חד נס 229 (צילום: ארנולד בר)
לא מתפשרים על פחות מווילה יוקרתית עם בריכה פרטית | צילום: ארנולד בר

פעם בחצי שנה אורזת גילי בהט-אשכול, אשת אופנה בשנות ה-50 לחייה, תיק נסיעות קטן ואת בן זוגה, ונוסעת לחופשה בצימר יוקרתי. היא מוכנה לשלם כמה אלפי שקלים ללילה, העיקר שיהיה ברמה. "השאיפה היא לבחור בצימרים הכי יוקרתיים", היא קובעת. "אני מחפשת שיהיה סופר נקי ואסתטי, שהסביבה תהיה נעימה, שכל דבר יהיה איכותי – האוכל, המצעים, הסבונים. הניקיון והאחזקה מאוד חשובים לי, אין מה לעשות, דברים כאלה עולים. אפשר לשלם 500 שקל בלילה על צימר בקיבוץ, ואז הרמה של השירות והמקום עצמו יהיו בהתאם".

גם שרון מור, מעצבת ממרכז הארץ שמעדיפה אף היא להשקיע עוד כמה שקלים כדי לקבל את החופשה האולטימטיבית, מבהירה ש"יש איזו רמה שבשבילה את משלמת יותר. זה צריך להיות משהו שעוד לא ראיתי, עם רמות על של ניקיון ואסתטיקה שבלעדיהם אין למקום זכות קיום".

שתיהן לא לבד: שיטוט בפורטלי הצימרים בארץ מגלה שבשקט בשקט, הפכנו למעצמה אדירה של צימרי יוקרה, או בשמם המקובל "סוויטות". אם פעם שיא הרומנטיקה היה בקבוק יין זול בבקתת עץ מבודדת, וג'קוזי לנוף היה שיא הפינוק, הרי שהיום אנחנו לא מתפשרים על פחות מווילה יוקרתית עם בריכה פרטית מחוממת, מיטה בגודל אצטדיון כדורגל, ושף אישי צמוד.

כל מומחי הנופש מסכימים שהמגמה המרכזית בתחום, שהולכת ומתחזקת בשנתיים האחרונות, מושכת לכיוון היוקרה: צימרים שפינוקי הסף שלהם כוללים בריכה פרטית מחוממת, מסכי ענק וארוחת בוקר יוקרתית ועתירת דליקטסים, והמפנקים במיוחד ישקיעו גם בסאונה בחדר, חוות סוסים צמודה ושף פרטי. המוטו הוא להעניק לנופשים חוויה אינטימית, מפנקת, מוקפדת ומנקרת עיניים – והם בתמורה שולפים מהארנק סכום שנע בין 1,500-3,150 שקל ללילה אחד.

"הטרנד האחרון בפירוש נוטה למפואר", מסבירה נטשה שטיינברג, מבקרת צימרים במדריך פסגה, "מתחמים עם בריכות מחוממות ומקורות, למשל, הפכו לנפוצים כי בעלי צימרים ראו שאנשים מחפשים בריכת שחייה פרטית מחוממת, ולכן זה הפך להיות סוג של תוספת חובה, כמו מה שהיה פעם הג'קוזי".

"הישראלים מחפשים היום חוויה מסוג אחר, צימר עץ סטנדרטי כבר לא מספיק", מוסיף ציקי הירש, מנכ"ל אתר הנופש Weekend. "את הג'קוזי מחליפה סאונה יבשה ורטובה, את החצר עם הערסל מחליפה בריכה פרטית עם מיטות שיזוף מפנקות, ואת המיטה וחצי מחליפה מיטת קינג סייז, שמכוסה בסדיני כותנה איכותיים. והשדרוגים רק ממשיכים. זה תחום שחייבים לחדש בו כל הזמן".

