"אפטר פארטי עד השעה 8:00 בבוקר" ו"סבב ברים מטורף" — כך משווקת חברת קשרי תעופה את חבילות הנופש שלה לצעירים לפני גיוס, בתקווה לפתות אותם להזמין חופשה לקיץ עם חבריהם.

"זה שנים שבתי מלון באילת לא מאפשרים לילדים מתחת לגיל 18 להתארח אצלם לחופשה בלי השגחת מבוגר. הם לא רוצים צרות", אומר סוכן נסיעות ותיק. לדבריו, "בעבר, כשנערים ישראלים נסעו למלונות בחו"ל, הקונדס הכי גדול היה לזרוק אבטיח לבריכה שם או לעשות קצת רעש — אבל בשנים האחרונות זה החמיר".

ההגבלות שהטילו חלק מהמלונות באילת וכנראה גם המחירים הגבוהים הובילו צעירים רבים לחפש פתרון חלופי לחופשה עם החברים באתרי נופש בחו"ל. חברות התיירות הישראליות למדו בהתאם לנצל את הביקוש הגבוה.

קפריסין (צילום: Oleg_P, Shutterstock)
פעם נסעו לאילת, היום טסים לחו"ל. חוף ניסי באיה נאפה | צילום: Oleg_P, Shutterstock

חברת קשרי תעופה היא הגדולה ביותר בתחום חבילות הנופש בחו"ל לישראלים לפני גיוס, ולצדה פעילות בענף גם ישראייר יאנג מבית ישראייר וחברת נטופאן מבית השטיח המעופף. חברת איסתא סגרה לפני כשנתיים את הפעילות הייעודית לבני נוער, ששווקה תחת השם "קרייזי סאמר" — זאת בעקבות תלונות ופניות מהורים על בעיות וצרות שילדיהם חוו בנופש.

המסיבות הפרועות והאווירה הגבולית באתרי הנופש לצעירים ימשיכו להתקיים גם בלי הנוער הישראלי — אך לאור העובדה שחברות תיירות ישראליות הן שמשווקות חבילות נופש ייעודיות לבני נוער והן אלה שמביאות אותם לשם — נשאלת השאלה מהי רמת האחריות שיש להן על המתרחש.

חברות התיירות מציעות חבילות נופש לצעירים ביעדים פופולריים, ובהם איה נאפה (קפריסין), זקינטוס (יוון), בורגס (בולגריה) ויורט דה מאר (ספרד), בדגש על ריבוי הברים, המועדונים והמסיבות — מסיבות קצף, מסיבות בריכה, מסיבות צבע, מסיבות על סיפון אוניות ועוד.

"החבילות האלה עונות על הצורך של הילדים, זה הסטייל של היום", אומרת רויטל גרוסמן מטבריה, שבתה נופשת בימים אלה עם עוד 18 מחבריה ביורט דה מאר שבספרד. "זה חיקוי של תופעות שיש בחו"ל, די דומה למה שקורה עם נשפי הסיום בסוף הלימודים. הם ראו שיש את זה בחו"ל והם רוצים גם. אם הורים לא מסכימים שהילדים ייסעו — הם אלה שצריכים להטיל וטו. זה לא קשור לחברות התיירות". לדבריה, היא "מאוד רגועה. הילדה שלי לא שותה ולא מעשנת, והיא יודעת בדיוק מה מותר ומה אסור".

החשודים באונס הקבוצתי בקפריסין (צילום: Petros Karadjias, AP)
"החבילות עונות על הצורך של הילדים" | צילום: Petros Karadjias, AP

לעומתה, סמדר שושני מחולון סירבה לבקשתו של בנה בן ה–17 שביקש לטוס לחופשה עם החברים בחו"ל. "מספיק שיש שם מישהו אחד שמועד לפורענות — והוא סוחף את כולם. אני לא רוצה את זה. עכשיו הילד 'ברוגז' איתי, אבל יעבור לו". לטענתה, "חברות התיירות רק רוצות כסף והן פונות לטרף קל — בני הנוער. הנציגים שלהם שם עטים על הילדים ומוכרים להם צמידים למסיבות במלא כסף, ואז הם שותים אלכוהול ומשתכרים. הנציגים רוצים למקסם רווחים, לא אכפת להם שמדובר בקטינים".

חברות התיירות לא מחכות שבני הנוער יגיעו אליהן, והן משווקות את חבילות הנופש באמצעות מערכת משומנת של "מובילי דעת קהל" — נערים ונערות שמוגדרים מקדמי מכירות. כיום יש בישראל אלפי יחצנים במסווה, שחושפים במתכוון את חבריהם לחבילות נופש בחו"ל מחברות תיירות כאלה ואחרות. בתמורה, הם מקבלים עמלה קטנה, הטבות או חבילת נופש בחינם לאותם יעדים.

מלון 2 כוכבים, ארבעה בחדר, בלי ארוחת בוקר

העובדה שמדובר בנוער ובמלונות שרובם מדורגים בשני כוכבים בלבד, לא אומרת שהמחיר נמוך יותר: מחירי החופשות מתחילים ב–350 דולר לחבילת נופש של ארבעה לילות, כולל העברות. המחיר אינו לחדר כי אם לאדם בחדר שבו שלושה, ארבעה ואף חמישה נופשים נוספים. לרוב, החבילות אינן כוללות ארוחת בוקר, משום שהנופשים הצעירים פשוט לא מתעוררים בשעות שבהן היא מוגשת.

ואולם חבילת הנופש הבסיסית היא רק תחילת ההוצאות: ברגע שהצעירים נוחתים ביעדם הם פוגשים בנציג של חברת התיירות הישראלית שממנה הוזמנה החבילה. בחברות התיירות מנסים להתנער מאותם נציגים וטוענים שהם אינם מועסקים על ידן אלא על ידי חברה מקומית — אך זו טענה קלושה. נוכחותו של נציג וזמינותו בשטח הן אקוטיות בעיני ההורים שמשלמים על חבילת הנופש, ובמקרים רבים הן שגורמות להורים להסכים לנסיעה.

המלון שבו נעצרו הנערים (צילום: חדשות)
המלון לרוב יהיה זול | צילום: חדשות

הנציג, צעיר כמעט בגילם של הנופשים, מגיע לשדה התעופה ודואג שהם יעלו על האוטובוס שיפזר אותם בין בתי המלון השונים. הוא זה שיזהיר אותם מפני סכנות או בעיות שעלולות לצוץ במהלך השהות, הוא האדם שאליו הם אמורים לפנות במקרה של צורך בעזרה רפואית — אך הוא גם זה שימכור להם "חבילת מסיבות" עמוסת אלכוהול תמורת כ–500 יורו. עם הרכישה יקבלו הנופשים צמיד שיעניק להם כניסה אוטומטית למסיבות באתר הנופש והטבות נוספות.

"הנציגים נדבקים אליהם ממש. אני יודע שלמכירת הצמידים האלה יש 90% הצלחה, כי בני הנוער סוחפים זה את זה. הרווחיות לנציגים של החברות גבוהה מאוד — 60%–70% רווח. התפקיד הראשוני של הנציג הוא לשמור על הילדים, אבל יש גם תאוות בצע", אומר סוכן נסיעות. לדבריו, ההכנסות הנוספות ממכירת הצמידים לא עוברות לידי חברות התיירות בישראל אלא לספק מקומי.

ליאת מנתניה מספרת שבנה, שיעלה בעוד חודש לכיתה י"ב, נסע עם חבריו לנופש באיה נאפה. לקראת הנסיעה היא ציידה אותו ב–700 יורו לבזבוזים — אך כבר בערב הראשון הוא התקשר אליה ודיווח כי מתוך הסכום הזה בוזבזו כבר 500 יורו. "הנציג הזה שמלווה אותם דחף לו חבילת מסיבות. זה סכום מטורף. לפני שהבן שלי נסע הוא אמר לי שהוא לא מתכוון לקנות חבילת מסיבות, אבל איכשהו הם הצליחו ללחוץ עליו והוא שילם. פתאום הוא אמר לי שזה שווה את הכסף. טחנו להם את זה במוח". לדבריה, "יש לחץ על הילדים מצד חברות התיירות לקנות את החבילות האלה. זה לא בסדר. הילד שלי לא נגרר ולכן סמכתי עליו".

בתחילה סירבה ליאת לאפשר לבנה לטוס עם חבריו לנופש, אך התרצתה לאחר שאמר לה ש"כולם טסים". כיום היא מודה: "טעיתי. כל ההורים האחרים אישרו ולכן הייתי בטוחה שהם בדקו כבר בעצמם את מהות החופשה הזו. לא בדקתי בעצמי. אם הייתי יודעת לפני שבועיים מה שאני יודעת היום — הבן שלי לא היה טס".

"הם מביאים כמויות אלכוהול מישראל"

מנגד, חברות התיירות מנסות להתגונן מפני ההאשמות. "בן אדם מגיע לחו"ל. מציעים לו מסיבות ואטרקציות — זה אומר שעושקים אותו?", שואל בכיר באחת מחברות התיירות הישראליות. "מכירת כרטיסים למסיבת בריכה זה 'לדחוף מוצרים'? מה זה, קייטנה? אלה חבר'ה צעירים שנוסעים לנפוש. כן, הם שותים אלכוהול ובוודאי שהם עושים סקס. איזה הלם. הם לא רוצים טיול מאורגן באיטליה. הם מגיעים לנופש כדי לבלות, כמו בני נוער אחרים מכל העולם. יש חברות כמו שלנו בכל העולם, למה מה שטוב להם לא יכול להיות טוב לנוער הישראלי?"

לטענתו, בני הנוער מצוידים באלכוהול מישראל. "הם קונים בכמויות אדירות בדיוטי פרי ומשתכרים בחדרים שלהם, לא במועדונים. נכון, הנציג מוכר להם צמיד כניסה למסיבות שבהן מוגש אלכוהול. בגלל זה הם מתחילים לשתות?"

לדברי בכיר בחברת תיירות אחרת, "ההורים מתחסדים. הם יודעים מה קורה שם. מצפים שאני אהיה גם מחנך, אבל אנחנו חברת תיירות. עוד מעט יגידו לי לא למכור כרטיסים לווארנה בבולגריה, כי אנשים מפסידים שם בקזינו".

הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker