"בשבתות הצומת פקוקה לחלוטין. אי אפשר לזוז פה", מספר מופיד, המדריך שלנו. מופיד הוא בן הכפר ירכא – "ירכאוי", כמו שאומרים, והיום הוא מתכנן לקחת אותנו אל מעבר להרי החושך – כלומר מעבר למרכז המזון, למיי בייבי ולאמש סטאר, המוכרים לכל תושבי האזור כמקור כל הטוב שבעולם. "היינו רוצים שרק עשרה אחוז מהמבקרים במרכזי הקניות בכניסה לירכא יכנסו גם אל תוך הכפר – כי גם שם יש הרבה מה לראות מבחינה תיירותית", הוא מבטיח לנו. בדיוק בשביל זה מופיד – ומורי דרך נוספים – יעבירו בירכא במהלך שבועות סיורים מודרכים בחינם, במטרה לחשוף את הציבור לירכא שמעבר לשופינג, במסגרת פסטיבל "כפר ביקרתם". הסיור יארך כשעה וחצי-שעתיים, וניתן לעשותו בכלי רכב או ברגל.
לפרטים ותיאום: גאנם אבו חמדה 050-5573038, מופיד: 054-2600094.
הנוף שמחוץ להיכל הסוד
אנחנו מתחילים באחת הנקודות הגבוהות בכפר, בבית הספר היחידי בארץ ללימוד הדת הדרוזית, חילוואת אל רג'אב. הדת הדרוזית היא דת סודית, ובמקום הזה ממש לומדים את הסוד. אנחנו לא נכנסים, בין היתר בגלל שלא הקפדנו להגיע בלבוש צנוע, אבל הנוף שבחוץ שווה את העלייה לכאן בלאו הכי. מפרץ חיפה העמוק ורצועת החוף הצפונית נפרשת לעינינו, ואנחנו מבחינים גם בסימון שבילים ירוק שמתפתל הנה מאיפשהו, וממשיך הלאה, על שפת נחל בית העמק המצוקי שנקרא גם "ואדי אל מג'נון". אם ממשיכים ברכב שטח (או ברגל, רחמנא לצלן) הלאה אחרי בית הספר, אפשר לראות מספר בוסתנים של תושבים מקומיים – כמה עצי פרי מגודרים מעל הנוף, ביניהם אזור ישיבה קטן מעל הוואדי. היינו רוצים אחד כזה משלנו.
אוכל דרוזי ביתי בבוסתן זיתים
את האירוע המשפחתי הבא שלנו אנחנו עורכים כאן, אני מכריזה בכניסה למסעדת צנובר. החצר של המסעדה משקיפה אל הנוף ומוצלת בעצי זית, והאוכל – נפלא. את התפריט מתאמים מראש, והוא כולל אוכל דרוזי מסורתי, דגים, בשרים ותבשילים.
תאופיק שוואח היה מסגר שנתקף בבעיות גב, ולכן החליף את המסגרות במסעדנות לפני כשנתיים. אשתו אמונה על המטעמים.
"אז היא מבשלת, ואתה בעצם מנהל את המקום?" אני שואלת אותו.
"לא, היא גם המנהלת", הוא עונה בענווה ובחיוך. "אני בעצם רק המלצר".
מסעדת צנובר, רחוב רוגב, שכונה מזרחית, ירכא. 054-5648266, 054-7560166.
יש קמח, יש תורה
משפחת אבו יוסף טוחנת קמח בירכא מתחילת המאה העשרים, וגם היום המפעל המשפחתי הקטן, ה"מטחנה", פועל באותו בניין היסטורי. היום משתמשים שם במכונות חשמליות, אבל עדיין מרתק לראות איך מצד אחד נכנסת החיטה – ומצד שני יוצא הקמח. טוחנים כאן קמח מלא, חצי מלא ולבן, וגם בורגול: את הבורגול יש לטחון לפי בקשת הלקוח, שמגיע ומציין את מטרת השימוש בו. יש בורגול לקובה, בורגול לסלט טבולה ובורגול למג'דרה, וכל אחד מהם מקבל יחס שונה.
ליד המכונות עומדים שקים גדולים עם תבלינים, קמחים, סובין ופולי קפה, והמכירה נעשית בעיקר לתושבי האזור ופחות בסיטונאות. הצריכה הביתית של הקמח במגזר הדרוזי עצומה לעומת זו של היהודים, שאופים (במקרה הטוב) עוגה בשבוע – הדרוזים אופים בבית את הפיתה הדרוזית, בייצור עצמי.
טחנת קמח ירכא, מרכז הכפר. 04-9996084.
בת אלף ועדיין בתנועה
מופיד מספר לנו שירכא חוגגת 1,000 שנה. בשיטוט בסמטאות העתיקות של מרכז הכפר הוא מראה לנו בתים בני 300 שנה, קשתות אבן, עצי תות לבן (אפשר לקטוף!) וגם את קברו של חושאי הארכי, שהיה יועצו של המלך דוד. הנשים הדרוזיות מגיעות לקבר להתפלל, וגם יהודים חרדים מצטופפים עימן כאן – ממש אחוות עמים.