שקיעה לבנה צילום- בני וודו (יח``צ: בני וודו)
צימר עץ סטנדרטי זה לא מספיק. בקתה כפרית | יח``צ: בני וודו

"האורחים שלנו ראו עולם"

מתחם הצימרים של שלום (47) ודורית (44) כהן שבמושב לימן, אחוזת דוריתא, עונה בדיוק על ההגדרות: בני הזוג הקימו את המתחם לפני כשנתיים כדי להגשים חלום ישן, וכיום הם מתחזקים ארבע סוויטות מפוארות המציעות לאורחים, בין השאר, כניסות פרטיות, בריכות, מצעים איכותיים, מיניבר מלא, מכונות אספרסו, ארוחת בוקר ברמה גבוהה ועוד שלל תופינים.

"כשבנינו את המקום, ראינו לנגד עינינו את האורחים שאמורים להגיע אלינו", מסביר שלום. "אתה אמור לארח אנשים שישלמו  2,000 שקל ללילה. אלה אנשים שראו הכל, טעמו הכל, ישנו על המצעים הכי טובים. אתה חייב להיות בטופ של הטופ כדי לעמוד בסטנדרטים". שלום מבהיר שהסטנדרטים מתחילים בחומרים שמהם נבנות היחידות, בבחירת האסלות, בכמות הכותנה שבמצעים.

גם הצימרים שמפעילים יואב (41) ואיתי (40) ערד-פנקס בחד נס, חד נס 229, עונים על הסטנדרטים החדשים בשוק. בני הזוג עזבו לפני כשנה את תל אביב ועברו להתגורר בצפון כדי להגשים את החלום להקים מתחם צימרים, כשהחזון היה להקים משהו שהם מכירים מחופשותיהם בעולם. הם מתחזקים שלושה צימרים מפוארים המציעים לאורחים נוף מופלא ושקט מופתי, וגם בריכות שחייה אקולוגיות ובר-מסעדה פרטי שאותו הם מפעילים בעצמם.

"כולם נוסעים לחו"ל. כולם מכירים איך נראה נופש ברומא, לונדון ופריז. חצי מהאנשים שמחפשים צימרים לא ילכו לצימר בלי בריכה", מסביר יואב. "זה עד כדי כך שגם בריכה משותפת כבר לא מספיקה, אלא רק פרטית. הקהל נהיה מתוחכם, הדרישות עולות. העולם מתקדם ואנחנו רוצים גם".

דוריתא 3, צימרים יוקרתיים (יח``צ: רועי חן, מדריך הפסגה)
"כדי לעמוד בסטנדרטים אתה חייב להיות בטופ של הטופ". אחוזת דוריתא | יח``צ: רועי חן, מדריך הפסגה

הראשונים לשים את התווית "יוקרה" על הצימרים שלהם היו דורית ופיני סלמה, שהקימו בשנת 2000 את "פנחס וגסטון" – ארבע סוויטות מושקעות במושב לימן שבגליל המערבי. במבט לאחור הם מסבירים שרצו לגרום לאנשים לצאת לנופש כפרי מבלי להתגעגע הביתה. "שמנו בחדרים מערכות קולנוע, שאז נחשבו להמצאה גאונית אבל היום הם סטנדרט", אומר סלמה, "ירדנו לפרטים שאף אחד לא ירד אליהם עד אז. רצינו להגיע לקהל שהוא מעמד בינוני-גבוה, גם היום זה היעד, אבל באים אלינו הרבה אנשים מכל הסוגים. השוק היום מאוד רווי".

במה זה מתבטא?
"יש המון יחידות שקוראות לעצמן 'בוטיק' או שמות תווית 'יוקרתי', למרות שכל קשר בין התמונות למציאות מקרי בהחלט. אני אישית לא מרגיש את התחרות כי אנחנו די מותג, בעלי צימר מתקשרים אלינו לקבל טיפים".

"אנשים היום מחפשים תשומת לב מאוד מאוד גבוהה לצרכים שלהם", אומרת בהט-אשכול, "זה נחמד שלכל צימר יש ייחוד, הדברים האלו עולים כסף".

