד, מצביעות על רמת ההיכרות נמוכה יחסית של האמריקאים עם האפשריות הגלומות בכלכלה שיתופית: 72% כלל לא מכירים את התחום ולא עשו בו שימוש; 9% מכירים את הנושא היטב ועושים בו שימוש תדיר; והיתר מכירים את הנושא אך עדיין לא התנסו בו לעומק. תוצאות המחקר מצביעות, לטענת החוקרים, על פוטנציאל הצמיחה הגדול של התופעה, שצפויה להערכתם להשפיע בשנים הקרובות על תעשיות רבות.
"החיבור המיידי של כולנו ל–GPS סלולרי, יחד עם המעורבות העמוקה שלנו במדיה חברתית וההבנה ששני אלה יחד יכולים לחסוך לנו הרבה כסף — נתנה דחיפה עצומה לכלכלה השיתופית בזמן אמת. ספר לי איפה אתה, ואספר לך מה אתה יכול לקבל וממי, ברגע זה ממש", נכתב במחקר של ליאו ברנט. "האינטרנט בכלל, והסלולר בפרט, הכניסו את הכלכלה הגלובלית לסחרור. זה שינוי אדיר, שמרחיק אותנו ממודל הבעלות התמידית על הכל, למודל שבו אנחנו בוחרים מה לקנות, מה לשכור ומה להחליף. זהו אתגר אדיר לכמעט כל סוגי העסקים", מצוטטת החוקרת ליסה גאנסקי, שכתבה ספר בנושא.
תעשיית המלונות והרכב נפגעת
במחקר גלובלי ראשון מסוגו, שערכה חברת המחקר נילסן ופורסם ביוני 2014, ניתן לראשונה ניתוח של ממדי התפוצה של כלכלה שיתופית בעולם: 68% מהנשאלים אמרו שיהיו מוכנים לשתף או להשכיר לאחרים מוצרים אישיים שלהם; 66% אמרו שישכרו בשמחה מוצרים או שירותים מאנשים אחרים שלא באמצעות חברות או תאגידים. על פי המחקר, המוצרים הפופולריים ביותר בעולם לשיתוף הם בתים לנופש, מכוניות, אופניים וציוד ספורט ושירותים. במחקר השתתפו 30 אלף משיבים מ–60 מדינות.
המחקר של נילסן, שהשתתפו בו גם ישראלים, מציג השוואה בין מדינות שונות בנכונות של המשיבים מהן לקחת חלק בפעילויות שיתוף כלכלי. המחקר לוקח בחשבון את רמת החופש הכלכלי של הפרט בכל אחת מהמדינות. ישראל מדורגת באמצע, מבחינת נכונות אזרחיה להחליף או לשתף מוצרים ומבחינת רמת החופש הכלכלי במדינה. המדינות שבהן הנכונות לשיתוף היא הגבוהה ביותר הן ונצואלה, ברזיל, הונג קונג וסינגפור. המדינות שבהן הנכונות היא הנמוכה ביותר הן הולנד, פינלנד ובריטניה.
התעשיות שכבר למדו על בשרן את השפעת עולם ההחלפות הן תעשיית התיירות והרכב: רשתות בתי מלון בכל העולם נתפסו לא מוכנות עם התחזקות אתר Airbnb לשכירת בתים וחדרים מאנשים פרטיים לפרקי זמן קצרים. ההערכות הן שב–2013 לבדה הוזמנו באמצעות Airbnb בין 12 ל–15 מיליון לילות. זהו כסף שנגרע ישירות מתעשיית המלונאות. כעת, שואלים את עצמם בכירי Airbnb כיצד יוכלו להתמודד בצורה נכונה עם המגמה של החלפת בתים לנופש, מבלי שכסף עובר ידיים בין הנופשים.
אוויס, חברת השכרת הרכב, החליטה להוציא 500 מיליון דולר על רכישת זיפקאר לפני שנה וחצי. הסיבה: זיפקאר, שעוסקת בהשכרת מכוניות לפי שעה ושיתוף מכוניות בין אנשים תמורת כסף, התחילה לאיים על הכנסותיה של אוויס בארה"ב ובאירופה.
בכתבה רחבה אודות התעוררותה של הכלכלה השיתופית, שפורסמה לפני ארבעה חודשים ב"הרווארד גאזט" - העיתון הרשמי של אוניברסיטת הרווארד -סטארט אפ, תחת הכותרת The Big Share, מצהירים בכירי בית הספר למינהל עסקים של הרווארד כי הכלכלה השיתופית היא "עסק גדול מאוד, שרק ילך ויגדל, ויכניס אליו עוד ועוד חברות מתחומים שונים". המשקיעים, כך מוסבר בכתבה, אוהבים את הסטארט־אפים שמתעסקים בדרך כזו או אחרת בכלכלה שיתופית, והכסף זורם אל חברות אלה.
האתגר הגדול של התחום הזה כיום, כפי שמוגדר במחקר של ליאו ברנט, הוא מימוש הפוטנציאל האדיר שטמון בו כתחום שנמצא בחיתוליו — וכיצד יכולות חברות מסחריות להשתלב במהלכי שיתוף בין צרכנים, בעיקר על ידי בניית פלטרפורמות דיגיטליות שיסייעו לצרכנים להוציא לפועל את מהלכי השיתוף שלהם.
מסעות הח"כים לחו"ל
ישראלים שהצליחו למצוא שקט נפשי ובזול
הכותבת היא יועצת דיגיטל למותגים וארגונים
