מי שמחפש אבנים קדושות מוזמן לבקר בירושלים. לצפת – מקום לידתה של הקבלה המודרנית – באים בשביל הרוח, בשביל מה שמכונה "ההילה של צפת". כך או כך, סביר להניח שביקרתם בעיר בעבר, אם במסגרת טיול היסטורי מודרך או בטיול עצמאי. עם זאת, צפת של הלילה איננה צפת של היום: הסמטאות הציוריות, אווירת הקדושה לצד החולין, החצרות הנסתרות, ההרים החשוכים המתגלים כצלליות ענק במרחק – כל אלו יוצרים חוויה מיסטית, המתעצמת בשעות שבהן צפת מתמסרת לממלכת הלילה.
אפשר להתחיל לשוטט כבר בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כדי להספיק ולבקר בבתי הכנסת ובגלריות שבקריית האומנים, אבל בכל מקרה – מומלץ לא לתכנן מסלול קבוע מראש. תנו לרגליים להוביל, הן יודעות טוב מכם לאן לקחת אתכם. פשוט שוטטו, והניחו לעיר להפתיע.
ועוד עצה אישית: בחרו בסמטאות הכי צרות שתוכלו למצוא. אלו שעוברות כמעט בתוך חצרות הבתים וגורמות לכם להתחכך בקירותיהם של הבתים הישנים. בקיצור, בכל צומת שאליו תגיעו, חפשו את הסמטה הצרה ביותר, והיכנסו אליה. בטיול הלילי הזה – מפה של העיר היא עניין כמעט מגונה.
הנכס הנדל"ני השווה - בית מול הקבר
מומלץ להתחיל בגן המצודה (הכניסה מרחוב דרך חטיבת יפתח), כדי להתרשם מחורבות העיר לפני ששוקמה, במאה ה-16. ממשיכים צפונה לרחוב דרך חטיבת יפתח, ומתעקלים שמאלה עם רחוב ירושלים עד לרחוב יעבץ, המסתיים בגרם מדרגות ארוך. עוד קצת מערבה, ומגיעים עד פאתי העיר, למקום שממנו נשקף הר מירון, ולמרגלותיו – אורות היישוב מירון העוטפים את קבר הרשב"י. ידוע כי זוהי זכות גדולה לבנות בית אל מול הקבר. אם תגיעו לכאן בשעות בין הערביים של יום שישי, תמצאו אנשים העומדים בשקט מול ההר ומקבלים אנרגיה מזוקקת מהקבר המרוחק.
נכנסים ללב הרובע היהודי הישן מרחוב בר יוחאי, ומכאן והלאה אין יותר סימני דרך. כבר אמרנו – החופש לתעות. העובדה שחלקים מהאזור נראים כשייכים למאה אחרת, רק מעצימה את ההרפתקה. כעת הגיע הזמן לבקר בממלכתן של הסמטאות הצרות, הגדושות בהזדמנויות למפגשים הזויים.
באחת הסמטאות אנו שומעים קולות של שירה רמה, העולים מבית מדרש מקומי, שבאופן מפתיע פעיל בשעת לילה מאוחרת זו. על גרם מדרגות, מרחק מטרים ספורים ממנו, יושבת צעירה אמריקנית ומלהגת אל תוך טלפון נייד. "כמה קוק אמרת שהוא עשה בחיים שלו?" היא שואלת באנגלית ניו יורקית כבדה. נראה שגם בעיר הקדושה יש מקום לחולין אמיתי.
הכי מקובלים בעיר
כאחת הערים הקדושות בארץ ישראל, נהנתה צפת מיישוב יהודי רצוף כמעט בכל הזמנים. באלפיים שנות קיומה חוותה העיר אינספור תהפוכות ואירועים קשים, שעיצבו את דמותה והעצימו את המיתוס שנקשר סביבה. צלבנים ומוסלמים התכתשו ביניהם שוב ושוב כדי לשלוט בה, מגיפות פקדו אותה ללא רחם, ורעידות אדמה החריבו את בתיה. במאה ה-16 יכלו פרנסי העיר לנשום לרווחה, בעת שהגיעה צפת אל המנוחה ואל הנחלה והחלה לשגשג. באותה התקופה, פעלו בעיר המוני אומני צמר יהודים. תעשיית האריגים שלה פרחה, ושמעה של צפת יצא למרחוק, אל מרחבי האימפריה העותמאנית ואף מעבר לה. אך לפריחה אחראית גם תורת הקבלה, שהניעה מקובלים רבים לנהור אליה. אותם מקובלים השאירו את חותמם עד היום. לפחות מבחינה מנטלית.
