השאנז אליזה של ירושלים: אווירה אירופאית וסיפורים מיוחדים לאורך רחוב יפו

רחוב יפו מתחיל בשער יפו, בכניסה לעיר העתיקה, ומסתיים בגשר המיתרים, בכניסה אל ירושלים המודרנית. מסלול הסיור לאורך רחוב יפו עובר מתחילת הרחוב ועד סופו, ולוקח אותנו למסע מרתק בתולדות העיר. נראה כיצד הפך הרחוב מדרך עפר מרכזית שעברה בשטח שומם, לרחוב הראשי של העיר ירושלים בה"א הידיעה, ל"שאנז אליזה" של ירושלים. בדרכנו נעבור בין מבנים מרשימים בעלי כניסות מעוטרות, נתרשם מיופיים, נספר את סיפוריהם, ואף ניכנס לחלק מהם. נהנה מהאווירה האירופאית השוררת בחלקו המרכזי של הרחוב, ומשתלבת באווירה הנוסטלגית העולה מבתי העסק הוותיקים שפזורים לאורכו. נעבור בין חצרות שקטות לכיכרות ציבוריות, ונעלה לתצפיות מרהיבות המשקיפות על הרחוב ועל ירושלים כולה. בחלק האחרון של הסיור ניסע ברכבת הקלה, שעוברת כמעט לכל אורכו של הרחוב, והחזירה אותו לימי תפארתו כעורק התחבורה הראשי של ירושלים.

נקודת מוצא: רחבת הכניסה לשער יפו. נקודת סיום: גשר המיתרים. אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולמיטיבי לכת. אורך הסיור: כ-3.5 קילומטר. משך הסיור: 6-4 שעות. שעות וימים מומלצים: בימים א-ה, החל מהשעה 09:00 ועד שעות הערב. ציוד מיוחד: אין. סיור לילי: יש, בילוי לילי ברחוב יפו.

אתרים שמחייבים תיאום מראש: מרכז המבקרים של עיריית ירושלים, בטלפון: 02-6295363. הביקור במרכז כרוך בתשלום. קבוצות צריכות לתאם את הביקור גם בדגם ירושלים (טלפון: 02-6297315), ובמגדל התפילה במרכז כלל (טלפון: 02-6251899).

שאנז אליזה של ירושלים, רחוב יפו (צילום: ערן גל-אור)
ברחוב יפו | צילום: ערן גל-אור

איפה חונים: מגיעים לרחוב יצחק קריב, ופונים ממנו אל חניון ממילא או לחניון קרתא הסמוך אליו. ממקום החנייה עולים אל שדרות ממילא, פונים בהן ימינה וחוצים אותן עד סופן. עולים בגרם מדרגות, ומגיעים לרחבת שער יפו, שם מתחיל סיורנו. מי שמגיע עם שתי מכוניות, יחנה את המכונית הראשונה בחניון התחנה המרכזית
שבסוף המסלול, או ברחובות הסמוכים לו.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית: מהתחנה המרכזית נוסעים ברכבת הקלה, ויורדים בתחנת העירייה ברחוב יפו. מהתחנה ממשיכים ללכת ברחוב יפו, חוצים את רחוב שלמה המלך ויורדים בצמוד לחומת העיר העתיקה במשך מספר דקות, עד שמגיעים לרחבת הכניסה לשער יפו.

מה לכתוב ב-GPS: לנקודת החנייה: חניון ממילא, ירושלים. לנקודת ההתחלה: שער יפו, ירושלים. לנקודת הסיום: חניון התחנה המרכזית, ירושלים.

בתוך המסלול נמצא אחד המקומות המפתיעים

מיני ירושלים, מתוך לכל אחד ירושלים, מסלולים (צילום: דוד וערן גל אור)
מיני ירושלים | צילום: דוד וערן גל אור

