כשאסתי נסעה עם חברה לסוף שבוע בפראג, היא היתה בטוחה שכבר לא תצטרך לשלוף את הארנק בשדה התעופה. את הכריכים לטיסה בחברת וויזאייר הכינה בבית, ואת המזוודה הקטנה שלה היא התכוונה להעלות לתא הנוסעים. מבחינתה, הכל היה מסודר.

כשהגיעה אסתי לדלפק הרישום לטיסה, היא הבינה שהיא טועה. התברר לה שמשקל המזוודה שלה גבוה יותר מזה שמותר להעלות לתא הנוסעים ללא תשלום נוסף, ולכן עליה לשלם לחברת התעופה עוד כ–80 שקל לכל כיוון.

אסתי היא לא היחידה שנאלצת להתמודד עם הפתעות כאלה רגע לפני העלייה למטוס בחברות לואו־קוסט. עמלות ותשלומים נוספים ברגע האחרון הם כבר מזמן לא מלים גסות עבור חברות תעופה רבות, שעם השנים מצאו דרכים שונות להגדיל את הכנסותיהן, או לפצות את עצמן על הירידה במחירי הטיסות על חשבון הכיס של ציבור הנוסעים. שירותים שבעבר נחשבו בסיסיים והיו כלולים במחיר הכרטיס — כמו ארוחה או העלאת מזוודה למטוס — הפכו לאופציונליים, והם מתומחרים בנפרד.

חברת הייעוץ והמחקר לתעשיית התעופה, IdeaWorks, פירסמה בימים אלו דו"ח המציג את ההתפתחות הענפה במכירת מוצרים משלימים לכרטיס הטיסה הבסיסי. מוצרים אלה הפכו לחלק מהותי מסל ההכנסות של חברות התעופה, ולא רק אלה שפועלות לפי מודל הלואו־קוסט. לפי הדו"ח, סך ההכנסות של עשר חברות התעופה המובילות זינק פי כ–13, מ–2.1 מיליארד דולר ב–2007 ל–28 מיליארד דולר ב–2016.

עורכי הדו"ח הביאו בחשבון גם הכנסות שמקורן במכירת נקודות ומיילים של מועדוני לקוחות לחברות כרטיסי אשראי שמנפיקות כרטיסים ממותגים המשותפים להן ולחברת תעופה (למשל דלתא סקיימיילס). לכן בראש הרשימה מככבות חברות התעופה האמריקאיות: יונייטד הכניסה לקופתה יותר מכל חברת תעופה אחרת ממכירת מוצרים שאינם מושבי טיסה — 6.22 מיליארד דולר ב–2016. במקום השני נמצאת חברת דלתא עם 5.17 מיליארד דולר, ושלישית בדירוג נמצאת חברת אמריקן איירליינס עם 4.9 מיליארד דולר. את החמישייה הפותחת סוגרות חברת סאותווסט, עם הכנסות של 2.8 מיליארד דולר, ואייר פראנס–KLM עם 2.1 מיליארד דולר הכנסות. באשר לחברות התעופה האמריקאיות, 43%–52% מההכנסות שאינן ממכירת כרטיסי טיסה מקורם במועדוני לקוחות של הנוסע המתמיד, ואילו עבור סאותווסט, מדובר ב–80% מההכנסות.

חברות הלואו־קוסט אינן מנהלות מועדוני לקוחות הקשורות לכרטיסי אשראי. המודל העסקי שלהן מבוסס על מכירת מושבי טיסה רבים במחירים נמוכים, ועל השלמת הכנסה משירותים נוספים כמו הזמנת מזון, העלאת מטען לבטן המטוס וקבלת מושב ספציפי. לפי הדו"ח, חברת ריינאייר הכניסה לקופתה 1.98 מיליארד דולר מהכנסות של מכירות מוצרים שאינם כרטיסי טיסה, והיא מדורגת במקום השישי, ואיזיג'ט מדורגת במקום השביעי, עם 1.35 מיליארד דולר מהכנסות כאלו.

הדו"ח בוחן גם את שיעור ההכנסות ממוצרים נלווים מסך ההכנסות של החברות. בבחינה של הנתון הזה שולטות באופן מוחלט חברות הלואו־קוסט, בזכות מחירי הכרטיסים הנמוכים בהן. חברת Spirit האמריקאית מובילה בדירוג — 46.4% מכלל הכנסותיה מקורם משירותים נלווים. אחריה מדורגת Frontier מארה"ב (42.4%), ואחריה Allegiant, גם היא מארה"ב (40%). וויזאייר ההונגרית דורגה במקום החמישי (39.4%), ובמקום השישי נמצאת החברה האירית ריינאייר (26.8%).

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker. עוד באתר:

>> הבית היקר בארה"ב מוצע למכירה

>> יש מה לעשות עם שובר גרופון שפג תוקפו