מדינת ישראל עדיין לא עומדת בדרישות הסף המחמירות כדי שאזרחי המדינה יוכלו לקבל ויזה לארצות הברית ולהשתתף בתוכנית Visa Waiver Program. הסיבה לכך נעוצה באחד התנאים החשובים לאמריקאים, שלפיו אזרחים אמריקאים-פלסטינים, כולל אלה שרשומים במרשם האוכלוסין הפלסטיני, יהיו רשאים להיכנס לישראל ולעבור דרכה בלי בעיות, בשונה ממה שמתנהל היום כשאותם נוסעים נדרשים להגיע קודם כל לירדן.

> פטור מוויזה לארה"ב? אלה כל הדברים שצריך לדעת

על פי גורמים במשרד החוץ, הדרישה הזו של האמריקאים חשובה ועקרונית והם לא מתכוונים לוותר עליה. למרות שחלק מהנוסעים המדוברים מגיעים לביקור משפחתי, גורמי הביטחון בישראל חוששים שחלק מאותם נוסעים יכולים להעמיד סכנה ביטחונית.

הבעיה שאיתה מתמודדים מנגנוני הביטחון אינה תקפה רק על אזרחים אמריקאים פלסטינים, אלא גם על כל אזרח אמריקאי בעל אזרחות שמגיע ממוצא של מדינת אויב. כלומר, הדרישה קובעת כי אזרחים אמריקאים עם אזרחות נוספת שיכולה להיות לצורך העניין סורית, לבנונית ועוד, יהיו רשאים להיכנס ללא בעיה. על פי גורמים ביטחוניים בכירים בישראל, התהליך עדיין נמצא בעיצומו, אך למרות הקשיים כרגע השב"כ שמעורב גם הוא בנושא לא יהווה מכשול או חסם להשגת המטרות. בחודש יולי צפויה להגיע לישראל משלחת אמריקאית שתבחן את עמידתה של ישראל בכל התנאים, וככל שאלו יתקיימו ישראל תקבל את הפטור החל מחודש אוקטובר.

נתב"ג דרכונים (צילום: Damian Parker, shutterstock)
האמריקאים דורשים כניסה לכל אזרח ללא קשר למוצא | צילום: Damian Parker, shutterstock


למעט המחלוקת הנוכחית, מדינת ישראל עתידה לעמוד בכל התנאים הדרושים, לרבות הקמת מערכת שיתוף מידע על הנוסעים מישראל לארצות הברית. תפקידה של מערכת זו הוא ליידע את האמריקאים אודות איומים ביטחוניים או פליליים שעלולים לאיים עליהם. לאור הדרישה הקפדנית, עלתה ביקורת חריפה לגבי רמת שיתוף המידע והאפשרות לצמצם אותה. מנגד, על פי ההסכם גם ישראל תוכל לאסוף מידע לגבי נוסעים אמריקאים המגיעים לישראל.

בתוך כך, מספר סנאטורים מהמפלגה הדמוקרטית שלחו ביום רביעי האחרון מכתב למזכיר המדינה אנתוני בלינקן ולשר לביטחון פנים אלחנדרו מיורקס, שאחראים לאשר את הפטור, שבו הם טוענים כי הם תומכים בכניסת ישראל לתוכנית הפטור מהוויזה, אך שנהיה חייבים לעמוד בסעיף כניסת אזרחים אמריקאים-פלסטינים לשטחה. הסנאטור כריס ואן הולן ממדינת מרילנד והסנאטור מטעם מדינת הוואי בריאן שץ, הובילו את המכתב שעליו חתומים 14 סנאטורים נוספים, ביניהם ברני סנדרס ואליזבת וורן, וטענו כי "כתומכים ותיקים במערכת היחסים בין ארה"ב לישראל, אנו תומכים במועמדותה של ישראל להצטרף ל-VWP (תוכנית הפטור מוויזה) ברגע שהיא תעמוד בכל הדרישות הקבועות בחוק, לרבות, כאמור בקוד 8 ארה"ב 1187, הדרישה ליחס הדדי של כל אזרחי ארה"ב".

ביקור אנתוני בלינקן בישראל (צילום: David Azagury, שגרירות ארה"ב בישראל)
אחראי על אישור הפטור מוויזה. מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן | צילום: David Azagury, שגרירות ארה"ב בישראל

הסנאטורים המשיכו וטענו כי מבחינתם היחס לאזרחי ארצות הברית, ללא קשר למוצאם, צריך להיות זהה. "כל מדינה פוטנציאלית חברה ב-VWP מתמודדת עם אתגרים שונים, אבל כל המדינות המועמדות חייבות לעמוד בסטנדרטים להצטרפות לתוכנית. כפי שהשר לביטחון פנים מיורקס, השגריר ניידס ואחרים בממשל הבהירו שוב ושוב, הסטנדרט שלנו הוא ש'כחול זה כחול' - כלומר 'יחס שווה וחופש נסיעה לכל אזרחי ארה"ב ללא הבדל מוצא לאומי, דת או אתניות'. בהתבסס על ניסיון העבר ומדיניות ונהלים עדכניים, יהיה צורך בשינויים משמעותיים כדי שישראל תעמוד בדרישה זו.

ברני סנדרס (צילום: Juli Hansen, shutterstock)
חתום על מכתב הסנאטורים. הסנאטור ברני סנדרס | צילום: Juli Hansen, shutterstock

"חלק מאזרחי ארה"ב בעלי מורשת ערבית או מוסלמית (כולל פלסטינים-אמריקאים) חוו קשיים משמעותיים ויחס לא שוויוני ולעתים עוין בגבולות ובמחסומים של ישראל". ממשיכים הסנאטורים לפרט את המדיניות והנוהגים הישראלים הנוכחיים שבהם אזרחי ארה"ב אינם זוכים ליחס שווה, לרבות דרישת אישור כניסה ספציפי לישראל עבור אלה המחזיקים בתעודת זהות פלסטינית והגבלת תנועתם של אזרחי ארה"ב המחזיקים בתעודת זהות פלסטינית. הסנאטורים קובעים כי "התנאים השונים הללו מפרים את דרישת 'כחול זה כחול' של יחס שווה לתוכנית ויתור מוויזה על ידי אפליה לרעה של אזרחי ארה"ב הנוסעים לישראל או דרך ישראל על סמך מוצאם האתני, המוצא הלאומי או דתם".

אם ישראל תצליח לעמוד בדרישות האמריקאים עד לסוף ספטמבר, ישראלים יוכלו להיכנס לארצות הברית ללא ויזה למשך 90 יום, אך הם יידרשו למלא טופס ESTA, אישור כניסה לאזרחי מדינות המשתתפות בתוכנית.