שני דברים מאוד גרועים עלולים לקרות לך כשאתה צובר קילומטראז' בחדרי בריחה: 1. עיכול מופרז של ממתקים גרועים (חבר'ה, פחות עוגיות פרווה ויותר ממתקי גומי, בבקשה מכם). 2. קלות בלתי נסבלת ותחושה מבאסת שכבר ראית הכול וקשה מאוד להפתיע אותך. רוב הסיכויים שיותר מפעם אחת הצלחת לברוח מהכלא, לפצח חדר בקרה ולחזור בזמן. מצד שני, כמעט בלתי אפשרי לבוא בתלונות אל בעלי חדרים שכן אלו אמורים להרוויח בסופו של דבר מכל העניין הזה, בטח כשברוב המקרים מדובר באנשים שעזבו את עבודתם, השקיעו את לבם וככל הנראה גם את רוב כספם בחדר שבו תבלו 60 דקות פלוס מינוס ותמשיכו בחייכם. לכן קשה לבוא בתלונות אל בעלים שמנסים לכוון את החדר שלהם לקהל רחב ככל האפשר ולא לקליקה הקטנה של השחקנים המנוסים שכבר ראו ופתרו הכול. בדיוק בגלל זה היכולת לפנות לקהל מנוסה ולקהל מתחיל באותו החלל היא לא פחות מאמנות - ואמנות טובה, כדאי להעריך. זה המקרה עם "הג'וב האחרון" - חדר שנפתח לא מזמן וכבר הצליח לייצר לעצמו רפיוטיישן של חדר קשה ומאתגר. במספר השבועות שבהם הוא קיים, הוא הצליח להתברג גבוה ברשימת ההמלצות של שחקנים ותיקים ואחרי תקופה לא קצרה של שעמום מהיצע החדרים הקיים, הוא הגיע כמו מפתח שפותח את התיבה שמובילה לפתק ואתם מבינים לאן המטאפורה הזאת הולכת, בקיצור.
"הג'וב האחרון" הוא לא החדר הראשון שמציע שתי רמות קושי שונות אבל הוא מהבודדים שבהם שעושים את זה וחבל, מדובר בתוספת שיכולה להפוך הרבה מעוד חדרי בריחה מסתם עוד שם במאגר לאופציה אמיתית לשחקנים. בחרנו ברמה המתקדמת ובכניסה לחדר פגשה אותנו מפעילה מנוסה שפגשנו בעבר בחדר אחר. אני מעוניינת להתעכב על המפעילה הזו כי היא עשתה את הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות לשחקנים טרם כניסתם לחדר - להרים לנו. מבחינתה, אנחנו לגמרי מסוגלות להצליח בלעדיה אבל זה גם ממש בסדר אז נזדקק לעזרתה באיזשהו שלב. סיפורי הזוועות על מפעילים גרועים הם רבים, ואני לא מעוניינת להציף זכרונות ולהתאכזב מחדש, אבל רק אומר שטריוויאלי זה לא. היא מראש הודיעה לנו שהיא תתערב אך ורק במקרה שבו תזהה צורך אמיתי וגם אז - היא תשקול היטב את אופן הפנייה אלינו.
באנו בשביל החוויה
יש שחקנים שמעדיפים לנצח באתגר המהירות - סיום החדר בזמן המועט ככל האפשר. ובכן, לא אני. אני מגיעה בשביל החוויה כולה ויציאה אחרי ארבעים דקות מהחדר, מרגישה לי כמו גמירה מוקדמת וזה אף פעם לא משהו. מבחינתי, האתגר האמיתי הוא בפתרון חדר עם מעט מאוד רמזים, אם בכלל. מדובר בתחושה הכי מספקת שאפשר לחוש מחדר בריחה וזה, הנה ספוילר של רגשות על חשבון הבית, קרה ב"הג'וב האחרון". בלי שום רמז ושום התערבות, פיצחנו את החידות - והן היו מורכבות, קשות ושונות ממה שראינו. עכשיו תגידו אתם אם לא הייתם עפים על עצמכם ביציאה.
