באווירה הנוכחית הרגשנו צורך עמוק לצאת לחופשה קצרה, חופשה של פינוק, דווקא כאן בארץ. חשבנו על משהו מיוחד, בילוי שלא עושים כל יום, משהו שמרומם את האווירה, אז אם אווירה - אז רק ירושלים. עיר הבירה יפהפייה בכל עונות השנה ובמיוחד בתקופה הזו של בין העונות. הקיץ עוד לא כאן והחורף עוד לא עזב. הוא מפציע מידי פעם בין השרבים ביומיים של גשם או "רק" כקור עמוק.
> לצאת לטייל בירושלים: מה לעשות בעיר הבירה?
ארזנו תיק קטן – נוסעים רק ללילה אחד – ושמנו את פעמינו לירושלים. כשחשבנו מה אנחנו רוצים לעשות ביום החופש שלנו היה לנו ברור שאנחנו רוצים לבקר במוזיאונים. יום של אסקפיזם אומנותי שידלל התחושות הכבדות בלב שתקופה זו מביאה על כולנו.
בדרך בחרנו לחזור לבית הקפה הקטן בכניסה למוצא עילית קפה אלורו שנמצא בחצר "בית ילין". זו פינת חמד מקסימה, על הדשא בצל עצי הבוסתן פזורים כסאות ושולחנות הכול מסביב פורח ואביבי, מוזיקה נעימה ברקע וריח המאפים מתערבב בריח הקפה האיכותי. מאפים מתוקים ומלוחים מושחתים במיוחד עומדים בוויטרינה וממש מזמינים לקחת ביס. במקום מגישים גם סלטים וכריכים.
מוזיאון האסלאם - חוויה מרגשת במיוחד
המוזיאון הראשון בו בחרנו לבקר הוא מוזיאון האסלאם. קראתי הרבה על התערוכה "פייזלי מנסיך ועד פרינס" שבזכותה הגענו וראינו שהיא חלק חשוב במוזיאון.
המוזיאון הוקם על ידי הפילנתרופית ורה ברייס סלומונס שהגתה וממשה את הרעיון לתת ביטוי לאמנות האסלאמית. המוזיאון נפתח לציבור ב-1974 ומאז מהווה בית לשני אוספים חשובים ונדירים לצד תערוכות מתחלפות המוצגות בו:
אוסף אמנות האסלאם. האוסף נחשב לאחד מהאוספים הייחודים והנדירים בעולם, המספרים את סיפורו של עולם האסלאם במרחב הגיאוגרפי של מצרים, סוריה, עיראק, תורכיה, הודו, אפגניסטן, ספרד ואיראן.
אוסף השעונים הנדיר של סר דיוויד סלומונס. אביה של ורה ברייס סלומונס אוסף זה נחשב לאחד מהאוספים הנדירים בעולם. בין הפריטים באוסף: שעון המלכה מארי אנטואנט הנחשב ליקר בעולם, קבוצה של שעוני ברגה, אבי השענות המודרנית, תיבות מוזיקליות ועוד.
אוסף השעונים הפך להיות מאוד מפורסם "בזכות" הפריצה המתוקשרת שהתרחשה בסוף השבוע של 15–16 באפריל 1983. נעמן דילר פרץ למוזיאון לאמנות האסלאם וגנב את רוב שעוני האוסף. השעונים הוחזרו למוזיאון (97% מהם – שניים לא נמצאו עד היום) בשנת 2009. את סיפור המתח המלא אפשר לראות בסרט ב-yes דוקו שיצא לאחרונה.
חווית הביקור בתערוכה, כשסיפור הפריצה מרחף מעל, הינה מיוחדת. השעונים מוצגים היום בחדר כספת גדול הננעל מדי לילה. החדר חשוך ובמרכזו מוצבות תיבות זכוכית משוריינת מוארות המכילות את השעונים היקרים.
