אחד המאפיינים היותר סימפטיים של הסתיו הוא להקות הציפורים הנודדות החולפות בהמוניהן מעל הארץ. זו הזדמנות גם לאנשים שהטיול אינו בשגרת חייהם לצאת לטבע, וליהנות מהמראות המיוחדים באמת הללו. רבים נוטים להפעיל מנגנון אוטומטי ולחבר את עונת הנדידה עם אגמון החולה, אתר פופולרי מאין כמוהו שכבודו במקומו מונח, אבל בהחלט אינו היחיד במדינה שאפשר לצפות בו בציפורים ובעופות המים.
הפעם התחמשתי בחברה חובבת צילום ויחד הרחקנו צפונה ומזרחה, לעמק המעיינות, שאינו אלא עמק בית שאן ששמו הוחלף לפני שנים אחדות. ציר הנדידה, שחולף מעל בקע ים המלח, מביא לעמק המוני ציפורים. אם מוסיפים לכך את בריכות הדגים הרבות, הרי אפשר להבין ללבם של בעלי הכנף הנוהרים לשם. עיקר הפעילות בעמק נעשה בקיבוץ כפר רופין, שם הוקם כבר ב-1997 מרכז הצפרות בעל השם הקופירייטרי מקור החסידה.
דוד גלזנר, מייסדו, מספר שהמרכז הוקם בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע, אולם לפני שנה וחצי החליטה המדינה למסד ולשדרג אותם, ולהקים רשת מרכזי צפרות לאומית. הראשון שיזכה בכבוד יהיה המוסד המקומי הוותיק בכפר רופין, כך שבעונות הנדידה הבאות צפו לשדרוג נוסף.
בעמק בית שאן חולפות אך גם חורפות ציפורים רבות, ועכשיו, כאמור, זה הזמן. אז יצאנו לסיור רכוב עם דוד גלזנר ועם דני הרן, המוכר יותר כדניג'יפ. בטיולי הג'יפים שלו (המיועדים דווקא למשפחות שאין להן ג'יפים, אך מעוניינות לחוות את צורת הטיול הזו) הוא לוקח לטיולים בסביבה, שסובבים בעיקר סביב טבע ובעלי חיים. גולת הכותרת בעונה הזו הם סיורי הצפרות וספארי הלילה (שעתיים, עד שבעה נוסעים בג'יפ, 700-650 שקלים). בחנוכה הוא יוביל טיולי משפחות באזור הגלבוע, והאורחים יקנחו בתה ובסופגנייה (שעה, 400 שקלים למשפחה, בתיאום, טל' 050-5503717).
בשטחים הפתוחים ובאלה שבין בריכות הדגים מתקיים עולם מקביל, שכולו יופי ושירת הלל לטבע. התחנה הראשונה היא בשדה אספסת דווקא. על הקונוע (קו ההשקיה האוטומטי) נחו עשרות דיות שחורות, שנבהלו אם רק התקרבנו יתר על המידה. להקה של זרזירים שיחקה בשדה וניתרה מנקודה לנקודה כמו נחיל כדורי גמיש.
באזור הבריכות זכינו למופע שובה לב של להקת שחפים אגמיים, עוף חברותי שיחידת הבסיס שלו כוללת מאה פרטים, ולכן עף בלהקות גדולות. ברגע אחד התרוממה הלהקה במשק כנפיים עז, ומשחלפה הסכנה נחתה מחדש על-פני המים. מקבץ קורמורנים שחורים ישבו על חוטי חשמל וצפו בעניין אל המים; שקנאים התגודדו יחד כדי לדחוק את הדגים לפינה, ומדי פעם טבלו ראשיהם עמוק במים כדי לשלות מזון בשק העצום; אגמיות שחורות שחו להנאתן על-פני המים; וחסידות לבנות ושחורות טיילו בשולי הבריכות. הציפורים היו בכל מקום, והמראות היו מלבבים.
