לפני חודש הודיע שר הכלכלה ניר ברקת כי בכוונתו לקדם את הבאתם של מאות אלפי עובדים מהודו כדי למלא את המחסור בעובדים בישראל, שנוצר עוד בעבר, והתגבר עם פרוץ הלחימה והוביל למשבר כמעט בכל ענף. התהליך החל כבר לפני מספר חודשים כאשר ברקת ביקר בהודו ופעל מול שר הכלכלה המקומיי, כשבפגישתם סיכמו כי בהתאם לצורך בשוק הישראלי כ-160 אלף עובדים הודים יקבלו היתר עבודה.
בפנייתו של ברקת לשר הפנים משה ארבל ולשר העבודה יואב בן צור אמר: "לאור מצב החירום המלחמתי והמחסור החמור והחריף ביותר בידיים עובדות במשק, ולאור האתגרים והירידה במספר העובדים הפלסטינים, אנו נדרשים להגדיל בדחיפות את מכסת העובדים הזרים בישראל. אבקשכם לקדם טיפול והסדרת הנושא במסגרת הצעת מחליטים שתובא לאישור הממשלה, וזאת במקביל לטיפול בפתיחת הערוצים הבינלאומיים להבאת עובדים זרים". על פי ההסכם המתגבש, הממשלה ההודית מתחייבת להחזרת העובדים להודו כשמועד העסקתם יפוג כדי להימנע מבעיות של שהייה לא חוקית.
המספר הגבוה של העובדים ימלא את המחסור החמור בעובדים בענפי החקלאות, הבנייה, התעשייה, המסעדנות וגם בענף התיירות שבו עובדים עשרות אלפי פלסטינים וירדנים. על פי נתוני הלמ"ס והתאחדות המלונות, בבתי המלון בישראל נרשמה ירידה של 5 אחוזים במספר העובדים בין השנים 2019 שבה היה שיא במספרי התיירות, לבין סוף שנת 2022. יחד עם המלחמה והירידה הכללית, קיים מחסור של אלפי עובדים בענף, כשרק באילת מדובר על כ-1,200 ירדנים שעובדים במלונות בעיר. הסיבות לכך הן בעיקר תנאי העבודה והמשכורות הנמוכות שלעיתים מסתכמות בשכר מינימום או קצת מעל, למרות הסכמים שנחתמו עם איגוד עובדי המלונות בקיץ האחרון.
>> "הפכו אותנו למשרתים. יש כאלה שמקללים ומעליבים"
>> "בכל בית מלון שיש בו מפונים ששוהים לזמן ארוך הנזק יכול להגיע למיליוני שקלים"
השיטה הדובאית-יוונית
המחשבה שמאחורי הכנסתם של העובדים הזרים לשוק הישראלי נשענת על ההיגיון כי בעתות מלחמה המשק עלול להיכנס למצב של קיפאון בגלל ההסתמכות על פועלים פלסטינים וסגירת המעברים ביהודה ושומרון. עם זאת, גם הבאתם של אנשים ממדינות כמו הודו ווייטנאם יכול לגרום להסתמכות על מאות עובדים שספק אם יישארו בזמן מלחמה ולשימור התנאים הקיימים, במקום להביא לשיפורם והכנסת עובדים ישראלים למעגל העבודה בענפים האלה.
ישראל לא המציאה את השיטה, וישנן מדינות רבות שמעסיקות עובדים זרים בענפים שונים. כך למשל, באיחוד האמירויות, שם האוכלוסייה מוערכת ב-9.3 מיליון (הערכות משנת 2021) מתוכם כ-665,145 אזרחי איחוד האמירויות, ו-8.7 מיליון מהגרי עבודה, רובם עובדי קבלן זמניים. יותר מ-90 אחוז מאוכלוסיית העיר דובאי מורכבת ממהגרי עבודה, מה שהופך אותה לעיר עם אחד האחוזים הגדולים ביותר של עובדים זרים בעולם.
בבתי המלון, במסעדות ובאטרקציות עובדים כמעט רק עובדים זרים מהודו, פקיסטן, מדינות צפון אפריקה ועוד, כמעט בכל תפקיד אפשרי. למרות שההסתמכות של העיר על עבודה זרה אחראית במידה רבה להתפתחות הכלכלית המהירה שלה, לא מעט ביקורות עלו כלפי הרשויות באיחוד האמירויות על תנאי עבודה קשים וביניהם גם האיסור על התאגדות שתדאג לאותם זרים במדינה.