תערוכת הפייזלי – מנסיך עד פרינס. הפייזלי היא צורה דמוית טיפה עם מוטיב צמחי. התערוכה מציגה את גלגולו של דגם הפייזלי בן מאות השנים שהחל את דרכו בפרס כסמל אצולה של מלכים ונסיכים, אומץ ע"י האצולה האירופית וכשנפוץ ברחבי העולם הפך לאחד הדגמים האייקונים והאהובים וסמל אופנה פופולארי. בתי אופנה "הוט קוטור" כמו גם רשתות אופנה להמונים עושות שימוש בדגם. בתערוכה מוצג הקשר בין העבר בו התחיל השימוש בדוגמה ועד ימינו בו אמנים מובילים משתמשים בו כמו מדונה, פרינס ואפילו רביעית הביטלס מעצימה את חווית ההיכרות עם הדוגמה.
הביקור בתערוכה הצבעונית והמיוחדת השאיר אותנו פעורי פה. אני מאוד ממליצה להגיע כי התערוכה נסגרת בסוף אפריל (29.4).
עוד תערוכה חשובה במיוחד שזכינו לראות היא חמש - "אישה. חיים. חופש" אוצרת אורלי כהן. התערוכה בוחנת את המחאה האיראנית מאז ספטמבר 2020, דרך סיפוריהן של חמש נשים איראניות, מבין מאות, ששילמו בחייהן ובגופן את מחיר המאבק במשטר הקיצוני. שמה של התערוכה גזור מקריאות המחאה שנשמעו במהלך ההפגנות באיראן. הנשים מהוות סמל ודמויותיהן מונצחות בעבודותיהם של אמנים איראנים עכשוויים ברחבי הרשתות החברתיות. אמנות ויזואלית זו מספרת סיפור של תקווה, התנגדות, אחדות ואומץ של אומה נגד משטר קיצוני.
הביקור בתערוכה השאיר בנו רושם חזק. היה מעניין לחשוב על מקומה של האומנות בתהליך של מחאה, להתרשם שגם בתקופות חשוכות האומנות מהווה כלי ביטוי חשוב. עצוב לראות מקרוב על בטוח ולא יציב את מקומה של האישה בחברות שונות. התערוכה פתוחה לקהל עד ה-1.4.
מוזיאון ישראל
לא הגיוני להיות בירושלים ביום של קולטורה בלי לבקר במוזיאון ישראל. את תערוכות הקבע אנחנו מכירים בעל פה ומאוד אוהבים. היום הביקור ברחבי המוזיאון נעים וקל במיוחד הודות לאפליקציה בה אפשר להשתמש לאורך כל הביקור. דרך הטלפון האישי ניתן לקבל הסברים ממוקדים על כל המוצגים בתערוכות נבחרות. חוויה נהדרת.
הפעם הגענו כדי לחזות בתערוכה המיוחדת והמדוברת של סיגל לנדאו – הים בוער. סיגל יוצרת בים המלח - מקום שהוא עבורה מקור השראה ומאגר של אנרגיה. השימוש במקום הנמוך ביותר בעולם ודרכו להעביר את הניגודיות ביחסים שבין המוות לחיים, בין פצע למרפא, בין הרס לתקווה מטלטלים את הצופה. העבודות בעלות יופי ועושר רעיוני ולא משאירות איש מהצופים אדיש.
התערוכה כוללת מייצגים ומייצבים מרהיבים של חפצים שהושקעו במי ים המלח לתקופות זמן שונות והוצגו לאחר מכן באולם התערוכה, עבודות וידאו המוצגות על קיר ענק וגם סדרת צילומים העוקבת אחר תהליך התגבשות המלח על שמלת חתונה של אישה.
השימוש בכוחו של הטבע הטמון בים המוות הנותן חיים חדשים לחפצים כמו נברשות משומשות או בד רקום הינו חוויתי במיוחד. התערוכה מסתיימת במיצג של גשר שבחובו יש אמירה פוליטית ערכית עם תחינה לתקווה. אפשרות של בניית גשר פיזי שיהווה דוגמה לגשר בין דעות, תרבויות, דתות ועמים - גשר על פני מים בוערים.
