"מנהל המקום מסרב לתת שירות להודים", כתב סטפן קאיה מניו דלהי בפוסט על בית הקפה הישראלי "פריקאסול". הפוסט עורר הדים ברשתות חברתיות ובבלוגים וזכה לתהודה באתרי חדשות מקומיים בהודו ביממה האחרונה. לדברי קאיה, בניגוד אליו, לחברתו סירבו לתת תפריט בטענה כי בית הקפה - שנמצא בעיירה בעמק פרוואטי החביב על תיירים, בהם תרמילאים רבים מישראל - מיועד לחברי מועדון בלבד. קאיה כותב כי בעל המקום, שנקר דהאנק, טען שנתן לו תפריט כדי להיענות לבקשתו, אך ממילא לא היה מאפשר לו להזמין.

קאיה החליט לפנות לסועדים, שטענו כי אין בדברי בעל המקום ממש. "הבהרנו ללקוחות, הלבנים באופן בלעדי וישראלים באופן ניכר, כי בעל המקום מנהל סוג של אפרטהייד בבית הקפה שלו. הם המשיכו ללגום תה ולאכול שניצלים", מסכם קאיה את מה שקרה לאחר שהוא וחברתו נתבקשו לעזוב את המקום. גולשים אחדים, בהם גם קאיה עצמו, ציינו כי על אף שבבית הקפה עובדים ישראלים, בעל המקום, דהאנק, הינו הודי שמבקר תדיר בישראל. היו גם שטענו כי היו במקום ולא חוו אפליה, אבל כמו במקרים רבים מסוג זה, מרגע שהפוסט זכה לתפוצה רחבה - עשרות טענות דומות עלו ביחס לפריקאסול.

ישראלים בהודו. ארכיון (צילום: סרג' אטל, פלאש 90)
ישראלים בהודו. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: סרג' אטל, פלאש 90

הסיפור עורר גם דיון ביחס לבתי קפה ואירוח נוספים בעיירה ובנוגע למקומות תיירותיים בהודו בכלל. חלק מהטענות הופנו כלפי בתי עסק המסרבים לשרת הודים, או שמתנים זאת בהישארותם באיזור מוגדר, ומעניקים שירות מלא רק לתיירים. רוב בתי העסק שהואשמו באפלייה, כמו מסעדה בניו דלהי המעניקה שירות רק ליפנים ומועדון בגואה המיועד רק לתיירים מרוסיה, פונים ללקוחות על בסיס לאום. כך גם פריקאסול, בית קפה כשר עם שילוט בעברית ותפריט שמורכב ברובו ממוצרים מישראל.

בין אם המקרה הוא תוצר של קצר בתקשורת ובין אם בתי עסק שפונים בעיקר לתיירים מעדיפים לא לתת שירות להודים (טענה לא מופרכת בפני עצמה: בתי אירוח יודעים כי לקוחות הודים עלולים להרחיק תיירים מהמקום, וזאת על רקע תופעות של שידול תיירים ותיירות הסובלות מהטרדה מינית מצד מקומיים) - הנזק כבר נעשה.

על אף שהמוניטין של התייר הישראלי בעולם הוא לא מן המשובחים, ולא תמיד בצדק, במקרה זה, כמו במקרים דומים בעבר, חלק משמעותי מהתגובות הופנה כלפי ישראלים, ובייחוד נטייתם של תיירים ישראלים בהודו להקים "קולניות ישראליות". מעבר לכך הועלו טענות נגד ישראל והתרבות הישראלית שקשרו בין המקרה לבין ההתנחלויות ביהודה ושומרון והשירות הצבאי.

למרות שנעשו מספר פניות לבעל המקום, הוא ומכריו לא מסרו תגובה, וזאת כי ביקשו לא לשתף פעולה עם "העליהום התקשורתי" - כך לדברי מכר של בעל המקום.