ליד בית הוריו של מופיד אנחנו שומעים על משחקי הורדות-ידיים של בני המשפחה, שהתקיימו על גבי מעמד אבן ישן נושן – ונכנסים לחנות התבלינים של אבו רייש, שאפופה בריח מדהים ומזמינה אותנו לבחור משהו מכל הטוב והשפע.
שמן זית בטעם של פעם
בית הד העתיק של עלי אבו רייש, פנסיונר של צה"ל ומהנדס במקצועו, לא מייצר שמן למטרות מסחריות. זהו בית בד הפועל במבנה הזה יותר משישים שנה, כאשר משפחת אבו רייש עוסקת בגידול זיתים ובייצור שמן מזה דורות. פעם עבדו עם חמורים וגמלים, אחר כך הגיע דור הקיטור – אותו עלי זוכר; היום מכונות הכבישה עובדות עם חשמל, אבל השמן עדיין נעשה בשיטת הכבישה הקרה, ההולכת ונעלמת מן העולם. בימי המסיק, בחודשים אוקטובר ונובמבר, עלי מארח אצלו קבוצות ללא תשלום – מסביר על תהליך הפקת השמן ומזמין לפיתה דרוזית עם שמן זית תוצרת בית.
יש גם מסאג'ים ופינוקים
יש הרבה מה לראות בירכא, אבל זה ממש לא צריך להסתכם בחוויה חקלאית אותנטית. מותר גם להתפנק: ספא הדיל, בתרגום לעברית ספא היונה, הוא מתחם אירוח חדש בשכונת החיילים המשוחררים של הכפר. אפשר להזמין טיפולים ואפשר גם להשכיר את יחידת האירוח החמודה כצימר משפחתי, או לערוך מסיבת רווקות מפנקת. המחיר שפוי במיוחד, והסטנדרט ראוי.
ספא הדיל: שכונת החיילים המשוחררים, ירכא. 054-2600094, 054-2600093.
פסלים ועתיקות בינוח ובג'ת
מהגג הנהדר של המתנ"ס בכפר ג'ת יצאו במהלך הפסטיבל סיורים לכפרים ינוח וג'ת, הקטנים בהרבה – אך המרתקים לא פחות – מירכא. סביב יתקיים סימפוזיון הפיסול, ואמנים יפסלו ויציגו את עבודותיהם במרחב. ברחבי הכפר יעמידו התושבים דוכני מזון ומלאכות יד, אבל לא כדאי לפספס גם את הסיורים המודרכים, בחינם, בגרעין העתיק של ינוח ובמוזיאון המורשת הדרוזית בג'ת.
בכפר ינוח השכן אנחנו מבקרים בבית בן 300 שנה, ומגלים פינה מרתקת של היסטוריה. פעם חיו עם החיות, ובתוך הבית שוקת ואבוס; דלתות העץ, הארונות השקועים בקירות העשויים בוץ ותבן, מתלה הברזל לייבוש בשר המשתלשל מהתקרה, בור המים שבחוץ – כולם אותנטיים מימים עברו. בעל הבית מספר לנו איך חיו פה פעם, ואנחנו עולים אל גג אחד הבתים שבגרעין העתיק של הכפר. אפשר לראות מפה את הנוף ממפרץ חיפה דרך עמק זבולון בצפון ועד הר מירון (וביום טוב גם רואים את החרמון... ככה אומרים) והרי הלבנון בצפון.
בינוח השתמר גם בית בד עתיק, שיוצג למבקרים קומפלט כולל החמור המסובב את אבני הריחיים. ביד הבד לא פעיל, אבל תענוג להיכנס אליו ולהבין איך הנפיקו שמן לפני מאות שנים. ההליכה בסמטאות הגרעין העתיק של הכפר היא חווייתית ומעניקה תחושה של חוצלארץ – גפנים, בתי אבן, עתיקות ארכיאולוגיות וזקנים יושבים בחצרות.
מוזיאון המורשת הדרוזית הוא למעשה מרכז מבקרים חדיש, קטן ונחמד, המציג כלים וריהוט עתיק – חלקם מקוריים וחלקם משוחזרים. סיור קצר ונעים יכיר לכם את גלגל הדליים המופעל על ידי כוח המים הזורמים והמפעיל את כנפי טחנת הקמח, את עריסת התינוק המרופדת בחול לשם היגיינת הרך הנולד ואת הטאבון הקלאסי.
פארק מהמורשת הדרוזית, ג'ת. 04-9804206, 050-6884475.
פסטיבל "כפר ביקרתם" בכפרים הדרוזים והצ'רקסים, רביעי-חמישי 8-9 ליוני. הסיורים בכפרים ללא תשלום.
הפסטיבל ביוזמה משותפת של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה.