חברות התעופה הישראליות מחויבות לפי הנחיות שב"כ לקבל שירותי אבטחה ייחודיים, המופעלים בלעדית על ידי אגף הביטחון של אל על. ואולם אגף זה, כמו גם הקצאות המדינה לתקנים ותקציבים עבורו, לא עומדים בקצב הגידול בטיסות ובתנועת הנוסעים. כך, בעוד שחברות התעופה הזרות פותחות עוד ועוד קווים חדשים — החברות הישראליות נותרות מאחור.

מערך האבטחה של ביטחון אל על אמון על בדיקת שדה התעופה ביעד והתאמתו לדרישות הביטחוניות של ישראל. בנוסף, נדרשת הצבת גורמי ביטחון ישראליים ביעד, ולכך נדרש כוח אדם מתאים, שינוע של העובדים משדה אחד לאחר וסינכרון בין הטיסות.

ישראייר וארקיע הצהירו כי יש להן יכולת תפעולית ומסחרית להגדיל את המספר הטיסות והיעדים שלהן, אך הן תלויות באישורים הביטחוניים ובשירותי הביטחון שמספקת אל על בתחנות ברחבי העולם. לדברי מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, "בזמן שפותחים את השמיים לחברות הזרות — סוגרים אותם לחברות הישראליות. תשתית הביטחון לא נערכה מספיק לקיץ הקרוב, ומדובר בפגיעה בנוסעים".

דגן אומר כי הפגיעה בתחרות תתורגם לעליית מחירים לצרכן. "החברות הזרות יעלו את המחירים, מכיוון שהחברות הישראליות לא יכולות להתחרות על הקווים".

לדברי מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, "נוצר מצב אבסורדי לפיו כשישראייר פונה בבקשה לפתוח יעד חדש כמו באקו שבאזרבייג'ן או רימני שבאיטליה, היא מקבלת סירוב מוחלט לבצע את הטיסה משיקולים שלא עולים בקנה אחד עם מדיניות השמיים פתוחים". סירקיס אף טוען כי "אילו חברות התעופה הזרות כמו איז'י ג'ט או וייזאייר היו מבקשות לטוס מהיעדים הללו לישראל – לא רק שהיו מבלות אישורי טיסה, אלא שהן היו נהנות מתמריצים בהיקפים של מאות אלפי יורו ממשרד התיירות".

לדברי סירקיס, הרי שאחת מההגדרות המובהקות לטיסת לואו קוסט היא העובדה שהטיסות פועלות משדות תעופה משניים ולא משדות תעופה עיקריים, בכדי להוזיל את העלויות. "ברור שעם פתיחת השמיים אנחנו נראה יותר תדירויות מיעדים פחות מוכרים וגם החברות הישראליות יבקשו להשתמש בהם – רק שמערך הביטחון הנוכחי לא מאפשר את הפעילות מיעדים חדשים אלו. זה ניכר גם בבקשות לטיסות ללוטון הסמוכה ללונדון, שנידחו".

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock)
מערך הביטחון הנוכחי לא מאפשר פעילות מיעדים חדשים | צילום: Roman Yanushevsky, Shutterstock

תוכנית ההתרחבות של ישראייר תתעכב

בישראייר ובארקיע נרשמו בחודשים האחרונים עליות של עשרות אחוזים בהיקפי הנוסעים מנתב"ג, והחברות טוענות כי ביטחון אל על לא נערכו כנדרש מבחינת מספר העובדים והרחבת המערך — אף שהן התריעו מראש על הצורך בהיערכות כזו.

ישראייר טוענת כי רק בערב פסח למדה שלא תוכל לבצע חלק גדול מתוכנית ההתרחבות שלה, הן מבחינת יעדים חדשים והן מבחינת מספר הטיסות שיופעלו. זאת, אף שהעבירה לאגף הביטחון של אל על את התוכניות כבר בסוף 2016. לדברי בכיר בחברה, כ–200 מהטיסות העתידיות לא אושרו: "ביטחון אל על אמרו שאינם מסוגלים לתת מענה להתפתחותה המואצת של התעופה הישראלית".

