לפני כשבוע משרד הבריאות הודיע על החלת בידוד ביתי לתקופה של 14 יום על כל השבים ארצה מחו"ל מיום חזרתם. בנוסף, פעילות נתב"ג הצטמצמה מאוד ודווח כי רק 34 חברות תעופה, מתוך 140 שעבדו עד תחילת הקורונה, ממשיכות בפעילות מצומצמת. ובכל זאת, גם היום, ניתן למצוא ישראלים שלא מוותרים על הרצון שלהם לטייל בעולם ויוצאים לחו"ל על אף כל המגבלות וההנחיות.
"קבעתי את הטיסה הזו לפני חצי שנה לכבוד יום ההולדת של בן זוגי ואנחנו כבר שנתיים ביחד" אומרת נטע שחזרה אתמול לארץ אחרי שבוע בבודפשט. "כשנכנסה ההוראה לבידוד לכל השבים מחו"ל כבר היינו כמה שעות לפני הטיסה ובחרנו שנינו לטוס למרות זאת. ידענו מה זה דורש מאיתנו ומה זה אומר להיכנס לבידוד והנה חזרנו ביום ראשון ונכנסנו לבידוד כל אחד בבית שלו ובחדר שלו ולא מסכנים אף אחד ואנחנו נשמעים להוראות של משרד הבריאות".
אילו תגובות אתם מקבלים?
"המשפחה שלי מפרגנת אבל המשפחה של בן זגי לא הייתה בעד שנטוס ואחרי שדיברנו איתם והם הבינו שלא משנה מה אנחנו טסים אז הם שיחררו ופשוט התארגנו בהתאם עם החומרים שצריך: כפפות, מסכות וכו. גם שם, מהרגע שנחתנו בשדה תעופה בבודפשט היינו עם מסיכות וכפפות, שמרנו על הגיינה מטורפת כשהגענו למלון ואפילו ניקינו וריססנו בחומרי חיטוי כל דבר אפשרי שיש בחדר. אני ממש שמחה שטסנו היה שווה כל רגע מבחינתי".
גם נעמה חזרה לפי מספר ימים מבודפשט, יעד אליו ניתן למצוא טיסות מהארץ גם כיום ומרגיש עדיין יחסית בטוח. "אני משתדלת לשמור על השגרה", היא אומרת. "אני עוקבת אחרי עצמי ונמנעת מלבוא במגע עם אוכלוסיות בסיכון. המצב משתנה מדקה לדקה וצריך לשמור על שגרה מסוימת ולא 'להתגרות' בגורל אבל אני הייתי חייבת לטייל קצת.
יש אנשים שאומרים לי 'איזה אומץ יש לי לטייל עכשיו בעולם', אבל אני חושבת שהייתי צריכה זאת, כי לפעמים צריך לנקות את הראש. יש גם אנשים שכועסים האם כביכול הקורונה עובר דרכי בעולם אבל אני בכלל לא חולה ולא מבינה מה רוצים ממני. הייתי צריכה 'לשטוף' את העיניים והרגשתי שלא הייתה לי ברירה והייתי חייבת לטוס קצת".
רוצים לברוח מההיסטריה
לעומתן, עינת מאוד רוצה לטוס אך מרגישה שנתקלת ב"שמיים סגורים". בראיון טלפוני ל-mako היא מספרת ש"בכל שנה מאז הטיול שאחרי הצבא, אני משתדלת לפרגן לעצמי תקופה של כמה חודשים בחו"ל. לחיות בישראל עם דירה שמחסלת לי את כל מה שהצלחתי להרוויח זה מתיש ומתסכל ומצאתי פתרון מושלם למי שיכול לעבוד מכל מקום: להשכיר את הדירה ולחיות תקופה במקומות הכי יפים בעולם.
שלא כמו בזמנים אחרים בהם אני ספונטנית יותר, הפעם תכננתי את הנסיעה היטב. חסכתי כסף, מצאתי סבלט לדירה שלי, התפטרתי מעבודה מסודרת שהייתה לי, קניתי כרטיס טיסה לכמה שבועות קדימה והשתדלתי לסגור את כל העניינים שלי בארץ. בשבוע של הטיסה לבנגקוק, שהייתה אמורה להיות עם לופטהנזה, הורה משרד הבריאות על חובת בידוד לשבים מתאילנד. ההורים והחברים שלי לחצו וטענו שאנחנו עדיין לא יודעים מה קורה. הייתה לי הרגשה שזה הולך להחמיר אבל החלטתי לא להדאיג את המערכת והסכמתי לבטל את הטיסה. לכן קניתי כרטיס אחר עם ישראייר לזנזיבר. אין שם קורונה. אבל יום לפני הטיסה קיבלתי הודעה על ביטול".
עינת מציינת שחוסר היציבות השלטונית מפחידה אותה. "חשוב לי להגיד שכקצינה במילואים בפיקוד העורף הפניקה תמיד נראית לי מיותרת ולא עוזרת. זה מדבק כמעט יותר מהקורונה. אני חושבת שמי שחושב שיותר בריא ונכון לו לעבור את התקופה הזו בחו"ל צריך להיות רשאי לעשות זאת יש אנשים רבים שלא מבטלים טיסות ודווקא חברות התעופה הן אלה שמבטלות . במצב כזה אני מרגישה בטוחה ונינוחה יותר להיות במקום אחר שלא זורה פניקה בעיני אנשים, ובינינו אין יותר בריא כרגע מאי בודד".