היא בהחלט צודקת. ביחד עם הדרישות, עולים גם המחירים: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 1999 עלה מחיר הצימרים בכ-21 אחוז והוא עומד היום על כ-500 שקל בממוצע ללילה. אבל זה רק מחיר ממוצע, שמשקלל את כל שוק האירוח הכפרי בישראל – החל מחדרים בקיבוץ ועד לסוויטות ואחוזות מפוארות. במילים אחרות, אם פעם סוף שבוע של שני לילות בצימר ברמה בינונית היה מסתכם בכ-200-300 שקל ללילה, היום אפילו הצימרים הפשוטים ביותר גובים לא פחות מ-500 -600 שקל ללילה. אלה שמכנים עצמם יוקרתיים גובים בתור מחיר התחלתי 1,500, כאמור, ומאמירים עד למעלה מ-3,000, וזה עוד לפני שדיברנו על מקומות שמחייבים את האורחים על מינימום של שלושה לילות.

אם החלטתם לוותר על האווירה הסקסית ולהוסיף לנסיעה גם את הילדים, קחו בחשבון שרבים מהצימרים לא מותאמים לאירוח של משפחה, ושנוכחותם של הילדים עשויה לייקר את החופשה בכ-500-1,000 שקל נוספים ללילה.

אין תמונה
חלוצי התחום היוקרתי. פנחס וגסטון

"צימר יוקרה זה העסק הכי גרוע שיש"

לפני שבועיים פרסם המוסד לביטוח לאומי נתונים שחושפים כי השכר החודשי במשק עומד על כ-5,831 שקל ברוטו. ובכל זאת, מתברר שההוצאה חודשית על נופש כפרי רק הולכת וגדלה. בישראל פועלים היום כ-2,200 צימרים, המציעים כ-7,500 חדרים – ואלו רק המוצהרים שביניהם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט 2 מיליון ישראלים מבלים בכל שנה בצימרים ומשאירים שם מיליוני שקלים.

ב-2008 הוציאו הישראלים כ-196 מיליון שקל בשנה על מה שמוגדר כנופש כפרי. ב-2011  סך ההוצאות השנתיות על צימרים עלו ב-100 מיליון שקל ועמדו על כ-290 מיליון, בעוד שאחוז התפוסה עלה ב-2 אחוז בלבד (מ-22.8 אחוז ל-24.5 אחוז). המשמעות, בגדול, היא שמחירי הצימרים עלו דרמטית, ושבפועל הם מאוכלסים בסך הכל שבוע אחד בחודש בממוצע.

"בניגוד למה שחושבים, המחירים דווקא לא עלו, אלא ירדו", טוענת נטשה שטיינברג. "לפני חמש שנים ללכת לצימר היה שיא האופנה, ממש סמל סטטוס, אבל היום האופנה הזו קצת דעכה והצימרים מתחרים לא רק אחד בשני, אלה גם עם הטיסות לחו"ל שהפכו זולות יותר. זה מביא לירידה בתמחור של הצימרים".

אבל בפועל אנחנו משלמים יותר.
"בעלי צימרים נמצאים עכשיו בתקופה של תחרות מאוד גדולה – הם צריכים להציע יותר כדי למשוך קהל ובמקביל להוריד מחירים כדי להיות אטרקטיביים, גם אם הם לא רוצים. ב-1,500 שקל ללילה את מקבלת מתחם עם בריכה פרטית מחוממת, עם טונות שטח, ג'קוזי וספא. אלה צימרים שדורשים תחזוקה מאוד מאוד רצינית שעולה המון כסף".

יואב מבשל, בעלי הצימר חד נס (צילום: רונן ארד)
"אם נמכור לילה בפחות מ-900 שקל לא נכסה את ההוצאות". יואב ערד-פנקס | צילום: רונן ארד
יואב ערד-פנקס מאשר שעלויות התחזוקה והבנייה של המתחם אסטרונומיות. "השקענו מיליונים. הניקיון, הבריכות, האוכל, הכביסות – הכל עולה המון כסף. אנחנו לא יכולים למכור לילה בפחות מ-900 שקל כי פשוט לא נכסה את ההוצאות. אין סיכוי שמקום שלוקח 600 שקל ללילה יכול לתחזק את עצמו ברמה יוקרתית. ב-500 שקל אפשר לקבל פתרון הלנה נחמד בבקתת עץ, שבמקרה הטוב יש בה נוף ואולי היא תהיה נקייה".