עוד וירוס מוכר בעולם חדרי הבריחה הוא הישענות יתר על עיצוב ותפאורה כשהם מחפים על תוכן דל ונרטיב קלוש. עשן, פיצוצים ושימוש בטכנולוגיה זה אחלה אבל חלקנו מגיעים לחדרי בריחה כי אנחנו גם מעוניינים להפעיל את הראש ולא רק למלמל "וואו" במשך שישים דקות. בחדרים מסוימים השילוב הזה מתקיים והופך אותם לחדרים שאסור לפספס ולמצוינים בתחומם ("מחנה 23", "הוטל קליפורניה" ו"אלנבי 28", אם למנות כמה), בעוד שאחרים נשענים רק על אחד מהסעיפים האלה. נחשו איפה "הג'וב האחרון" מתמקם? נכון, בחדרים שמציעים את השילוב וזה מה שגרם לו לטפס במהירות לטופ 3 בחדרי הבריחה הטובים ביותר בארץ בעיני.
ב"הג'וב האחרון" לא חסכו בתפאורה ובירידה לפרטים: החלל שבו אתם אמורים לשחק נראה כאילו נתלש היישר מהמציאות ומוקם מחדש ברחוב הנירים 10 בתל אביב. אין בו פריט אחד מיותר ורמות הדמיון שלו למציאות מעוררות התפעלות. כל חלק שבו, עד השלב האחרון במשחק, הוא מרשים ומוכיח שמי שבנה את החדר הזה לא עיגל אף פינה בשום שלב. עם זאת, הוא לא גדוש ומעייף את העין, מה שמאפשר לכם להקדיש את מרבית תשומת הלב שלכם למה שחשוב באמת כפי שחושבים שם - החידות. אותי קונים קודם כל בחידות מתוחכמות ובחדר הזה לא התכוונו לרחם על השחקנים. החידות מורכבות, מקוריות ועלות לגרום לכם לבהות בהן במשך דקות ארוכות מבלי שיהיה לכם קצה של חוט כיצד לפתור אותן. אם אתם שחקנים מנוסים שאוהבים לאתגר את עצמם עוד ועוד - אל תתפתו לקחת רמזים. תשארו מול החידה, תבהו, תגרדו את הראש - זה ישתלם לכם בסוף, בהבטחה. גם בגרסתו הקלה יותר (עברנו על החדר בסיומו כדי לבחון את ההבדלים בין הגרסה הקלה לקשה), אפשר לגמרי להבין שבשני המקרים, יוצרי החדר סומכים על האינטיליגנציה של השחקנים שלהם, לא מספקים פתרונות ויזואליים או לוגיים בלבד אלא עושים שימוש מתוחכם בין שני האופנים. נקודה אחת לרעתם היא העובדה שהפתרון של לפחות שתי חידות בחדר נובע מאותה צורת חשיבה ומייצר טעם לוואי קל של חזרתיות. תשומת לב מוקפדת יותר גם באספקט הזה הייתה הופכת את החדר הזה למושלם אבל במקרה הזה אני מודה, מדובר בקטנוניות, אבל קטנוניות היא כיף אז למה להילחם בה? שעה ושתי דקות אחרי, יצאנו מהחדר והרגשנו, כולנו, תחושה שלא קל לחוות אחרי ניסיון מצטבר של למעלה משלושים חדרים - סיפוק.
הג'וב האחרון
מחיר: 120 ש"ח לאדם.
כמות אנשים מומלצת: 3-5 אנשים.
ראוי לציין: החדר מונגש לכבדי שמיעה ומדובר בצעד חשוב ומבורך שראוי לציין אותו!
תפאורה ועיצוב: עיצוב מדויק שיורד לרזולוציות קטנות, מרשים במיוחד.
חניה: אזור תעשייתי עם חניה ברחוב.
טלפון: 054-3945120. לאתר