בנוסף לכל אלו, ידוע שמצפת יגיע המשיח בכבודו ובעצמו. ואם הוא אכן יבוא, סביר להניח שיעבור דרך "סמטת משיח" הסמוכה. נסו לגלות אותה בעצמכם הלילה. כאשר תגיעו – תדעו שמדובר בדבר האמיתי. זוהי אולי הסמטה הצרה בארץ, ורק אדם אחד יכול לעבור בה בכל פעם. אורכה כ-20 מטרים, ובסופה מתגלים בתים צפופים, תאורת רחוב רכה ושלטים בעברית נאיבית של פעם. מי שזקוק לרמז נוסף, מוזמן לחקור את רחוב בר יוחאי, שאליו מתנקזת הסמטה.
עוד שעה קלה של תעייה, ואתם מגיעים אל הרחבה המרשימה של בית הכנסת האר"י הקדוש. מעט דרומה משם, והסמטאות הולכות ונצבעות בצבעי התכלת והכחול העמוק – צבעים שנועדו לבלבל את השדים ולגרום להם לחשוב כי הם נמצאים עדיין במרומי השמים.
מהר מכפי שתצפו, ועם מעט עזרה משולטת, תמצאו את עצמכם עומדים מול בית הכנסת אבוהב, שלעתים פותח את שעריו גם בלילות. פנים בית הכנסת גדוש בציורים בצבעים עזים, והוא נחשב היפה בעיר. בקיר הדרומי קבועים שלושה ארונות קודש, החשוב שבהם (הימני) מכיל ספר תורה שכתב חכם אבוהב בטולדו. ארון זה נפתח רק שלוש פעמים בשנה: ביום כיפור, בראש השנה ובשבועות. ברעש האדמה הגדול של 1837 נהרס רוב בית הכנסת, ורק הכותל הדרומי, שבו שכן ספר התורה, נותר על תלו. בתחילת עבודות השיפוץ הוטל על כמה צעירים להיטהר ולהעביר את ספר התורה לבית כנסת אחר. זקני צפת מספרים כי לאחר סיום המלאכה כל החבורה נפטרה בתוך יממה. למה? לחכמים פתרונים.
מכאן מומלץ להגיע לנקודת תצפית אל עבר בית הקברות הישן, הממוקם על המדרון המערבי של העיר. המהדרין יטרחו ויירדו אל מתחם בית הקברות, שהחל לפעול עוד במאה ה-16. לפי האמונה, מאחר שמצפת יבוא המשיח, מומלץ להיקבר בעיר, ועדיף לפני חצות, כי מי שנקבר אחרון יקום לתחייה ראשון. אם בשעה שהגעתם מתקיים מסע הלוויה בבית הקברות, תזכו לצפות בתהלוכה סוריאליסטית למדי. אין ספק, סיום הולם לשיטוט מיסטי, קדוש למחצה.
אורך המסלול: 4-2 ק"מ (תלוי בחשק).
אופי המסלול: מעגלי.
דרגת קושי: קלילה.
ירח מלא: לא רלוונטי.
הגעה: מכביש ראש פינה-צפת (מס' 8900) מגיעים לכניסה הראשית של העיר ונוסעים בדרך העצמאות לכיוון התחנה המרכזית. בכיכר פונים ימינה אל רחוב דרך חטיבת יפתח. מחנים את הרכב ליד גן המצודה, שבו מתחיל ומסתיים הטיול.
* זוהי גרסת טיול מקוצרת מתוך הספר "טיולי לילה", מאת איל שפירא, צילומים: איציק מרום.
הוצאת "מיל"