גם אחרי שבית הדין בגרמניה קבע כי חברת התעופה אל-על תפצה גם נוסעים ישראלים על עיכובים בטיסות שהמריאו מנמלי תעופה באירופה - אל-על ממשיכה להתעקש כי הדירקטיבה האירופית אינה חלה עליה בכל הנוגע לפיצויים לנוסעים המעוכבים, וכך במקום לקבל פיצוי על עיכוב של 3 שעות ויותר - הנוסעים הישראלים, לפי מדיניות אל-על, יזכו לקבל פיצוי על עיכוב של 8 שעות לפחות בטיסה, כפי שקובע חוק טיבי.
מכאן שהנוסעים הישראלים מופלים לרעה, משום שנוסעים ממוצא אירופי שיתבעו פיצוי על עיכוב בטיסות שהמריאו מאירופה, ככל הנראה יזכו לקבלן.
הנושא הזה עלה מתלונה של נוסע שהועברה ל"גלובס". הפסיקה שנתן בית הדין בגרמניה ניתנה לפני כחודשיים בעקבות תביעה שהגיש האתר Claim it, התובע בשם נוסעים פיצויים מחברות תעופה שטיסותיהן יצאו בעיכוב. האתר נדרש להעביר את ההכרעה לפתחו של בית הדין, אחרי שבמספר טיסות אל-על שיצאו בעיכוב, נוסעים זרים אכן קיבלו פיצוי בהתאם לחוק האירופי - אך נוסעים ישראלים הופלו לרעה.
גם אז טענה אל-על כי על הנוסעים הישראלים חל חוק טיבי, הקובע פיצוי רק בעיכוב של 8 שעות ויותר, ועל כן הישראלים לא זכאים לפיצויים שקובעת הדירקטיבה האירופית על כל עיכוב של 3 שעות ויותר. סכום הפיצוי לפי החוק האירופי נקבע בהתאם למרחק הטיסה, והוא נע מ-250 אירו לטיסות שמרחקן נמוך מ-1,500 ק"מ, עובר ב-400 אירו לטיסות במרחק של 1,500 עד 3,500 ק"מ - ועד ל-600 אירו פיצוי לטיסות שמרחקן הוא 3,500 ק"מ ויותר.
החוק קובע, כאמור, כי הפיצוי הזה יינתן על-ידי חברות תעופה אירופיות בעיכוב בהמראה מכל נמל תעופה ועל חברות תעופה שאינן אירופיות הממריאות מנמל תעופה אירופי. החוק אינו תקף לטיסות של חברות תעופה לא אירופיות שנוחתות ביעדים באירופה אליהן המריאו מיעדים שמחוץ לאירופה - הכוונה למשל לטיסה שהמריאה מתל-אביב לפריז.
בתלונה שהעבירו הנוסע, הוא ובת זוגו דרשו לקבל מאל-על פיצוי עבור עיכוב בטיסת החברה שהמריאה ממארסיי בחודש אוקטובר האחרון. הטיסה המריאה בעיכוב של למעלה מ-5 שעות. דרישתו לקבלת פיצוי מאל-על הסתכמה בכך שהחברה ניאותה לפצות אותו בזיכוי של 150 שקל לטיסה בחברת UP - להצעה זו הוא סירב.
"נציגי אל-על התעלמו לחלוטין מטופס תלונה רשמי של האיחוד האירופי הנוגע לעיכובים בטיסות ומההתייחסות שלי לחוק האירופי (שאף מופיע באתר אל-על באופן אירוני)", כתב ע' בפנייתו ל"גלובס". "נציגי אל-על חזרו שוב ושוב על כך שאל-על היא חברה ישראלית, ולכן החוק הישראלי חל עליה - מה שנכון, אך לא נוגד את העובדה שגם החוק האירופי חל עליה, ועליה לעמוד בשניהם. הם נמנעו מלהצהיר כי החוק האירופי אינו חל על הטיסה, אך פשוט סירבו להתייחס לכך או לשלם פיצוי. למרות שהחוק האירופי חל על כל נוסע (ללא קשר ללאום) ועל כל חברת טיסה (אירופית או לא) בטיסה שיוצאת מאחת ממדינות האיחוד האירופי, ולכן ללא ספק חל על טיסה זו".
עם פרסום הכרעת בית הדין הגרמני באוקטובר האחרון השמיע ראלף פאיס, מנכ"ל Claim it, דברים העולים בקנה אחד עם תחושתו של ע': "לרוב, אל-על נענית לפניותינו ומפצה את נוסעיה האירופיים כנדרש, אלא שבאופן עקבי החברה דוחה תביעות לפיצויים עבור נוסעיה הישראלים. הרציונל אומר שנוסע ישראלי סבל בדיוק כמו נוסע אירופי בשל עיכוב בטיסה, ולכן הוא זכאי לאותו פיצוי. מכאן שהדרך היחידה להשוות את תנאי הנוסעים הישראלים לאלה האירופיים חייבה אותנו לתבוע את החברה.
"לשמחתנו, בית המשפט קבע כי החוק באירופה מתייחס לכלל הנוסעים בלי קשר למוצאם את ללאום שלהם. אל-על חויבה להשלים את הפיצוי ולשלם את הוצאות המשפט. זו קביעה שהוכיחה כי עד היום אל-על הפלתה את נוסעיה במשך שנים. התחשיב שלנו הוא שאם נוסעי אל-על יתבעו את החברה על עיכובים בטיסות שהמריאו מאירופה בשנתיים האחרונות, היא תיאלץ לשלם סכום של 300 מיליון שקל".
מאל-על נמסר בתגובה: "אל-על פועלת בהתאם לדין. יודגש כי הדין החל בישראל, ובמיוחד חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב -2012, קובע זכות לפיצוי כספי באיחור העולה על 8 שעות".