מקולטורה למלון יוקרה מלכותי
את חלקו השני של יום הפינוק שלנו העברנו במלון וולדורף אסטוריה. כי אם פינוק, אז את הסוף. המלון נבנה על יסודותיו של מלון פאלאס המפורסם, אשר נחשב בשנות ה-30 לאחד ממלונות היוקרה המפוארים ביותר במזרח התיכון. המבנה עותומאני עתיק שופץ בזהירות רבה ועיצובו המחודש שמר על הארשת המלכותית המאופקת. את היוקרה ניתן לראות מכל פינה בבית המלון. מהנברשות היפיפיות המקשטות את אולם הכניסה, סידורי הפרחים המרהיבים, חלל הפטיו המרשים שחלונותיו צופים לרחוב הסואן. אני ממליצה לעמוד ולהסתכל על הפסל הקינטי של השחפים מזכוכית ה"מרחפים" בין כל קומות הבניין יצירתו של אמן הזכוכית ג'רמי לנגפורד שמבחר עבודות שלו מוצגות ברחבי העולם. ציירתו המוכרת ביותר בישראל היא "שרשרת הדורות" המוצבת במנהרות הכותל.
השעה הייתה 16:00, בדיוק בזמן לטקס התה המתקיים מדי יום בשבוע במלון. הטקס האנגלי המסורתי Afternoon tea אומץ באהבה בבית המלון. מדובר בארוחת מנחה קלה המוגשת בטוב טעם במסעדה החלבית של בית המלון בה שותים תה מסוגים שונים ולצידו כריכונים, מאפים מתוקים קטנים ומושחתים וכמובן מקנחים בסקונס הקלסיים עם חמאה וריבה. לארוחה זו חשוב להגיע נינוח ורגוע בתחושה שממש אין מה למהר. התה שבחרנו מגיע בקנקן אנגלי יפיפה אותו מוזגים לכוס חרסינה משגעת וממתינים 3-4 דקות לפי שעון החול המוצב על השולחן לרגע המדויק בו נכון לטעום מהתה.
מגש הכריכים והמאפים המגיע לשולחן מעוצב בטוב טעם לאחר ההסבר הסבלני של המלצרית היה קשה להחליט מה טועמים קודם מיני רושר - קראנץ' שוקולד, מוס פרלינה או ציפוי שוקולד ושברי אגוזי לוז או שבכלל לפתוח במלוחים טארט סלט ביצים קלאסי ועירית טרייה, או טארט גבינת קרם שמנת וסלמון מעושן. הנירוונה אליה נכנסנו המנוחה והרוגע שחשנו גרמו לי לשמוע ברקע את צלצול הביג בנג האנגלי או שזה היה רק ב דמיוני .
כשהשלווה והרוגע כבר שורים עלינו פנינו לספא של המלון, הנמצא בקומת הקרקע של המבנה. מתחם הבריאות והספא משויך למותג הצרפתי Guerlain Paris Spa. בספא משתמשים במוצרי החברה ובשיטות הטיפול הייחודיות של החברה הצרפתית. העיצוב הכללי בספא מקרין יוקרה וניקיון. צבע האפור בהיר משדר רוגע ומשתלב מצוין עם רצפת העץ הטבעי.
במתחם בריכת שחיה מחוממת, חדרי סאונה יבשה ורטובה וכמובן חדרי טיפול פרטי. אנחנו עברנו טיפול בחדר זוגי שהיה חוויה נהדרת. בו טפל בחור ובי בחורה. שני המטפלים שלנו היו מקצוענים שממש "פרקו" מעלינו במומחיות רבה את כל הכאבים והבטיחו ששנת אחר הצהריים שלנו אחרי הטיפול תהיה מושלמת.
החדר שלנו היה מפנק במיוחד, בקומה התשיעית של המלון. מרפסת החדר צופה לחלק מחומת העיר העתיקה. החדר מעוצב גם הוא בצבעי חום בהיר נעים מאוד לעין. אמבטיה עומדת במרכז המקלחת ולצידה מבחר סבונים לשימוש. אני כל כך אוהבת את הפינוקים הקטנים - קוביית השוקולד האיכותי על הכרית, הרכות של המגבת והספוג הקטן במקלחת לקרצוף הגוף אחרי המסאז'.
התעוררנו אחרי השקיעה, כשעל העיר ירד החושך ותאורת הרחוב כבר הודלקה. במשפחתנו קיים מנהג קבוע, כשמגיעים לביקור המשפחה בירושלים, אבי היה לוקח את כולם ל"טיול אורות" לראות כמה יפה ירושלים בלילה. אז מסורת לא שוברים, ויצאנו לטיול אורות בעיר שגם הפעם לא אכזבה . חומות העיר העתיקה, ימין משה, שכונת רמות ועוד, הכול מואר ונראה מושלם.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדת פאלאס במלון, אשר הינה מסעדה כשרה למהדרין. כבית מלון קוסמופוליטי המארח אורחים מכל קצוות תבל, מסעדת המלון מגישה אוכל ישראלי אותנטי ואם אדייק - אוכל ירושלמי עכשווי. השף איציק מזרחי ברק, יליד ירושלים, עבד ולמד במטבחים רבים בעולם ואת הידע שלו הכיל על האוכל המוכר מבית אמא, שדרג והתאים לטעם העולמי. "אני גאה לשתף את אורחי בניחוחות, הטעמים, התבלינים והמאכלים שעליהם גדלתי הם אלו שהובילו אותי ליצירת תפריט חדשני וטוב כל כך. אני מזמין את כל עם ישראל להגיע ולהתנסות " אומר מזרחי.
אהבנו מאוד את מגש הפתיחה שנקרא טעימות מירושלים – טחינה, שום קונפי, חצילים קלויים, בייגל ירושלמי, לאבנה שקדים. הכל טעים ומאוד אוטנטי. גם מנות הפתיחה היו נהדרות: שקדי עגל על קרם חציל מעושן, ארטישוק צלוי, צ'יפס ארטישוק, לימון כבוש, צ'ילי וכוסברה (80 ₪) נימוח בפה ובעל טעמים מודגשים נהדר. טורטליני שפונדרה – חמוסטה, עלי מנגולד, סלרי, קריספי פנקו, עשבי תיבול (72 ₪) מנה נהדרת במיוחד בזכות רוטב המנגולד הלימוני שאם לא הייתי מתביישת הייתי מלקקת אותו מהצלחת עד תום.
למנה עיקרית בחרנו בצלעות טלה על גריל פחמים – בורגול, פלפלים קלויים, סלקים מקורמלים (125 ₪) מנה שנעשית ביד אומן. הצלעות הוכנו במדויק והבורגול לצד הבשר עם הסלקים המקורמלים ממש השלימו את הסימפוניה. למנה אחרונה בחרנו דואט של סורבה קרם קוקוס ולצידה רינג שוקולד עם קראמבל אגוזי לוז שהיה נהדר. במהלך הארוחה שתינו יין של יקבי רמת הגולן – ירדן קברנה סוביניון שהיה מושלם.
גם ארוחת הבוקר ממשיכה את הקו הקולינרי המוצלח. בנוסף למזנון הפתוח האין סופי של ירקות, גבינות, סלטים, דגים מלוחים, מאפים מתוקים ומלוחים. וכשיש בתפריט ביצים בנוסח בנדיקט אני תמיד מזמינה. ואכן, היה מעולה.
* הכותבת הייתה אורחת של מוזיאון האסלאם ושל מלון וולדורף אסטוריה