"ככל שרמת האירוח עולה, ככה עולות ההוצאות" אומר עדי בן אבי, מאתר הצימרים בורדו. "יש מארחים שרק הבסיס של האירוח שלהם זה 300-400 שקל – זה שמפו, מצעים, כוח אדם. הגענו למצב שהעלות של צימר בארץ היא גבוהה, למרות שהרווח לא גבוה בכלל".

"לא בנינו את הצימרים מתוך מחשבה כלכלית", מסכם שלום, "ההשקעה במקום לא תואמת את ההכנסות, וזה לא יחזיר את עצמו בקרוב. זה יותר בשביל הכיף. זה העסק הכי גרוע שיש".

אז אם המחיר יקר, הרווח לא גבוה, והשוק רק נמצא ברדיפה מתמדת אחרי הפינוק הבא – למה בעצם לא להסתפק בצימר הפשוט והטוב מפעם? התשובה נעוצה בשינוי שעבר שוק הצימרים בשנים האחרונות ולא, זה לא קשור לג'קוזי.
"הצימר הוא החופשה – הוא כבר לא רק מקום לישון בו", מסביר ערד-פנקס. "הצימר הוא כבר לא חלטורה מהצד עבור המפעיל, אלא הוא מקצוע לכל דבר. צריך לעשות השתלמויות, להשקיע כספים ומשאבים, זה פול טיים ג'וב. אנחנו מ-07:00 בבוקר על הרגליים אופים ומבשלים, ומשרתים את הלקוחות עד 12:00 בלילה. אני חלילה לא מתלונן, רק אומר שמי שזה תחביב מבחינתו לא יכול לקיים סוג כזה של מקום ושל שירות".

אז אם כבר להשקיע סכום משמעותי, למה הישראלים לא מעדיפים לקפוץ לחו"ל באותו מחיר? "אנשים עדיין מעדיפים את הצימרים היוקרתיים", עונה בן אבי, "זה הרבה יותר ספונטני וחוסך את הזמן של הטיסה ואת הבירוקרטיות. גם טיסה זולות עוברות בדיוטי פרי, ודיל של 3,000 שקל הופך בשנייה ל-6,000. בסופו של דבר התמורה טובה יותר – במחיר של צימר יוקרתי בארץ אנשים מקבלים יותר מאשר במלון 5 כוכבים בטורקיה או ברודוס".

וישנה עוד סיבה אחת להצלחה של הצימרים היוקרתיים – בהיעדר פיקוח, הבחירה בצימרים היוקרתיים היא מעין תעודת ביטוח לכך שאתם יודעים מה אתם מקבלים. "השוק הזה כל כך פרוץ", אומרת שטיינברג. "אנשים מבינים שאין חינם, אז הם מוכנים לשלם יותר כדי להיות בטוחים שהם מקבלים את המוצר הטוב ביותר".

"אני כבר לא הולכת על סמך האינטרנט", מודיעה מור, "אין דירוג ואין פיקוח, ואין מי שלא נפל לפחות פעם אחת. אני באה בשביל שקט, ולא בשביל עוגמת נפש. צימר יוקרתי מאלץ אותך להיות בחופש, הרבה יותר מצימר זול שאתה צריך לעבוד בו ולבשל".

צימר חד נס 229 (צילום: ארנולד בר)
הבחירה בצימרים היוקרתיים היא גם מעין "תעודת ביטוח". חד נס 229 | צילום: ארנולד בר

גם משפחות מחפשות סנדרטים

אבל כנראה שעוד מוקדם להספיד את בקתת העץ הפשוטה. החופשה הכפרית היא עדיין אלטרנטיבה פופולרית עבור מי שמשלבים את נופש עם טיול, אטרקציות ופעילות פנאי – ומחפשים מקום נוח לשים בו את הראש ללילה. "יש עדיין ביקוש למתחמים זולים שמתאימים לאנשים שאין להם כסף ועדיין רוצים חופשה רומנטית", אומרת שטיינברג. "יש אפילו געגוע קל לצימר הקלאסי, זה שלא מאובזר בטירוף אבל מציע אינטימיות, חיבור אמיתי לטבע, פשטות וצניעות".

"מאז שפתחנו ועד היום מגיע אלינו אותו סוג של אנשים" מספר ארנון אבני, 58, בעל הצימר "סיפור פשוט" במתת. "לא אנשים מאוד עשירים ולא כאלה שרוצים להוציא המון כסף על החופשה שלהם – אנשים עובדים שבאים ליומיים-שלושה, מטיילים קצת בצפון ופשוט מחפשים לנוח".  

ארנון ואשתו דינה (56) הקימו את הצימר לפני שבע שנים, כשעברו להתגורר במתת. הם בנו בעצמם בקתות אדמה ועץ עם ג'קוזי וגינת ירק לשימוש האורחים, והמחיר שהם גובים נע בין 500 ל-700 שקל ללילה. "יש גם כאלה שמתקשרים ושואלים אם יש בריכה או ג'קוזי חיצוני ואני אומר להם שלא", מספר אבני. "אבל יש כאלה שזה מתאים להם – כי אם אני אצטרך לעשות ג'קוזי חיצוני או בריכה, אני אאלץ לקחת עוד כסף. יש אנשים שזה שיקול משמעותי עבורם".

סיפור פשוט, צימרים אקולוגיים (צילום: ארנולד ביר)
"למי שמתקשר ושואל אם יש בריכה או ג'קוזי חיצוני אני אומר שלא". סיפור פשוט | צילום: ארנולד ביר

לא רק מטיילים צנועי תקציב עדיין מחפשים צימרים פשוטים, פלח שוק שנשכח ולא מקבל מענה מספק הוא זה של המשפחות. "למשפחות וקבוצות אין מענה זול ופשוט של אירוח כפרי", אומר יניב גליקסמן, מנכ"ל מתחם הצימרים "זהר בדשא" של קיבוץ דליה, שמציע מתחם בסיסי למשפחות גדולות, כולל סבא וסבתא. "אם רוצים לבוא עם ילדים אין מיטות וחדרים נפרדים, וזה לא נוח".

אבל גם פלח השוק הזה לא תמיד מסתפק במיטות יחיד ואמבטיות משותפות –הרדיפה אחרי אטרקציות ופינוקים לא פוסחת גם עליו. "אנחנו צריכים כל הזמן לחדש", אומר גליקסמן, "פינות משחקים, מיני גולף, בריכה, ארוחות מעבר לארוחת הבוקר, חדרים נפרדים לילדים, פינוקים בחדרים, כרטיסי הנחות לאטרקציות בסביבה ומה לא". 

שוק הצימרים, כמו כל שוק, עובר אבולוציה טבעית. פעם רצינו סלולרי, לא חשוב איזה, היום כולנו עם סמארטפון. פעם הסתפקנו במיטת סוכנות בבית ספר שדה, היום תו התקן הוא אחוזת נופש מפוארת. "הבשורה הטובה שעולה מהשינויים שעובר שוק הצימרים בשנתיים האחרונות היא שבעלי הצימרים הפנימו שהנופשים, ששילם ממיטב כספם, מצפים לקבל תמורה מלאה והוגנת", מסכם ציקי הירש. "התחרות הולכת ומחריפה, והציפיות הולכות וגדלות, וכל זה מחייב את בעלי הצימרים לרמת שירות גבוהה ולאירוח מוקפד. בעל צימר שלא יתאים את עצמו למציאות, פשוט יידחק החוצה".

>> לכל כתבות המגזין