אזור: מרכז הארץ , השרון
משך המסלול: שעתיים-שלוש בנחת
תשלום דמי כניסה: לא
דרגת קושי: קל למשפחות
התניידות: הולכי רגל
עונה מומלצת: כל השנה. פריחת האירוסים - בחודש פברואר. בספטמבר - פריחת חבצלות החוף. בקיץ מומלץ בשעות אחה"צ.
סוג המסלול: מעגלי
חניונים, נקודות עצירה: חניון ושולחנות פיקניק בחורשת האקליפטוסים בדרום-מזרח הגן הלאומי
מצוקי כורכר זקופים, נוף לים הכחול, אירוסי ארגמן בפברואר וסיכוי לצפות בצבאים כל השנה – והכל במרחק נסיעה קצרה מגוש דן הצפוף. מסלול גן לאומי חוף השרון הוא מעגלי ואינו ארוך, וייארך כשעתיים-שלוש בהליכה נינוחה.
איך מגיעים: נגיע תחילה לכביש השירות המקשר את הקיבוצים שפיים וגעש, ממערב לכביש החוף. נגיע לכיכר הצמודה למתחם "צומת ספרים", ובה נפנה לכיוון הים. אחרי כיכר נוספת, הופך הכביש הסלול לדרך עפר (בכיכר זו יש שילוט הכוונה לגן לאומי חוף השרון). ניסע בדרך זו מערבה. לאחר כחצי ק"מ, מתעקלת הדרך דרומה, וממנה מסתעפת דרך קצרה למגרש חנייה לבאי חוף געש. לא נפנה לחנייה זו, אלא נמשיך עוד כ- 800 מטר דרומה לאורך הגדר המערבית של הגן הלאומי חוף השרון. בפינה הדרומית של הגן הלאומי נמצא מגרש חנייה מוסדר.
יוצאים לדרך:
שביל המצוק: אחרי שנגיע לגן הלאומי, נשאיר את הרכב בחנייה. כיוון שהאזור מועד בשנים האחרונות לפריצה לכלי רכב, מומלץ להימנע מהשארת ציוד ברכב. לשטח הגן הלאומי הושבו בשנים האחרונות צבאים, ועל כן הכניסה עם כלבים אסורה לחלוטין, והוסדר שער עץ המונע כניסת כלבים משוטטים לשטח הגן. מהכניסה נפנה שמאלה בשביל מסומן אדום – "שביל המצוק" ותוך דקות אחדות נגיע לראש מצוק החוף, ולצומת שבילים כחול-אדום. השביל הכחול הוא שביל קישור עורפי, המתאים יותר לביקור חוזר בגן הלאומי. נמשיך בשביל האדום ונגיע למרפסת תצפית בראש המצוק, המוקדשת לזכר תרמילאים ישראליים שנהרגו ב"דרך המוות" בבוליביה.
גבעת התצפית: שביל הטיול נמשך בראש המצוקים, בהם נחשפות שכבות של קרקע החמרה וסלע הכורכר, ומגיע למרפסת תצפית נוספת, במפגש עם שביל קישור ירוק המוביל לחניון המטיילים בקרבת שער הגן. אנו נמשיך בשביל האדום. בשלב מסוים, מתרחק השביל מהים ופונה מזרחה. במפגש עם דרך כורכר לבנה, נגיע לצומת שבילים. מכאן, נמשיך לפי הסימון השחור, תחילה שמאלה (צפונה) בדרך הכורכר, ולאחר מכן פונה הסימון ימינה ומתפתל בדיונות שבמזרח הגן הלאומי, בדרכו לגבעת התצפית.
אירוס הארגמן: נקודה זו היא אחת הגבעות הגבוהות בגן הלאומי, ובה הוצבו שלטי מרחק לרחבי הארץ. מגבעת התצפית ממשיך השביל דרומה ופוגש את דרך הכורכר הרחבה, לאורכה נמשיך דרומה. הדרך חולפת בקרבת שוקת שהוצבה עבור הצבאים בגן הלאומי. אין להתקרב לשוקת, המשמשת כמקור המים העיקרי של הצבאים באתר. לאחר השוקת, נגיע לריכוז של אירוס הארגמן. ריכוז זה נשתל באתר בתחילת שנות ה- 2000, במאמץ ליצור אוכלוסייה נוספת של המין הנדיר, בשטח המוגן כחוק (בניגוד לפארק האירוסים בנתניה, שאינו מהווה שמורת טבע).
מחצבת החול: אחרי ריכוז האירוסים, נפגוש את השביל המסומן ירוק. באזור המפגש נמצאת מחצבת חול נטושה – "חליקס" בפי תושבי שפיים. זוהי פינה נעימה לשעשועי חולות וגלגולים עם הילדים. חלקו האחרון של השביל השחור חולף לאורך חורשת איקליפטוסים בה נמצא חניון מטיילים ושולחנות פיקניק, ועימו נגיע חזרה לנקודת ההתחלה.
פינת הגאון בדרכים:
שביל המצוק: לאורך השביל יש צמחייה מגוונת, הכוללת הן צמחי חולות וחוף הים, כמו עדעד כחול וחבצלת החוף, והן שיחים ועצים כדוגמת שיטה כחלחלה – מין פולש מאוסטרליה, שהובא לארץ לצורכי ייצוב חולות, ומהווה כיום איום קשה על בתי הגידול הטבעיים בארץ.
אתרים נוספים בסביבה: נחל אלכסנדר, מאולגה למכמורת, יער אילנות