מיני-ירושלים - הפתעה מרגשת בקומת המרתף של בניין העירייה

מי יכול היה לנחש, שבקומת המרתף של בניין עיריית ירושלים, מסתתר דגם מרהיב של העיר הכי מיוחדת ומעניינת בישראל? הדגם הענק נותן לנו את האפשרות להתבונן על העיר מלמעלה, כמו ממעוף הציפור, ולהתרשם מההרים וערוצי הנחלים, מהבתים והרחובות, מהגנים וממבני הציבור. כל אלה בנויים בצורה מדויקת להפליא, בקנה מידה של 1:500, כך שכל סנטימטר בדגם זהה לחמישה מטרים במציאות. הטופוגרפיה בנויה מקרטון ביצוע, הבתים והמבנים עשויים מעץ, והעצים מסקוצ'ברייט. אך הדבר המיוחד ביותר הוא, שמדובר בדגם חי ומתפתח, יחיד מסוגו בישראל, שממשיך להתעדכן ולהיבנות מדי יום. הדגם בנוי על שולחנות שאפשר להזיז אותם, וכל פריט בו יכול להתפרק, להשתנות ולהיבנות מחדש, הכל בהתאם לשינויים שמתרחשים במציאות. גם התוכניות העתידיות של ירושלים מוצגות בדגם, בדמות מבנים שעשויים מפלסטיק שקוף דמוי זכוכית. אלה המבנים שעתידים להיבנות בעיר, והם מסייעים לנו להבין כיצד עשויה להיראות ירושלים בעוד 20-15 שנים. למרות שהוא נראה גדול מאוד, מציג הדגם רק כ-15% משטח העיר - מהכניסה הראשית לירושלים ממערב, ועד למרגלות רכס הר הזיתים והר הצופים במזרח, ומשכונת בקעה והמושבה הגרמנית מדרום, ועד לשכונות רוממה ומאה שערים בצפון העיר. בדגם לא מוצגות השכונות ההיקפיות של ירושלים, שמהוות את רוב שטחה, והיעדרן רק מדגיש כמה גדולה היא בירת ישראל. נשוטט סביב הדגם, ונוכל להבין את המבנה המורכב של ירושלים, ואת האופן בו התפתחה לאורך הדורות: מהעיר העתיקה והקדומה המוקפת חומה שבחלקה המזרחי, דרך השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות, ועד החלקים המערביים והמודרניים יותר. נראה את הבנייה הצפופה בתוך העיר העתיקה, המלאה כנסיות ומסגדים, ובתוכה מתנשא הר הבית הענק. מזווית זו נבחין בהבדל שבין השכונות החרדיות שבצפון העיר, הבנויות בצפיפות ומלאות גגות רעפים אדומים, לבין השכונות המרווחות יותר שבמרכז ירושלים, בהן משולבים גנים ועצים ירוקים. נזהה את בניין הכנסת שבחלקה המערבי של העיר, המוקף שטחים ירוקים, וסביבו בנויים מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית בגבעת רם. צפונית אליהם אי אפשר לפספס את מגדלי הזכוכית שעתידים להיבנות בכניסה הראשית לירושלים, וצפויים להפוך אותה למרכז עסקים מודרני ומפותח. כדאי לעבור על פני הדגם ולחפש מבנים שמוכרים לכם. אם יש לכם שאלות, תוכלו לבקש בנימוס מהאחראים על המקום, ולקבל מהם מענה.

נקודת מוצא וסיום: כיכר ספרא, לצד רחוב יפו. אופי הסיור: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות, למשפחות ולזוגות. אורך הסיור: כ-300 מטר. משך הסיור: כשעה. שעות וימים מומלצים: בימים א-ה, החל מהשעה 09:00 ועד שעות אחר הצהרים. לתשומת לבכם: קבוצות צריכות לתאם את הביקור בדגם ירושלים, בטלפון: 02-6297315.

איפה חונים: מגיעים לרחוב שבטי ישראל, ופונים ממנו אל חניון כיכר ספרא. ממקום החנייה עולים במעלית אל הכיכר, נכנסים לבניין מספר 1, ויורדים במדרגות לקומה 0.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית: מהתחנה המרכזית נוסעים ברכבת הקלה, ויורדים בתחנת העירייה ברחוב יפו.

מה לכתוב ב-WAZE: חניון ספרא עירייה, ירושלים.

ואיך אפשר שלא לעבור בכיכר של המדינה

כיכר הציונות, מתוך לכל אחד ירושלים, מסלולים (צילום: דוד וערן גל אור)
כיכר ציון | צילום: דוד וערן גל אור

הכיכר של המדינה - תצפית מיוחדת ויצירת אמנות מרגשת סביב כיכר ציון

כיכר ציון היא אחד המקומות המוכרים והומי האדם בירושלים. אך רק מעטים מכירים את הפינות הנסתרות שחבויות בשולי הכיכר וממש בתוכה. הכיכר מוקפת מבנים מרשימים וגבוהים, ואנו ניגש אל המבנה הציורי שבצידה הימני, בו שוכן כיום מלון קטן בשם "הוסטל ירושלים". כשנעמוד בפתח המלון, נרים את ראשנו, ונגלה צמד ראשי אריות שמעטרים את תומכות האבן של המרפסת המרכזית. ניכנס אל המלון הקטן, ונבקש לעלות אל המרפסות של חדרים מספר 6 ו-10, שנושאות אופי היסטורי. הכניסה למרפסות הללו תתאפשר כמובן רק אם החדרים פנויים מאורחים. נעלה במדרגות, ניכנס אל אחת המרפסות, ונשקיף על כיכר ציון ועל רחוב יפו. במרפסת של חדר מספר 6 למשל, עמד מנחם בגין ב-3 באוגוסט 1948, והכריז בפני ההמונים על פירוק האצ"ל והצטרפות לוחמיו לצה"ל. כמה שנים מאוחר יותר, בינואר 1952, חזר לכאן מנחם בגין, ונאם נאום תקיף וקשה נגד הסכמי השילומים עם גרמניה, בו קרא ל"מלחמה לחיים ולמוות" נגד ממשלת ישראל. אפשר לדמיין את ההמונים שהצטופפו בכיכר וברחובות שסביבה, וקראו קריאות נגד ההסכמים הצפויים עם גרמניה. אחרי הביקור באחת המרפסות מומלץ לעלות למרפסת הגג, שמלאה בכיסאות וספות, ולעיתים גם באוהלים של תיירים צעירים. מהגג אפשר להשקיף על רחוב יפו ועל המבנים שמקיפים אותו, המחופים גגות רעפים. אם תשימו לב, תוכלו לראות במעלה רחוב יפו ציור קיר ענק, שמצויר על מבנה בצד ימין של הרחוב, ומתאר את הרכבת הקלה הנוסעת במדרחוב שוקק החיים. הציור נעשה בימים בהם הרכבת הקלה הייתה בגדר חלום רחוק, שרק מעטים האמינו שאכן ייצא לפועל. כיום, כאשר הרכבת אכן נוסעת במדרחוב היפהפה, מהנה להביט על הציור ועל רחוב יפו שמתחתינו, ולראות כיצד התגשם החלום. לאחר שננוח מעט על הגג, נרד חזרה אל הרחוב, נחצה את מסילת הרכבת, ונחפש על הרצפה מכסה ביוב משונה, במרכזו טבועה כף יד. הרעיון הייחודי הוא מעשה ידיו של האמן מיכה אולמן. האמן הטביע את כף ידו הימנית כאן, ואת כף ידו השמאלית על מכסה ביוב נוסף, שנמצא ברחוב האחים שברובע הנוצרי בעיר העתיקה. כך הביע מיכה אולמן את תקוותו, כי כמו שמערכת הביוב של העיר העתיקה והעיר החדשה נפגשות בנקודה כלשהי, כך ייפגשו גם הידיים, וילחצו זו את זו בברכת שלום.

נקודת מוצא וסיום: כיכר ציון, במפגש הרחובות יפו ובן יהודה. אופי הסיור: מתאים לקבוצות קטנות, למשפחות ולזוגות. אורך הסיור: כ-200 מטר. משך הסיור: כ-40 דקות. שעות וימים מומלצים: בכל שעות היום והערב ובכל ימות השבוע.

איפה חונים: מכיוון שאין מקום חנייה קרוב ונוח לנקודת ההתחלה, מומלץ לנסוע בתחבורה ציבורית. מי שמגיע במכונית, ייסע לרחוב שבטי ישראל, ויפנה ממנו אל חניון כיכר ספרא. ממקום החנייה עולים במעלית אל הכיכר, יוצאים לרחוב יפו ופונים ימינה. הולכים כ-5 דקות במדרחוב היפהפה, לצד מסילת הרכבת הקלה, עד שמגיעים לכיכר ציון.

איך מגיעים בתחבורה ציבורית: מהתחנה המרכזית נוסעים ברכבת הקלה, ויורדים בתחנת יפו מרכז או בתחנת העירייה שברחוב יפו.

מה לכתוב ב-GPS: כיכר ציון, ירושלים.

סדרת הספרים לכל אחד ירושלים, הוצאת מסלולים (צילום: דוד וערן גל אור)
סדרת הספרים "לכל אחד ירושלים", הוצאת מסלולים | צילום: דוד וערן גל אור

למידע מפורט על המסלול ולניווט לנקודת החניה, באפליקציה ובאתר מסלולים>להתאהב בארץ מחדש או בסדרת ספרי הטיולים "לכל אחד ירושלים, 50 מסלולי סיור בירושלים".

את הסדרה ניתן להשיג בחנויות הספרים, בחנויות הטיולים ברחבי הארץ, באתר הבית ובאפליקציית מסלולים.

הרעיון העומד בבסיס חברת מסלולים > להתאהב בארץ מחדש הוא חברתי וחינוכי, השואף להוביל לשינוי תפישתי בתרבות הטיולים בישראל. החברה שמה לה למטרה לחשוף בפני אזרחי ישראל את יופייה הנסתר של הארץ, לחבר את כולנו לטבע הנפלא שמסביב, ולחזק את תחושת השייכות למולדת ולמדינה.