יש מעט מאוד הרים בארץ שמספקים כל כך הרבה פעילויות (יחסית). רובם שוממים, קירחי פסגה, קשים לטיפוס או סתם נרגנים למראה. לעומתם, הר בנטל, הצופה היישר לקישקע של סוריה, הוא אחד העליזים והסימפטיים שבהם. הר סימפטי? תתפלאו, יש חיה כזאת.
עושים: כאן, ליד קיבוץ מרום גולן, תזכו לא רק לתצפיות נוף מרשימות (מומלץ בעיקר ימי חורף בהירים). לאחר שתחנו את הרכב, כמה מטרים לפני הפסגה, תפגשו בשדרה מאולתרת שבה עשרות פסלי ברזל סוריאליסטיים, מטורפים, מצחיקים ומתוקים להפליא. ליצירות החלודות למחצה הללו אחראי האמן יופ דה-יונג, שמציג בדרכו המשעשעת קולאז' מרתק של דמויות – מדינוזאור ענקי ששואג על הנוף ועד לאביר ננסי הדוהר בנחישות על סוסו המתכתי.
אחרי החלק האמנותי מגיעים לפסגה, המתנשאת לגובה של יותר מקילומטר. ומאחר שאי אפשר לטייל בגולן בלי להיתקל במורשת קרב, ממתינה לכם בראש ההר מערכת תת-קרקעית, מפותלת ואפלה של בונקרים צה"ליים נטושים, ולצדה – שלט מרבה ידיים המצביע על הכיוון לדמשק, לבגדד, לחיפה ולמקומות נוספים בשכונה הרגזנית שלנו. שימו לב שדמשק נמצאת כולה 60 ק"מ מכאן. הרבה-הרבה יותר קרובה מירושלים, למשל.
ההר מאכלס כמויות בלתי נתפסות של בזלת וטוף, ובעבר הרחוק שימש כהר געש פעיל. ומאחר שאין כמו לקנח בקפה ו/או בארוחה קלה על ראשו של הר געש, היכנסו אל "קופי ענן" - בית הקפה שעל הפסגה. דרך מצוינת להתחיל את היום, וגם לסיים אותו.
אוכלים: ב"קופי ענן", שעל ראש ההר (03-6820664).
מגיעים: על פי השילוט מכביש 98 או מצומת בנטל שעל כביש 959.
ברוכים הבאים: מי שרוצה להציץ לסוריה, לפגוש באמנות סוריאליסטית, ולהתחבא בבונקר ענקי. בקיצור, מתאים לכולם.
פתוחים: כל הזמן (למעט בית הקפה).
מדברים: אין עם מי.
גולשים: לא.
משלמים: לא.