מהתצפית שעל תל מלוח, מוצב צבאי שפונה בשנות ה-80 והוסב לצורכי הדרכות ותצפיות, מזרחה נראה הגבול עם ירדן לאורך נתיב זרימתו של נהר הירדן. למרגלותינו חלף שביל סלול חדש, "שביל נוף גאון הירדן" - דרך נופית סלולה ויפה שנסללה בשולי העמק. תחילתה בקיבוץ מעוז חיים ובשלב זה היא מגיעה עד לכפר רופין. בהמשך היא אמורה להגיע עד תל שלם. לאורך הדרך תצפיות נוף מקסימות שנמצאות בשלבי פיתוח. עצרנו בתצפית גאון הירדן הדרומית יותר, ודרך השדות חזרנו לקיבוץ. שימו לב לא לרדת לשוליים, שכן השטחים הסמוכים ממוקשים!
במקור החסידה מציעים לקהל המטיילים הדרכות, אירוח כפרי והרבה צפרות (סקרים, איסוף מידע, פרויקטים וכולי). בחנוכה יתקיימו סיורים בבריכות ובשדות, ביקורים אצל התנשמות שמדבירות מכרסמים, וכן תצפיות והפעלות יצירתיות וספארי בדמדומי הערב (45-35 שקלים בהרשמה מראש, טל' 04-6068396)
אם תשאלו את תושבי העמק מהו העוף הפופולרי ביותר, תקבלו תשובה מוזרה - התנשמת. התנשמת אינה נודדת, היא תושבת קבועה, אבל היא שכיחה באזור בגלל תפקידה המכריע באיזון אקולוגי. התנשמת היא מדבירה ביולוגית של מכרסמים, וככזו היא נמצאת בשימוש אצל חקלאי האזור ובמדינה כולה. בזכותה הצליחו להפחית את השימוש בחומרי הדברה נגד מכרסמים. הרעיון להיעזר בתנשמות במלחמה נגד מכרסמים עלה כבר בשנות ה-70 בקיבוץ שדה אליהו שבעמק, שהעלה על נס את החקלאות האורגנית בארץ. בעקבות הצלחת הפרויקט באזור הוא זלג לשטחי חקלאות רבים. לסקפטים שביניכם: יעילותו הוכחה גם במחקרים.
במרכז "ביו תור" שבקיבוץ מוציאים סיורים שמספרים לקהל איך הכול התחיל, איך שיגעון של איש אחד (מריו לוי המיתולוגי) סחף את הקיבוץ כולו והפך את הטרנד האורגני לתופעת קבע, ואיך הפך פרויקט התנשמות המקומי לפרויקט לאומי בתמיכת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. השיטה כבר התבססה בעמק עד כדי כך, שיש מאה אלף דונמים חלקות חקלאות שבהן לא משתמשים בחומרי הדברה חריפים נגד מכרסמים כבר 15 שנה. בארץ פזורות 3,000 תיבות קינון לתנשמות, שעושות עבודתן נאמנה. בביו תור פועל גם "קפה בשדה", קפה ומסעדה חלבית שמרבית המוצרים בה אורגניים ומגיעים משדות הקיבוץ (סיורים בתיאום, טל' 04-6096986).
קינחנו ב"מרתף של חיים" שבקיבוץ מעוז חיים השכן, ושם פגשנו את לירן אטיאס, איש שקל להתחבר אליו בזכות אישיותו הנעימה שמלאה בטוב וברצון לעשות ולקדם את העמק. הוא נולד באזור, עזב למרכז, והחליט לחזור לעמק עם משפחתו. אחרי שהתמקמו בקיבוץ, אטיאס גילה להפתעתו שאין בעמק בירה ויין טובים, וכיוון שהוא בעלים של עסק בתחום (בר אקטיבי לאירועים) החליט להקים חנות קונספט - בית חם גם לתוצרת מקומית.
בחנות שלו יש מגוון יינות ובירות בוטיק לצד שוקולד ושמן זית מהאזור. לאחרונה החל לייצר בירה בוטיק בשם "עמק המעיינות" - בירה בהירה וקלילה, שבדצמבר תצטרף אליה אחות נוספת. בשעות הערב הופך המקום לבר, אבל בימי שישי זו כבר אופרה אחרת. כבר בצהריים מתחילה אווירה מיוחדת (מ-12:00), שנמשכת אל תוך אחר הצהריים לקבלת שבת עם מוזיקה טובה (בתקופת הפסטיבל: זמר ושירי ציפורים), אוכל טוב (ארוחות בשריות על הגריל), טעימה ומכירה של יינות ושל בירות, ולילדים גם פינות יצירה (בתיאום, טל' 052-2493970).
* פרטים נוספים על פסטיבל חורף של ציפורים באתר