גם ביוון קיימת בעיה דומה לזו של ישראל, אבל בגלל נסיבות שונות. במשך שנים התפתחה התיירות ביוון והיא הפכה לאחת מהמדינות המתוירות ביותר בעולם, עם כ-30 מיליון מבקרים שמגיעים לאיים, לבתי המלון ולבתי העסק, מה שהוביל למחסור עצום בעובדים שיענו על הדרישה הגוברת. המחסור בכוח אדם פגע קשות במגזרי התיירות והמסעדנות ביוון, שכן ההערכה היא שיותר מ-60,000 משרות נותרו פנויות בשנת 2021, ומומחי תעשייה אומרים כי המספר צפוי להגיע ל-100,000 עד סוף שנת 2023.
מתוך מחשבה על כך ומתוך העובדה שאנשי מקצוע בתחום התיירות לא מצליחים למשוך עובדים יווניים כדי למלא את הפער, פדרציית המלונאים ולשכת המלונות ביוון שלחו מכתב לממשלה בבקשה לגייס עובדים ממדינות שלישיות למגזר התיירות וקראו לשינויים שיבוצעו במסגרת החקיקה הרלוונטית. אחת הבקשות המרכזיות במכתב הייתה להביא לגיוס של עשרות אלפי עובדים זרים לעבודה עונתית, בעיקר בחודשי הקיץ העמוסים, ושלפי הנתונים כמחצית מהמשרות שאינן מכוסות בבתי מלון ביוון נוגעות לתפקידי משק בית, פקידי קבלה, שירות (מלצרים, עוזרי מלצרים, צוות מטבח, ברמנים) ותמיכה טכנית / תחזוקה. את כל אותן משרות יכולים העובדים הזרים למלא ובכך גם לענות על המחסור העצום.
"להעסיק כל מי שאפשר"
התוכנית שאמורה להביא את העובדים הזרים לישראל דורשת גם גמישות מערכתית ורגולטורית כחלק מהשינוי בכל משרדי הממשלה. "אנחנו התחלנו להקל על בתי המלון בכל הקשור לרגולציה ולקבלת עובדים זרים", אומרת ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה. "לפני המלחמה היו כ-2,000 פיליפינים ברחבי הארץ חוץ מבאילת, 2,300 ירדנים באילת וכ-1,000 פלסטינים שעבדו בבתי המלון. כיום נכנסים 600-700 פלסטינים למלונות בגלל הצורך, והירדנים המשיכו להיכנס אבל ירדו ל-1,200 עובדים".
לפי משש, העומס על בתי המלון הוביל את רשות האוכלוסין וההגירה לתת הנחיה כי גם העובדים הפיליפינים יוכלו לעבוד באילת, למרות שהתוכנית מול הירדנים עובדת טוב ומסייעת במגוון תחומים. "מבחינת הפיליפינים לא רואים נטישה כמו שהייתה עם עובדים זרים ממדינות אחרות, ולכן אפשרנו לנייד עובדים מבתי מלון אחרים לאילת כדי לעזור עם כל המפונים. חוץ מזה אנחנו גם מאפשרים מדיניות אי-אכיפה, כך שכל מי שמעוניין לעבוד, גם אם וויזת העבודה שלו הסתיימה, יוכל לעבוד בבתי המלון ולהצטרף למאמץ ומשרד התיירות ביקש ממש להעסיק כל מי שאפשר. יש חוסר במיוחד בגלל שבתי המלון עובדים כעת במתכונת שונה כי המפונים למעשה חיים שם ויש הרבה עבודה כל הזמן".
המטרה בישראל להבאת עובדים זרים כנראה יותר דומה לזו של דובאי מאשר לזו של יוון עם העבודה העונתית, אך היא תיאלץ את מקבלי ההחלטות להבין כיצד הם מכניסים מאות אלפי אנשים זרים למדינה בלי לגרום לבעיות נוספות לאלה שהיא כבר מתמודדת איתן, היות ויכולים להתעורר לא מעט אתגרים גם אחרי הביורוקרטיה הראשונית. לפי בדיקה, כיום פועלים משרד התיירות, התאחדות המלונות ורשות האוכלוסין וההגירה על הבאתם של אותם עובדים מחו"ל לישראל, אך עדיין אין תאריך מדויק או עדכון של בתי המלון ברחבי הארץ שיצטרכו לבצע שינויים דרמטיים בכוח האדם אם התוכנית תצא לפועל.