בימים האחרונים נקשר פוטנציאל גידול התיירות באילת להקמת קזינו, אך מתברר כי גם בדרכים אחרות ניתן להביא תיירים לעיר הדרומית. בשדה התעופה עובדה נרשמו בעונת החורף 2015–2016 (נובמבר־פברואר) 61,586 תנועות נוסעים של טיסות בינלאומיות — עלייה של 239% לעומת עונת החורף הקודמת, שבה נרשמו 18,155 תנועות.

נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין עולה כי מרבית התנועה היתה בקרב תיירים, ולא ישראלים: כ–3,000 ישראלים ניצלו בתקופה זו את הטיסות מעובדה — לעומת 29 אלף תיירים שנחתו בשדה התעופה. כלומר, הישראלים היוו 
כ–10% בלבד מכלל הנוסעים שנחתו בשדה התעופה.

הסיבה ששדה התעופה בעובדה זכה בחודשים האחרונים לפעילות ענפה כל כך היא נוהל שעליו הכריז משרד התיירות באפריל 2015, אז הודיע המשרד כי יקציב 15 מיליון שקל לתמרוץ חברות תעופה וסיטונאי תיירות שיפעילו טיסות ישירות לאילת בחורף הנוכחי. המטרה היתה לעודד את תיירות החורף הבינלאומית לאילת, שבשנים האחרונות רשמה ירידה של עשרות אחוזים. המענק לחברות הועבר לפי 45 יורו לכל נוסע שינחת בעובדה, שעליו מוסיפה התאחדות המלונות באילת 15 יורו על כל נוסע.

במשרד התיירות מודים כי חששו ממצב שבו ימצאו עצמם מממנים את התיירות היוצאת של הישראלים, שכן מטרת הנוהל היא עידוד התיירות הנכנסת ולא היוצאת. הם יצאו מנקודת הנחה שחלק מהתקציב לסבסוד הטיסות יועבר בגין נסיעות הישראלים, אך מהנתונים עולה שמרבית המושבים על הטיסות נרכשו על ידי תיירים שמגיעים לעובדה, מנצלים את המחירים הנמוכים שטיסות הלואוקוסט מציעות כדי להגיע לישראל — ולא ישראלים שיכלו לטוס באותם המחירים לאירופה.

נמל התעופה עובדה (צילום: Mosessco, Wikipedia / CC BY-SA 3.0)
נמל התעופה עובדה | צילום: Mosessco, Wikipedia / CC BY-SA 3.0

"כשיצרנו את הנוהל הזה הבאנו בחשבון שנצטרך לממן את חזרת הישראלים בטיסות האלה", אומר מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי. לדבריו, "המספרים הם חלום, לא חשבנו שנגיע אליהם. אנחנו מופתעים לטובה מהמספרים הנמוכים של הישראלים, כי זה אומר שהתיירים הם אלו שבאים. רבים בענף, במיוחד באילת, הניחו כי הישראלים יתפסו כ–50% מהמושבים, אבל כעת אנו רואים שזה רחוק מלהיות המצב".

"ההוסטלים באילת בתפוסות גבוהות"

על פי הנתונים, בחורף הנוכחי נרשם גידול במספר הטיסות השבועיות. כך למשל, בינואר היו 18–19 טיסות שבועיות מאירופה לעובדה מיעדים כמו מוסקווה, לונדון, דנמרק ובודפשט. כמו כן, בפברואר היו כ–13 טיסות שבועיות. אחת הבשורות המרכזיות היא שבזכות הסבסוד, חברת התעופה הידועה במחיריה הנמוכים, ריינאייר, החלה לפעול בישראל, כשהתקווה היא שבהמשך הדרך היא תכיר גם בנתב"ג כשדה תעופה רלוונטי להפעלת טיסות לואוקוסט מאירופה. "ריינאייר אופטימיים מהפעילות שלהם בעובדה, וכעת אנו בודקים מה אפשר לעשות כדי להביא את החברה גם לנתב"ג", אומר הלוי.

בחורף הנוכחי הפעילה ריינאייר שש טיסות שבועיות לקרקוב, קובנה ובודפשט, שימשיכו לפעול גם בחורף הבא ביחד עם יעד נוסף, ברטיסלבה, שעליו הודיעה החברה בשבוע שעבר. היא תחל להפעיל את הטיסות מברטיסלבה החל בסוף אוקטובר בשתי טיסות שבועיות.

הלוי מעודד מההתפתחות שטיסות הלואוקוסט הביאה לאילת גם בתחום האכסניות. "באזור שכונת המאפייה התפתחו האכסניות שנהנות מהתיירים שבאים ונוצר רצף תיירותי משכונת המאפייה לכיוון המזרקה ולמלונות. כל ההוסטלים בתפוסות גבוהות".

לדבריו, "המלונאים מבינים שאנחנו מבצעים מהלכים לטווח ארוך, שיחזירו את אילת להיות יעד בינלאומי. גם אם כרגע לא הרבה תיירים משתכנים במלונות, זה לא אומר שהמצב הזה יימשך. הגל הראשון זה גל לואוקוסט של תיירים שמסתובבים עם פלאפל וקונים שישיית מים מינרלים. הגל השני יהיה תיירים שישתכנו במלונות שלושה כוכבים ויותר".

הכתבה התפרסמה במקור באתר TheMarker. עוד באתר:
>> איפה מסתתר הכסף הגדול של סיטונאי הפירות והירקות
>> התל אביבי שחנה בכוונה במקום אסור - ולימד את העירייה לקח