לדברי הבכיר, "אני בטוח שגם אל על נפגעים מהמצב הזה, אבל לא כמונו. עבורנו 200 טיסות הן כ–10% מכמות הטיסות בעונה, בעוד באל על מספר סירובי אגף הביטחון לא מגיע ליותר מ–2%. מלבד זאת, החברה מרוויחה מכך שאני בעצם מודיע לה מה היעדים החדשים שלי ואילו יעדים אני מסמן כ'הבטחות' של השנה".

בערעור שהגישה אל על ב–2015 לבית הדין להגבלים עסקיים, נקבע כי לאל על כוח מונופוליסטי בתחום שירותי אבטחת התעופה לחו"ל. אל על טענה במסגרת ההליך כי מדובר בפעילות שהחובה לבצעה חלה על המדינה, וכי הפעילות מבוצעת בידי המדינה והוראותיה, תוך שימוש טכני בלבד באגף הביטחון של אל על, ללא שניתן לו כל שיקול דעת.

מנגד, טוענים מקורות שונים כי עבור אל על מדובר במקור רווח, ובענף מעריכים כי החברה מתוקצבת בכ–150 מיליון שקל לשם הפעלת מערך הביטחון. אל על אמנם מצהירה כי היא לא גורפת רווחים מהעניין, אך נראה כי היא כן נהנית מחלק מהמשאבים שמוקצים לביטחון ושיש להם מימון מתקציב המדינה. כך למשל, אם יש תחנה בחו"ל שבה מתגוררים שני אנשי ביטחון לצד נציג חברה נוסף, עלות הדירה וההוצאות על הנציג הן קטנות יותר.

מטוס של אל על (צילום: David Silverman, GettyImages IL)
מטוס של אל על | צילום: David Silverman, GettyImages IL

אל על: "לא נתפשר בנושאי ביטחון"

בשנתיים האחרונות מתקיים ויכוח בשאלת זהותו של הגוף האחראי על הביטחון בחברות התעופה הישראליות. בוויכוח מעורבים גם רשות התעופה האזרחית וגורמי ביטחון רלוונטיים. האחריות יכולה ליפול על רשות שדות התעופה, שב"כ, או חברת אל על (כפי שקורה כיום). בעבר קידם שר התחבורה, ישראל כ"ץ, תוכנית להקמת רשות אבטחה ממלכתית־עצמאית — מהלך שמקורות שונים בממשלה כבר התנגדו לו, אך עדיין נמצא על השולחן.

לפי הערכות, ישראייר תמשיך לתמוך בהשארת הפעילות בידי אל על, לנוכח האפשרות העתידית של מיזוג בין השתיים. עם זאת, לא מן הנמנע שישראייר לא תיזום בעצמה מהלך שיאפשר לה מעורבות גבוהה יותר במנגנון האבטחה.

משב"כ נמסר כי "שירות הביטחון הכללי אחראי מכוח ייעודו ותפקידיו על פי חוק על הנחיית אגף ביטחון אל על בכל הנוגע לאבטחת התעופה הישראלית, והדבר נעשה בשגרה ובתיאום בין הגופים. יודגש כי לא חל כל שינוי, בעת אחרונה, בהנחיות שב"כ בנושא אבטחת התעופה. לעניין השינוי בגוף האמון על ביצוע אבטחת התעופה עבור החברות הישראליות, בימים אלה סיימה ועדה מטעם המטה ללוחמה בטרור את עבודתה בנושא, שאמור להגיע להכרעה בקבינט".

מאל על נמסר בתגובה: "בשל העלייה הגדולה בפעילות וביעדים של החברות הישראליות בתקופה הקרובה ובקיץ וכדי לעמוד בסטנדרטים הנדרשים, הודיע אגף הביטחון של אל על לחברות הישראליות כי הוא מבצע בדיקה מדויקת של ההיערכות לקיץ. ההנחיות לביטחון הן מטעם הגורמים הממלכתיים". עוד נמסר כי "אגף ביטחון של אל על עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר ולא יתפשר בנושאי ביטחון".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker. עוד באתר:
>> רשת התיכונים הטובה בישראל: נחשף הדירוג של משרד החינוך
>> "לא אקדיש את חיי לחבורת מטומטמים": ראש העיר שאיים להתפטר בעקבות ההצבעה של בני עירו