זה שלא הזמינו אתכם לטיולי חזרה לשורשים של הסוכנות היהודית, לא אומר שאסור לכם לעלות למצדה ולראות במה מדובר. ואם תעשו את זה בשעה הנכונה אולי גם לא תהיו חייבים לרדת ברכבל עם 17 אמריקאים שהסבתא היהודייה שלהם סדרה להם טיול חינם בארץ הקודש.

אין תמונה
זיכרונות מטיולי בית הספר
מצדה, על אף היותה אתר עלייה לרגל וגימיק מטורף בסרטי תדמית, היא בהחלט מקום ששווה לבקר בו עם הזריחה, בעיקר אם חורקים שיניים בעלייה וסובלים קצת לפני שמגיעים לפסגה. הנוף מרהיב, ים המלח בוהק באור ממזרח והרי המדבר מתמזגים בוורוד וכתום ממערב – שלמות שכזו. ובאמצע? המון רעש – ערימה של חורבות המייצגת את אחד ממיתוסי הגבורה היותר שנויים במחלוקת שנפלו בחיקנו. אבל איך בדיוק מטפסים למצדה? כרגיל, לכל הר יש כמה שלוחות.

למי שמעדיף ללכת כמה שפחות

בדיוק בשביל זה הומצא הרכבל. אותו כלי תעופה מחובל (מהמילה "חבל") ישלח את זרועותיו, יאסוף אתכם מכיוון ים המלח וינחית אתכם כמלכים בפתח הארמון של הורדוס. אותו הורדוס חביב, הארכיטקט הבלעדי של כל כך הרבה אתרים שהיום אנחנו גובים עליהם כל כך הרבה כסף בכניסה. הלוקיישן שהלה בחר לעצמו הפעם באמת מעורר השראה – מצוק מבודד באמצע המדבר, תלול במדרונותיו ובולט בחזותו, על רקע הים הגדול. בנוסף למכשולים הפעוטים הללו בנה הורדוס גם חומה סימבולית והעשיר את כל מה שבפנים בשלל תפנוקים, כולל מרחצאות ופינות נוף אל המדבר.
בין אם באתם כדי לחזות בארכיטקטורה ובין אם מה שמוביל אתכם זה סיפור ההתאבדות היהודי כנגד הכיבוש הרומאי - תמצאו כאן הריסות שיספרו לכם כל אגדה שתבחרו. בורות מים ומערכת מים משוכללת, בתי מרחץ, ארמונות, מרפסות ועוד, בלוויית הסברים וסרט הדרכה, יוסיפו לתמונה.
אם תרצו, ישנו גם חיזיון אור קולי המספר את סיפור ימיהם האחרונים של המתבצרים, על תפאורת ההר. העלות די גבוהה – 41 שקל למבוגר ו-34 שקל לילד (וכמו תמיד, מומלץ להתקשר ולברר שיש מקומות 08-9959333).

למי שמוכן ללכת קצת יותר

שביל הסוללה, שמגיע מרחבת החניה ממערב למצדה, נפרץ בידי נזירים ביזנטיים והיום הוא יכול לשרת את כל מי שמעוניין לטפס אבל לא רוצה ממש לסבול. תושבי ערד באים לכאן ברגל, מה שהופך אותם לברי מזל גדולים (מה, אתם לא הייתם רוצים לראות זריחה ממצדה על בסיס שבועי?). הטיפוס לא קשה ואורך כ-20 דקות. הגעה מערד – על כביש 3199 – הכביש ללא מוצא הכי ארוך בארץ. אפשר לעבור בדרך בהר בן יאיר, לעצור את האוטו ולטפס אליו ברגל עם הסימון הירוק. הפסקונת שכזו תיגבה פחות משעה מזמנכם, הקדמה נחמדה לטיפוס הריטואלי שיבוא אחריה.

למי שרק רוצה לצעוד

כפי שצוין בתחילת הכתבה, הכי כיף להגיע למצדה (ובעצם לכל פסגת הר) אחרי שמתאמצים. שביל הנחש, שמגיע מכיוון ים המלח, ייתן לכם הרבה זמן למחשבה על כמה קשה היה לכבוש את מצדה לפני שבנו פה רכבל. 350 מטרים של טיפוס לא תלול מדי יארכו כ-45 דקות שאי אפשר שלא ליהנות מהן. כניסה מרחבת החניה המזרחית. השביל נפתח שעה לפני הזריחה, ולא סתם: מי שמגיע למצדה עם הזריחה זוכה בתצפית הרבה יותר יפה מכל המאחרים.

פתוחים: אפריל-ספטמבר בין 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ, עד 16:00. בימי שישי וערבי חג האתר נסגר שעה אחת קודם. הרכבל פועל בימים ראשון עד חמישי, וגם שבת, בין 08:00-16:00, שישי עד 14:00.
משלמים:רכבל כיוון אחד : מבוגר 24 ₪, ילד וגמלאי 13 ₪. שביל הנחש (עלייה רגלית): מבוגר 25 ₪, ילד וגמלאי : 13 ₪. כניסה משולבת: מבוגר 49 ₪, ילד וגמלאי 26 ₪. הנחה לקבוצות.
נגישות: ברשות הטבע והגנים מבטיחים כי האתר כולו נגיש לנכים בכיסאות גלגלים, ואמצעי המחשה באתר משלבים תבליטים ומודלים תלת ממדיים כעזרה לעיוורים.
מגיעים: כביש 90 לצד ים המלח, פניה מערבה בצומת מצדה, כרבע שעה נסיעה צפונה מאזור המלונות בעין בוקק.
מתקשרים: 08-6584207/8
מצטיידים: מצלמה, מים לטיפוס ומדריך תיירים באנגלית, כדי שתוכלו להשתלב בנוף.
לפרטים נוספים - אתר רשות הטבע והגנים

עוד מסלולים בכל הארץ